שואל ומשיב/ב/ד/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן ל   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרבני המופלג מו"ה שמואל אורינשטיין נ"י מבערזאן במה שאירע שם ששוחט אחד בדק הריאה בבהמה גסה והי' באונא המשוכה כחץ לצד האונא העליונה למעלה מארבעה אצבעות מתחתיתו בועה הניכרת מעבר לעבר והי' מים עכורים בתוכה אך הי' בצד הדק ששם יש עבוי צד דק והיתה נכנסת בתוך הבשר מצד הדק והכשיר השוחט הנ"ל ואמר שמ"ש בשמ"ח סי' ל"ז סכ"ז בזה"ל ולא נקרא שיפול כ"א בסוף האונות ואומות ממש ששם היא דקה ואין לחוש לסמפונות וכו' אבל למעלה ממקום העב אפילו סמוך לחידוד ממש טריפה במעל"ע ואמר הוא שהתב"ש כוונתו דוקא המקום העב אף שיש שם חידוד טריפה אבל במקום הדק באותו שטח כשירה אף שהוא למעלה מד' אצבעות ומעלתו כתב שאין הפירוש כן בתב"ש ועיקר כוונת התב"ש דלא מקרי שיפול כי אם בסוף האונות הא כל שהוא למעלה מד' אצבעות אף בהצד הדק שבו טריפה ומ"ש התב"ש אבל למעלה במקום העב היא סימן התאר דהיינו אותו צד שיש בו עב גם כן אבל אף במקום הדק שבו טריפה והאריך בזה בראיות. והנה באמת צר לי המקום להתהלך ברחבה בהויות דאביי ורבא כיון שאין לו שורש כלל בפוסקים ובאמת גוף הענין בועא מעל"ע אין לו יסוד כמ"ש בהגהמ"ר ובמהרי"ק שורש ל"ו ומ"ש הש"ך ס"ק כ"ח דיש לו שורש מריאה שנשפכה כקיתון תמהו עליו התב"ש והפרמ"ג ואם כן עיקר דין זה היא חידוש ועיקר החשש היא משום דקיימו במקום סמפונית ואם כן במקום הדק שבצד העב אין חשש סמפונות כל כך וכן העיד השוחט שראה בבהמות שאין להם סמפונות במקום הדק שבצד העב. ומ"ש מעלתו דהבהמות חלוקות בזה אני תמה דלמה נחמיר כל כך ונחוש לקלקול הסמפונות ואף שבסמח"ב רצה להחמיר אף חוץ לשיעור כתב הל"ח והש"ך הסכים לזה דאין לחוש לזה ע"ש בס"ק כ"ז והוא הדין במקום הדק שבצד העב ולפענ"ד נראה דמ"ש המהרי"ק בשם בדיקות במקום העב דוקא ובשם מו"ה יחיאל מביא שם דמשמע אפילו בקולשיה לא מיירי בסמוך לשיפולי רק הם מיירי בחלק העב ודעת הבדיקות דבחלק הדק שבו כשר ומה"ר יחיאל מטריף אף במקום הדק דיש לחוש לסמפונות אבל סמוך לשיפול כ"ע מודו דכשרה והמעיין בדברי המהרי"ק ימצא כי יש ליישב בזה הרבה דברים ועכ"פ נראה לפענ"ד לדינא דודאי אין להחמיר רק במקום העב שבצד מעלה למעלה מד' אצבעות ולא בצד הדק שבחלק העב. ומ"ש מעלתו לדמות לטחול שכתב הט"ז בסי' מ"ג דאף מקום הדק שבו נקרא עב הנה אין מדמין בטריפות אהדדי ועוד הא שם טריפה מצד עצמו וכאן הוא רק משום סמפון וכיון שיש לומר שאין שם סמפונות מה"ת לחוש שהי' שם סמפונות ואף אם הי' במקום הסמפונות אין ברור שנתקלקל ורק שאין מקום לבדקו ולא בקיאין בבדיקה ועכ"פ הוה כעין ס"ס והוה מתהפך דהא יש להתחיל שמא אין כאן סמפונות כלל שיתקלקלו וכמ"ש הש"ך בסי' ק"י בכללי ס"ס בשם הרמ"ע ז"ל. ודרך כלל אין לנו להחזיק ריעותא בזה ודי להחמיר במקום העב והרי המהרי"ק הביא דעת האומרים דדוקא במקום סמפון הגדול הוא דיש להחמיר והוא הביא דבדיקות מהר"ם מבואר דבכל הסמפונות טריפה והרי המהר"ם שם כתב דבקולשיה כשר ובסומכיה טריפה ומשמע דאף בצד העב כל שהוא בקולשיה כשירה ובאמת מה שהבין המהרי"ק שם דקולשא היינו סמוך לשיפול לפענ"ד שם לא שייך קולשא והי' לו לסמן שיפולי וברור דנתכוין לצד הדק שבמקום העב ודו"ק היטב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף