שואל ומשיב/ב/ד/נה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן נה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היום היה אצלי הרב החריף מוה' שמואל יצחק שור נ"י מ"ק זלאזיטץ והקשה אותי בהא דאמרו במכות דף כ"ב ולחשוב נמי שבועה שלא אחרוש ביו"ט ומשני מי קא חלה עליה שבועה והא הוא מושבע ועומד מהר סיני וע"ז הקשה דהא בנדרים דף ח' כתב הר"ן בהא דאמרו מנין שנשבעין לקיים המצות ופריך מושבע ועומד מהר סיני הוא וכתב הר"ן שם דניהו דאמעיטא מקרבן מקרא דלהרע או להיטיב ממלקות לא אימעוט כדאמרו בשבועות דף כ"ה דניהו דאמעיטא מקרבן מלתא דליתא בלאו והן ממלקות לא אמעוט וא"כ גם כאן קשה דלחשוב שלא אחרוש ביו"ט מ"מ בל יחל איכא. והשבתי דיש לחלק דבנדרים דהשבועה חל לקיים המצוה וא"כ שוב שייך בל יחל דהא יש חלות לשבועה אבל שם בלא אחרוש ביו"ט דלא חל השבועה כלל דכל דאסרה תורה חרישה שוב ליתא לשבועה כלל דהרי נשבע שלא יעבור על מה שאסרה תורה וע"ז אין מקום שיחול השבועה ושוב לא שייך בל יחל כלל דהא ליתא לשבועה כלל ואף דמידי דליתא בלאו והן חל בל יחל כמ"ש בשבועות דף כ"ה וכמ"ש הר"ן היינו אם נשבע שיאכל איסור וזה יש חלות שעובר על שבועתו רק מדרבנן אמעיט אבל בנשבע שלא יחרוש ביו"ט זה אין לו חלות כלל דהתורה אסרה ולא שייך שבועה כלל וא"כ לא חל השבועה כלל כנלפענ"ד. מיהו מלתא דליתא בלאו והן משמע דגם בלאו ליתא והיינו שנשבע שלא לאכול איסור ובזה גם כן אמעיטא רק מקרבן אבל במלקות איתא וא"כ גם שלא אחרוש ביו"ט ג"כ איתא למלקות וא"כ אכתי קשה דלחשוב שלא אחרוש ביו"ט ויחול על בל יחל. אך נראה דהא מלתא דליתא בלאו והן לא אימעט ממלקות היינו כגון דמשכחת לה ע"י כולל ואם כן יש חלות ללאו והן לכך חייב מלקות ולקרבן הוא דלא חייל אף שיהיה ע"י כולל הקרא לא מיירי לענין קרבן אבל למלקות חל ע"י כולל וכיון שמשכחת לה דחייל ע"י כולל לכך מקרי איתא בלאו והן דהיינו ע"י כולל ואם כן כאן בהס"ד דלא ידע מכולל דאח"כ פריך ולחשוב שבועה שלא אחרוש בחול וביו"ט א"כ שוב לא חל אף למלקות וז"ב. שוב נזכרתי שכבר כתבתי בזה במחברת כת"י שהחילותי לכתוב שם כתבתי להרב המאוה"ג המנוח מוה' שמשון חמיידיש ז"ל אבד"ק זלאזיץ יעו"ש שכתבתי בסוף תירוץ נכון דהוה קל על חמור ע"ש. ומה שהקשה מעלתו בהא דפריך בפסחים דף מ"ז אחרישה לא לחייב דחזי לכיסוי דם צפור וע"ז הקשה דהא במכות פריך הש"ס ולתני זורע ביו"ט וא"כ מנ"ל דחייב משום חרישה רק דחייב משום זורע ולא שייך הואיל אזריעה. הנה כבר קדמו בטעם המלך הלכות שמטה ויובל יעו"ש כמה קושיות עד"ז. ולפענ"ד נראה דהנה בשבת דף ע"ג פריך הש"ס מכדי מכרב כרבא ברישא לתני חורש והדר ליתני זורע ומשני תנא בא"י קאי דזרעי ברישא והדר כרבי והיינו דהזריעה קשה בא"י וצריך לכסות וזה מקרי חרישה ולפ"ז כל שצריך לכיסוי דם צפור שוב אינו חייב משום זורע דאינו מועיל בלי חרישה ודו"ק. והנה בגוף קושית מעלתו על הר"ן נראה לפענ"ד דבר חדש דהנה יו"ט עשה ול"ת שביתה ממלאכה ולא יעשה מלאכה א"כ ניהו דעל חרישה ביו"ט חל בל יחל דלא אמעט רק מקרבן אבל לא ממלקות אבל על מצות שביתה שהוא כולל כל מלאכות פשיטא דלא חל בל יחל שמצות שביתה היא כל מלאכות וחמור יותר מבל יחל דאינו רק לאו אחד ואף דהוה עשה ול"ת הא עשה דשביתה חל על כל מלאכות והוא עשה חמורה שכולל כל המלאכות וזה אינו רק בלאו ועשה אחת ושפיר הוה מושבע ועומד מהר סיני ולא מצי לחול ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף