שואל ומשיב/ב/ד/לא
שואל ומשיב 
ב ד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מהרב הגדול מו"ה נתן הלוי[1] אבד"ק קיליקיב[2] במה שאירע כ"פ לפני חותנו הרב מו"ה שמואל נחום אבד"ק ליביטשוב וכעת ב"ק ליזענסק שניקבה קרום ריאה העליון ונהגו השו"ב לבדוק בנפיחה ואומרים שאינם בקיאים לראות במראית עין ובמשמוש היד אם קרום התחתון שלם ויפה כמ"ש התב"ש בסי' ל"ו לפי שהנקב דק וחותנו והוא אחריו טרחי בכמה טרחות להעלות קרום התחתון ע"י נקב שבעליון או לקלוף שניהם ולבדקם בראיית עין אחר הבדיקה בנפיחה. אמנם כעת ב"ק קיליקיב שהשו"ב אומרים בפה מלא שא"י לבדוק בראיית עין ומשמוש היד ורק עיקר סמיכתם על הנפיחה וע"ז האריך מעלתו דכיון שצריך נפיחה מדינא ואם לא נפחו ולא בדקו בראיית עין ומשמוש היד טריפה ואף בדיעבד לא מועיל ואם כן כל דהבדיקה מדינא לא מועיל נפיחה כמ"ש הרמ"א בסי' ל"ט ס"ד וט"ז שם ס"ק וא"ו וסי' ל"ז ס"ק ג' ואני תמה למה חרד את כל החרדה הזאת והרי דעת הש"ך ס"ק ב' דניקב העליון לבד אין צריך בדיקה כלל ורק התב"ש חידש כיון דיש ריעותא כל דאפשר לברורי מבררינן ולא נסמוך על בקיאתינו וכל שלא נפחה ולא ראה כיון דלא עשה מה שהי' יכול לעשות ולראות ולמשמש טריפה אבל אם נימא דאין אנו בקיאין בבדיקה ואינם בקיאים בבדיקה זו דאי אפשר להם להכיר ואם כן אין להם רק לנפוח ואם נחמיר דלא סמכינן על נפיחה במקום דצריך בדיקה שוב החומרא זו קולא הוא ולא צריך כלל דהא מדינא אין צריך בדיקה כלל ורק כל מה דאפשר לברר מבררינן אבל אם לא אפשר שוב א"צ כלל ואם כן עכ"פ כל שנפחו סגי ובאמת הלב"ש רצה להקל דאין צריך בדיקה כלל וניהו דלא קי"ל כן ועיין בספר מ"ע שורש רביעי ענף ראשון ס"ב אבל עכ"פ די בזה להצריך נפיחה אבל לא מחמירין עי"ז שיהי' טריפה ואני תמה דהא אף אם ניקב השני גם כן דעת המחבר להקל וניהו דלא קי"ל כן עכ"פ כל שנפחו לו יהא דלא נסמוך על נפיחה אבל מידי ספק לא יצא והו"ל ס"ס דלמא לא ניקב רק העליון ואת"ל ניקב שמא לא ניקב זה כנגד זה ואז אינו רק ספק דלמא מתרמו אהדדי ודעת הט"ז דבעינן שניהם מרוח אחת ואם כן הוי ליה ס"ס גמור ואף דאינו מתהפך הא כבר השריש הרמ"ע מפאנו הובא בש"ך בכללי הספיקות סי' ק"י דכל דמתחלה צריכין אנו לדון שמא אין כאן ריעותא כלל בעור השני פשיטא דלא צריך מתהפך וכ"ש דלא מקרי משם אחד כיון דאיכא נ"מ בין הספיקות ואם כן כשר ולמה חרדו את כל החרדה הזאת. ובגוף הפלפול שפלפל מעלתו בדברי התב"ש שחידש דלא מחזיקין ריעותא מקרום לקרום וכתב מעלתו שסובב הולך על דבריו שבסי' ל"ו שכתב דלא מחזיקין חולי לחיצון על ידי חולי שבפנימי ואין צריך בדיקה אם לא שניכר לעינים שיש בו חולי וסתם מעלתו איפוא מקומו של התב"ש וראיתי שכוונתו לס"ק ט"ו שכתב לפרש כן כוונת תוס' בחולין דף כ"ח במ"ש ליישב שיטת רש"י דס"ל דאי אפשר לבדוק הוושט מבחוץ גם לניקב והקשו אם כן למה נקבו זה בלא זה כשר וכתבו דהיינו בניקב מחמת חולי וע"ז כתב התב"ש דהיינו דלא מחזקין ריעותא כלל בקרום השני וע"ז כתב מעלתו דבאמת לפי מה שנראה מהט"ז סי' ל"ג ס"ק ח"י ומהפרמ"ג ס"ק וא"ו בשם שו"ת פנים מאירות ח"א סי' א' נראה דבאמת מחזיקין ריעותא מקרום רק דבעי שיהי' ניכר שלא בא בשני ע"י שניכר החולי בפנימי ולא בחיצון וכמ"ש הפרי תואר סי' י"ט ס"ק ד' וא"כ אין ראיה לדברי התב"ש וע"ז כתב מעלתו דהתב"ש דייק שפיר עפמ"ש התוס' בחולין דף מ"ג ד"ה קסבר דלמה חוששין לספק דרוסה ולספק שמא הבריא והא נשחטה הותרה וכתבו דשאני הני דשכיחי וביאר הנקה"כ בסי' מ"ט משום דעל ידי מחט שכיח שינקבו שניהם ולפי"ז זהו ע"י מחט אבל בלי מחט רק ע"י חולי שוב אמרינן נשחטה הותרה. אמנם עפ"ז שוב יקשה מ"ש התוס' דלפירש"י דאין בדיקה לוושט אף בניקב אם כן היאך אמרו ניקב זה שלא כנגד זה כשרה והיאך נודע זאת ומשמע הא לדבריהם שיש בדיקה צריך בדיקה וקשה ממנ"פ אם חששו שמא בא ע"י מחט שוב מה מועיל בדיקה הא חיישינן שמא הבריא ואם כן בדיקה זו מהמהני ואם ע"י חולי שוב לא אצטריך בדיקה כלל דלא מחזיקין ריעותא וכבר נתקשה בזה בתב"ש סי' ל"ג וע"ז האריך מעלתו דחשש שמא ניקב ונתרפא אף שהנקב אין דרך להעלות סרכא כמ"ש הר"ן לשיטת רש"י דאין סירכא בלא נקב וכל שנסתם ע"כ שלא הו' נקב המטריף והאריך בזה ובנה ע"ז בנין הנה לפענ"ד אין ענין לשם דשם להעלות סתימה ל"ש אבל לנתרפא הנקב חיישינן. אך בגוף דברי התוס' לפענ"ד הדברים כפשוטן שהרי רבה היא דס"ל נקבו זה שלא כנגד זה דכשר ואם כן שפיר כתבו התוס' דהרי הש"ך העלה בסי' נו"ן דלרבה אף בנולד ריעותא מחיים לא מוקמינן אחזקה ואם כן אף דנקיבת הוושט שכיח מכל מקום לשמא הבריא לא חיישינן דלא מוקמינן אחזקה ואמרינן נשחטה הותרה ולכך אף שצריך בדיקה לא חיישינן שמא נתרפא ולשיטת רש"י דאין לו בדיקה ע"כ בניקב מחמת חולי ולא מחזיקין ריעותא כלל ואמרינן נשחטה הותרה כנלפענ"ד פשוט ובדג"מ סי' נ' הקשה מיבמות דף קי"ט דאמר רבא סיפא חזקה לשוק ובמחכת"ה לא זכר שהוא ט"ס וצ"ל רבה שם דהרי אמרו הא דאורייתא והא דאורייתא ועיין שו"ת תה"ד סי' ר"ן ושו"ת מהרי"ק ואך מה דק"ל על הש"ך דניהו דבתוס' יבמות יכול להיות דקאי על רבה אבל בחולין דף מ"ז דהקשו לענין דינא ומה קושיא והא לדידן אליבא דדינא לא קי"ל כרבה ולמה הוצרכו לחלק בין ספק דרוסה דשכיחי וצ"ע עכ"פ על רבה ודאי ל"ק וכמ"ש ועכ"פ לדינא בנ"ד אין מקום ספק דכשר כמ"ש ודו"ק. ועכ"פ שוב אין ראיה להתב"ש מדברי התוס' בחולין דף כ"ח דלרבה בודאי כשר וכמ"ש. אמנם באמת גוף דברי התב"ש דמה"ת להחזיק ריעותא וכמ"ש הש"ך ביו"ד סי' פ"ג ס"ק י"א ובגליון הש"ך כתבתי ליישב שם דלא תקשי מבכורות דף כ"ד דאמר רשב"ג ס"ל כל דבר בחזקתו ולמה לי טעם זה ולא נימא התם דמה"ת להחזיק ריעותא וכתבתי דשאני התם דדרך בני אדם לטעות בלילה כמ"ש התוס' לכך הוה מחזיקין ריעותא לולא דמעמידין דבר על חזקתו ולפ"ז כאן מה"ת להחזיק ריעותא ובפרט ממקום למקום דלא מחזיקין ריעותא וכדאמרו נדה דף ד' ובמג"א סי' תס"ז האריך בזה ליסוד מוסד ודברי הפרי תואר סי' מ"ט הנ"ל במ"ש לפרש דברי התוס' הם רחוקים להמעיין וע"כ עיקר כהתב"ש וע"כ הדין דין אמת ובפרט בנ"ד דיש כאן ס"ס ובודאי סגי בנפיחה ומה גם שהפה שאסר הוא התב"ש שהמציא חומרא זו דצריך בדיקה כתב דסגי בנפיחה וכל שלא נפחו צריך לבדקו במראית העין ובמשמוש הידים וכל דאי אפשר לברורי ע"י מראית עין ובדיקת משמוש הידים הוה כלא אפשר לברר וכמ"ש הש"ך סי' ק"י וע"כ הוא הפה שהתיר ומה"ת להפסיד ממון של ישראל בחנם וכל דעושה בנפיחה בוודאי סגי וכמו שכתבתי כן נראה לפענ"ד:
והנה בעש"ק חיי הגיעני מהרב ד"ק קילקיב הנ"ל תשובה שנית להשיג על מ"ש ותורף דבריו דכל ענין נפיחה המוזכר בפוסקים הוא דווקא לאחר שבדקו במשמוש היד ומראית עין וראו שהתחתון שלם ע"ז הצריכו נפיחה וע"ז דן מעלתו דאם הבדיקה חיובית שוב ל"מ נפיחה והנה לשון התב"ש אינו מורה כדבריו דאל"כ הי' צריך להתחיל דצריך להוציא הריאה ולבדקה במשמוש היד ולראות במ"ע וגם לנפחה ואם לא נפחה כשר בדיעבד אבל מ"ש בתחלה דצריך להוציא הריאה ולנפחה משמע דזה הוא חיוב לכתחלה ואם לא נפחה סגי בראיית עין ומשמוש בידים ולפ"ז כל שנפחה יוצא אף שלא בדק במשמוש היד ומ"ש התב"ש דלא נסמוך בזמן הזה על בקיאתינו היינו לומר דאין צריך בדיקה כלל דכשר בניקב זה בלא זה כמו שהי' בימי הגמרא וע"ז אמר דכעת צריך בדיקה והיינו לכתחילה נפיחה וכל שעלתה בנפיחה בודאי אין צריך בדיקה כלל ואם לא נפחה סגי בראיה ומשמוש היד אבל אם לא נפחה ולא בדקה ולא ראה טריפה דכל מה דאפשר לברורי מבררינן וצריך לברר ואם לא בירר טריפה כמו בלא בדק הריאה כנלפענ"ד ברור. ומ"ש להתיר בשביל ס"ס וע"ז כתב דאינו מבין דכל שאנו חוששין שמא ניקב התחתון ע"כ דהוא מכוון נגד העליון דאל"כ אין ענינינו לחוש לזה גם בזה לא ידעתי הא זה בשביל חולי והחולי א"צ להיות מכוון דבשלמא במחט צריך להיות מכוון דאל"כ מי הביא להקוץ ומחט שתנקב במקום אחד אבל החולי יוכל להיות כשם ששלט החולי בחיצון במקום הזה כן נקט החולי בתחתון במק"א ואף שיותר קרוב שתשלוט החולי במקום ששלטה בעליון לא מפני זה לא תהי' מגודר בשם ס"ס ועיין תוס' בסוגיא דפ"פ דאונס אף דרוב לאו באונס מכל מקום לצרף לס"ס יש לצרפו יעו"ש והוא הדין בזה עכ"פ לא הוה יותר מרוב דמכל מקום בגדר ס"ס הוה. ומ"ש על מ"ש בדרך פלפול דלשיטת התוס' ביבמות רבה לשיטתו הנה בזה א"צ להשיב ומה שהוא נוגע לפלפול כל דרך איש ישר בעיניו. אכן מ"ש דאין מחזיקין ריעותא ממקום למקום וע"ז תמה דאם כן למה החמיר התב"ש אם לא בדק ולא ראה במראית עין מה"ת להחזיק ריעותא תמהני דמאחר שצריך לבדוק ולא בדק החמירו כמו בלא בדק הריאה ומשום קנס כדי שיתקיימו דבריהם דאל"כ לא יבדוק כלל ולכן החמירו אבל באמת כל שעשה מה שעשה רק דאנן לא בקיאין פשיטא דכשר וזה פשוט:
- ↑ אודותיו ראו: רבי נתן רוזנפלד, אב"ד קילקוב. בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".
- ↑ קישורים למידע על קוליקיב: ויקיפדיה, המכלול.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |