שואל ומשיב/ב/ד/נו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן נו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב מוה' מנחם מענדיל לנדא ליאס.

מכתבו הגיעני אשר כתב בהא דאמרו במנחות דף צ"ג לענין סמיכה ותנופה שאם לא סמך ולא הניף כאילו לא כפר וכפר ובסמיכה פסק הרמב"ם כן פ"ג ממעה"ק ולענין תנופה השמיטו רבינו וע"ז כתב דסמך על הת"כ פ' מצורע פ"ד הלכה ה' הנה גם שם גרס הק"א כאילו לא כיפר וכיפר גם מ"ש דהתוס' במנחות דף צ"ג הקשו על ש"ס זבחים דלמה לא הביאו מתנופה ודחיק ליה תירוצו של התוס' וע"כ סמך על גירסת הת"כ הנה כבר כתבתי דבתו"כ ג"כ מגיה הק"א דר"ל כאילו לא כיפר וכיפר. הן אמת דדברי הק"א בפירושו תמוה דמ"ש דבזבחים מפרש דלא כפר קמי שמיא באמת מפרש כן הש"ס לענין סמיכה ולענין תנופה לא מפרש כן והתוס' במנחות הקשו דלמה לא הביא הש"ס ראיה מתנופה דשם לא אפשר לפרש כפירוש הראשון וכתבו דיש לפרש לא הונף מחיים ע"ש ועכ"פ אי אפשר לומר בענין אחר. ומ"ש עוד דבמנחות פליג ר"ע וריב"נ לענין מתנות הראש וי"ל דמה דס"ל להש"ס בתנופה כאילו לא כיפר וכיפר אתי כריב"נ דכמו דס"ל במתנת הראש אף דכתיב לכפר אפ"ה הוה שירי מצוה וכיפר ה"ה בתנופה אבל הרמב"ם דפסק כר"ע ממילא גם בתנופה אינו מכפר אינו נכון דהוא סתם גמרא דתנופה אינו מעכב ועיין יומא דף ה' דאמר ר"י דפליגי בסמיכה ורנב"י אמר דפליגו בתנופה וכתבו התוס' ישינים דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וע"כ דגרסינן בת"כ גבי תנופה גם כן לא כיפר וכיפר וגם לענין סמיכה כפי הנראה היה הגירסא בתו"כ פ' ויקרא פרשה ג' היו"ד כאילו לא כיפר והת"כ הגיה כאילו לא כיפר וכיפר ע"ש ובילקוט פ' ויקרא מצאתי שהיה הגירסא בזבחים ויומא כאלו לא כיפר ולא כתיב וכיפר וזה בודאי ט"ס וע"כ הנכון שהרמב"ם סמך עצמו על מ"ש בפ"ג ממעה"ק שלענין דינא לא נ"מ שהרי כיפר באמת: ובדרך אגב אומר מה שנשאלתי מהרב המאוה"ג מוה' מנחם נחום נ"י אבד"ק סכאטשיב בשנת תרכ"ד יום ג' אמור בהא דאמרו במנחות דף ק' אבוה דר' אבין נמי מתניתא קאמר קסבר לילה אין מחוסר זמן ופירש"י לכך מקדש לי' כ"ש להקומץ אלא שאין עבודת הלילה כשרה ולפ"ז למאן דפסק דלילה מחוסר זמן ליתא למתניתא דר' אבין ולפ"ז יקשה לרבינו דפסק פרק ג' ממחוסרי כפרה ה"ד דלילה מחוסר זמן ופסק בפ"ג מפהמ"ק הלכה כ"א כהך דר' אבין וא"כ סתרי אהדדי. והנה יפה הקשה ויגעתי ולא מצאתי מי שיתעורר בזה ובאמת דרבינו פסק דלילה מחוסר זמן ואעתיק מ"ש על הגליון הרמב"ם פ"ז מבכורות הלכה י"ג על מ"ש הכ"מ דבזבחים אמרו ליל שמיני נכנס לדיר להתעשר וא"י למה השמיטו רבינו וכתבתי על הגליון בזה"ל הוא בזבחים דף י"ב ועיין פ"ג ממח"כ הלכה ד' דרבינו פסק דלילה מחוסר זמן וכ"כ פ"ב מחגיגה הלכה ה' ועיין לח"מ שם ולכך השמיט רבינו ובזבחים שם קאי אליבא דמ"ד דלילה אין מחוסר זמן כמ"ש התוס' שם וגם העין משפט שם שגה בזה וצע"ג עכ"ל שם עה"ג. ועכ"פ קושיתו חמורה והנראה בזה דהנה בחגיגה דף ט' אמר ר"פ לדברי האומר לילה מחוסר זמן והקשה הט"א דהא ר"פ בעצמו אמר בזבחים דף י"ב לילה לאו מחוסר זמן וכתב לחלק דבאמת לילה לאו מחוסר זמן והיינו דחשבינן לילה כמאן דליתא ולא הוה דיחוי כיון דלילה טפילה ליום וכיון דביום חזי להקרבה אמרינן דהלילה כמאן דליתא ואינו חשוב דיחוי אבל לגבי ראה ב' בלילה מכל מקום לא יצא לשעה שראויה לקרבן ואי אפשר לומר דחשבת לילה כמאן דליתא דא"כ לא שייך שיביא ב' קרבנות ואינו טפילה ליום ע"ש ולפ"ז כאן גם כן באמת לילה מחוסר זמן רק לענין זה חשבינן לילה כמאן דליתא וטפלה ליום ולכך מקדש הקומץ אמנם לפ"ז שוב יקשה דהו"ל לרבינו להביא הך דנכנס לדיר להתעשר דע"ז אמר ר"פ דלילה לאו מחוסר זמן וגם הרמב"ם ביאר בפ"ג מפהמ"ק הנ"ל דכ"ש מקדשין שלא בזמנן ולפמ"ש הט"א בכה"ג לא שייך שלא בזמנן דהלילה טפלה ליום ולא מקרי שלא בזמנן לזה. אמנם העיקר נראה דאין התחלה לקושיא דלא שפיל למסקנת הגמ' דאח"כ הקשה הא ימים מחוסרין זמן כי מטי ליליא דבי שמשי לקדוש ולפסול וכו' מר זוטרא אמר אפילו תימא בשלא קדם וסילק נעשה כמי שסדרו הקוף ופירש"י ואין שלחן מקדשו אפילו בזמנו ע"ש ולפ"ז ס"ל להרמב"ם דלהמסקנא נדחה וא"צ לומר דר"א ס"ל לילה לאו מחוסר זמן רק דלילה מחוסר זמן רק דכאן לא נתקדש כלל ואם כן שפיר פסק הרמב"ם דכ"ש מקדשין שלא בזמנן דלילה באמת מחוסר זמן. איברא דלפ"ז צ"ב מה מקשה הש"ס במנחות דף צ' ואמאי התם נמי נימא גזירה שמא יאמרו מפקידין בכ"ש ומה קושיא והא נעשה כמו שסדרו הקוף וצ"ל דהגזירה היא שהם לא ידעו דנעשה כמו שסדרו הקוף שזה חידש הש"ס אבל ההמון לא ידעו ולא יבינו זאת ויהי' אומרים מפקידים בכ"ש. איברא דלפמ"ש רש"י ביומא דף כ"ט ע"ב דל"ד לקומץ שנקמץ בלילה דלאו מחוסר זמן הוא אם כן שוב צ"ל דלילה לאו מחוסר זמן אבל באמת א"צ לזה דבתוס' ישינים שם כתבו דשאני קמיצה דלא בעי כהונה דמקמיצה ואילך מצות כהונה ע"ש וגם בתוס' שלנו כתבו דמיירי שנתכוין לקדש ע"ש אבל לעולם לילה מחוסר זמן הוא ואם כן לא קשה על הרמב"ם ועיין במהרש"א ובהגהת הב"ח ז"ל. איברא דלפ"ז כיון שסובר רבינו דלילה מחוסר זמן וא"כ צ"ל דנעשה כמי שסדרו הקוף וא"כ ע"כ כשמגיע זמנו אין השלחן מקדשו עד שיסלקנו ממנו ויחזור ויסדרנו כמ"ש רש"י ביומא דף כ"ט ע"ב ד"ה נעשה וא"כ היה לו לרבינו בפ"ה מתמידין ומוספין הי"ב להזכיר שצריך לחזור ולסדרו וגם קשה דהא כיון דנעשה כמי שסדרו הקוף שוב לא נפסלה כמ"ש רש"י שם בד"ה אינו קדוש לקרב ואילו רבינו כתב שם דנפסל הלחם. הן אמת דיש גירסות שונות בזה ברמב"ם ועיין כ"מ ולח"מ שכפי הנראה לא ראו דברי רש"י הלז שאח"כ הוגה מפירוש רש"י ישן כמ"ש המהרש"א. ובלא"ה דברי רבינו נאחזים בסבך שם והרמב"ם שם כפי הנראה כתב בהדיא דא"צ לחזור ולסדרן. אמנם אחר העיון נראה דרבינו לא פירש כרש"י דצריך לחזור ולסדרו וס"ל דכל שנעשה כמו שסדרו הקוף לא נפסל אבל הן מתקדשין מאיליהן כשמגיע זמנם ורש"י לשיטתו דס"ל דל"ד לקומץ משום דאינו מחוסר זמן ולכך הוצרך לפרש דכאן שהוא מחוסר זמן לא נתקדש וצריך לחזור ולסדרן אבל רבינו ס"ל דכל שצריך כהונה ולא סדרו הכהן לא נפסל ולכשיגיע זמנו הרי מתקדש מאליו כיון שהוא על השלחן ובאמת הגירסא ברמב"ם לא נפסל הלחם ואתי שפיר הכל ודו"ק היטב ועיין תוס' יו"ט מ"ש בדברי הרמב"ם אלו וכלם לא העירו מזה דנעשה כמי שסדרו הקוף ות"ל מ"ש נכון:

והנה בהא דאמרו במנחות דף צ"ה כיון דאפיה בתנור אפסלה בלינה הקשו התוס' במנחות דף נ"א והתוס' ישנים ביומא שם דהא כ"ש אין מקדשין אלא בזמנן ובברכת הזבח במנחות דף ע"ב האריך להקשות הא אין כ"ש מקדש אלא מדעת וא"כ ל"ח כיון שאינו מקדש שם. אמנם נראה דבר חדש דהרי אסור להכניס חולין בעזרה ואם מתכוין שלא לקדש וכן שלא בזמנן למה יכניס לעזרה והא הוה עדן חולין ואסור להכניס לעזרה וז"ב דע"כ מקדש להו ושוב נפסלו בלינה. איברא דלפי מה דאמר זעירי במנחות דף ע"ח דאין הנסכים מתקדשים אלא בשחיטת הזבח ופירש"י דאף שנתנו בכלי שרת מכל מקום יכול לשנותו לזבח אחר וא"כ באמת יוכל לכוין שלא לקדש ומכל מקום חולין בעזרה לא הוה דהרי הם צריכים לקרבן ולא נתקדשו אלא בשחיטת הזבח ושתי הלחם הי' קרבין על הקרבן והיא קושיא גדולה וצריך לומר דקושית הש"ס היא מלחם הפנים דהי' בפ"ע וכל שנתכוין שלא לקדשם הוה חולין בעזרה וא"כ שוב ע"כ דמקדש ואפסלא בלינה וז"ב ובזה מה יקר לשון רש"י שם שכתב בד"ה אפסלא בלינה והאי כיון דאקדיש מאתמול בתנור אפסלא בלינה קודם שיסדרנו על השלחן. ולכאורה זה קאי על לחם הפנים דמסדר על השלחן ולמה לא פירש על שתי הלחם ג"כ וכבר דקדקו זאת האחרונים והארכתי בזה בתשובה ובחידושי ולפמ"ש אתי שפיר דקושית הש"ס היא דוקא על לחם הפנים דבשתי הלחם לא שייך חולין בעזרה ואינו מקדש שלא בזמנן ושלא מדעת וז"ב. ומה מאוד יגיל לבי במה שכתב רש"י אח"כ בד"ה במקום זריזין ולא בעזרה אלא בחוץ יאפוהו כהנים זריזים שלא יחמיץ וכבר נודע קושית האור חדש להנו"ב דהא שתי הלחם חמץ תאפנה ולפמ"ש אתי שפיר דעל שתי הלחם לא קשה כלל וכמ"ש ודו"ק. ובזה מיושב היטב מ"ש הרמב"ם פ"ד מתמידין ה"ח שאין אפיית שתי הלחם דוחה שבת ויו"ט שנאמר לכם ולא לגבוה והקשה הגאון מוהרא"פ הובא בטעם המלך פ"ב מיו"ט ה"ט דלפי מה דקי"ל דאין צרכי שבת נעשין ביו"ט לא צריך לטעם לכם ולא לגבוה דהא בשתי הלחם לא שייך הואיל כמ"ש התוס' בפסחים דף מ"ז ועוד למה לא כתב רבינו זאת בפ"ה ה"ז אצל לחם הפנים וכבר כתבתי בזה הרבה ולפמ"ש אתי שפיר דהא בכהאי גוונא שיתכוין שלא לקדש שוב שייך הואיל דיכול לשנותן ויביא אחרים תחתיהן דהא אינן מתקדשין אלא בשחיטת הזבח ואף דנימא דאסור מדרבנן משום גנאי אבל מדאורייתא שייך הואיל ולכך הוצרך לומר משום לכם אבל לחה"פ דע"כ מוכרח לקדשן דאל"כ הו"ל חולין בעזרה ושוב ל"צ לטעם דלכם ודו"ק. ובזה מיושב היטב קושית התוס' במנחות דף נ"א בהא דאמרו בדף ע"ב שם דרבי ס"ל דשתי הלחם לא אפי להו דאי אפי לה מאתמול אפסלא בלינה וע"ז הקשו דאם כן למה לי קרא דהא א"י לאפות מאתמול ולפמ"ש אתי שפיר דה"א דיאפה מאתמול ויתכוין שלא לקדש ולכך צריך קרא שמותר לאפות בשבת ודו"ק. ובזה יש ליישב דברי רבינו שפסק דאפייתן בפנים ואינו דוחה שבת יקשה קושית הש"ס דאפסלא בלינה ותירוצא דר"ש אדחי לה ועיין בלח"מ ותוס' יו"ט ובבה"ז בדף ע"ב שם בשו"ת הגאון הקדוש מהר"י טעמרילס והבה"ז שם. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת יכול לאפות ע"מ שלא לקדש רק דהוה חולין בעזרה ולפ"ז זהו למאן דס"ל חולין בעזרה דאורייתא אבל הרמב"ם פסק הכנסת חולין בעזרה לאו דאורייתא ועיין מלמ"ל פ"ב משחיטה וא"כ ל"ק קושית הש"ס דפשיטא דבמקדש לא דחינן משום איסור דרבנן לאפות בפנים ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף