שואל ומשיב/ב/ד/נז

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן נז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יום ד' בהר כ"ז למב"י שנת תרכ"ד היה אצלי הרב המופלג מו"ה יעקב באמבאך נ"י נכד הרב בעל מנחת יהודה ז"ל והקשה במ"ש התוס' ביומא ד"ה נהדר ונקמצה שהקשו דנוקי כגון שהקטיר הקומץ בלילה ולהכי תצא לבית השריפה וע"ז הקשה דהא התוס' הקשו שם ד"ה אלא ת"ל דקרב קודם תמיד של שחר וכתבו דדוקא בהקטרה קודם תמיד של שחר הוא דמפסל ע"ש וא"כ אי אפשר לומר דמיירי כשכבר הקטיר דאם כן שוב פסול משום דהקדים לתמיד של שחר יפה הקשה. והנה יש לומר דקושית התוס' כאן היא לפי מה דכתבו שם בשם ר"י דאינו רק למצוה וא"כ מה דנפסלה שפיר הקשו דנימא דמיירי לאחר שהקטיר ודו"ק. הן אמת דקושית התוס' לפענ"ד ל"ק דע"כ לא אמרינן דהקריב קודם תמיד של שחר דוקא ביום שראוי להקריב הקרבן תמיד לכך הקדים קודם לתמיד פסול אבל בלילה דאינו ראוי להקרבת התמיד מנ"ל דפסול ובפרט בקדשים דהלילה הולך אחר היום מנ"ל דמפסלא דהא זה שייך להיום שעבר וצע"ג. שוב האיר ד' עיני ומצאתי בתוספות מנחות דף מ"ט שכתבו ושמא משום דלא מטא זמן התמיד לא איירי קרא בהכי ע"ש ונהניתי שבראשית ההשקפה אמרתי כן ועיין מלמ"ל פ"א מתמידין ה"ג ומה שהקשה עוד על מה שהקשו התוס' דלמה לי קרא על שנשחט קודם פתיחת ההיכל ת"ל משום דהי' קודם תמיד של שחר וע"ז הקשה מהא דאמרו בדף ס"ב שם דמחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי ואם כן אי לאו דנשחט קודם שנפתח לא היה פסול דאין מחוסר זמן לבו ביום כדאמרו שם לפענ"ד זה אינו דלפ"ז לר"ח דאין מחוסר זמן לבו ביום יהי' כשר כנשחט קודם התמיד וזה אינו דזה נלמד מקרא. אך ז"א דדוקא בדבר דלא גלתה התורה שיהי' לזה קדימה הוא דאמרו דאין מחוסר זמן לבו ביום אבל לענין קדימה לתמיד דהתורה גלתה דתמיד קודם היאך אפשר לומר דאין מחוסר זמן לבו ביום וזה ברור ופשוט אך לפ"ז יש לומר דמ"ש התוס' דזה אינו רק למצוה היינו דוקא משום דאין מחוסר זמן לבו ביום רק דהתורה גלתה בזה אמרינן דזה דוקא למצוה. ובזה יש לישב כמה הערות שבתוס' בכמה מקומות ועיין מלמ"ל שם ודו"ק. והנה במ"ש למעלה בדברי הש"ס במנחות דף צ"ה כעת נראה לי דברים חדשים דהנה במ"ש הקשה אדם הקשה כברזל מאי קושיא דלמא עשרון לא מקדש תנור מקדש אלא אי קשיא הא קשיא ואפייתן בפנים אלמא תנור מקדש ואין דוחות את השבת אפסלא בלינה והוא תימה דמה קשר יש זה לזה והלא זה קושיא חדשה. אמנם נראה דהנה כבר נודע מחלוקת אביי ורבא אי הזמנה מלתא היא או לא ואנן קי"ל כרבא דהזמנה לאו מלתא היא וכבר נודע שיטת ר"ת דאדרבא כל דהזמנה לאו מלתא היא בעי עבוד לשמה דלא סגי בהזמנה ולפ"ז נראה לי דמה דנחלקו אי עשרון מקדש היינו משום דבעי כוונה לשמה ולכך עשרון מקדש כדי שיהי' הזמנה לשמה וע"ז אמר דלמא עשרון לא מקדש דאינו רק הזמנה אבל התנור שהוא מעשה רב זה מקדש וע"ז שפיר פריך דכל דאמרת דהתנור מקדש א"כ אפסלא בלינה. אברא דבאמת צריך ביאור כיון דהזמנה לאו מלתא היא אם כן אימא דגם תנור אינו מקדש ומה דאופין בפנים הוא רק להזמנה בעלמא ואי דלא אכפת לן כפירש"י או לשיטת ר"ת אדרבא צריך יותר להזמין אבל מכל מקום לא מקדשה. אמנם נראה דלפמ"ש הרז"ה וכן קי"ל באו"ח סי' מ"ב דהזמנה לגוף הקדושה מלתא היא אם כן שפיר מקשה דלחם הפנים שהיא גוף קדושה שוב נפסלה בהזמנה. ובזה מיושב היטב הקושיא דלתכוין שלא לקדש ולפמ"ש יש ליישב דכל דהזמנה מלתא היא א"כ הרי הזמין במה שהביא לפנים להתנור וא"כ נתכוין להזמין לקדשה ושוב נתקדשה ונפסלה. ובזה מיושב היטב דברי רש"י הנ"ל התמוהין דשתי הלחם דהן אינן גם כן גוף קדושה והרי שתי הלחם אינן מתקדשות רק עם הקרבנות ושוב הזמנה לאו מלתא היא ולא נתקדש ולא נפסל בלינה וז"ב. ובזה יש ליישב גם דברי הרמב"ם הנ"ל ע"ד שכתבתי למעלה ואין להאריך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף