שואל ומשיב/ב/ד/כט

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן כט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב מו"ה מיכל הובנר מניזניב אשר שאל במה שהביא לפניו השו"ב בעש"ק שהביאו להשו"ב לשחוט תרנגולת וכאשר הרכין ראשו לשחטו נקרע העור לשנים במקום שחיטה ושאל מה יעשה בו והאריך הוא להכשיר מהא דמבואר ביו"ד סי' ל"ו ס"ב דאף דנקרע העור בנפיחה אם נפחוהו הרבה דכשר דאמרינן מחמת הנפיחה בחזקה היתה זאת וה"ה בזה ועיין בלב"ש סי' ל"ו דאף נקרע עור אחד של הריאה אין מחזיקין ריעותא ומכ"ש בזה ואף את"ל שהי' מחמת חולי שהי' בהעור מ"מ מה"ת לחוש שהגיע הלקותא להוושט ואף אם הי' החולי בעור הוושט לא חיישינן להעור השני ול"ד למסמוסי קועי דמא דשם הוה ע"י קוץ וחיישינן להשני אבל ע"י חולי לא חיישינן להשני וגם דיש ס"ס דשמא לא הי' חולנית כלל רק שע"י שהרכין בכח נקרע ואת"ל שהי' חולאת דלמא לא שלט רק בעור החיצון ואף דאינו מתהפך הא צריכין לדון דלמא לא התחיל ריעותא כלל וכעין שכתב הש"ך ביו"ד סי' ק"י בכללי הס"ס ואף דאיתחזק איסור ול"מ ס"ס ע"ז חידש לפמ"ש השפ"ד סי' ס"ט ס"ק י"א דבספק אם נקרש הבשר ולא יצא ע"י מליחה לא שייך איתחזק דם דהא לא אתחזיק שלא יצא הדם ע"י מליחה ואדרבא כל דם יוצא על ידי מליחה ע"ש וכ"כ בשפ"ד סי' ס"ח ס"ק ל"ד וה"ה בזה ניהו דאתחזיק איסור אינו זבוח אבל לא אתחזק שלא נוכל לשחטו ואדרבא כל עוף עומד לשחיטה ושוחטין אותו והנה זו הסברא אינו ברור דהא ניהו דעומד לשחוט מכל מקום אם יש נקב במקום שחיטה מה מועיל שחיטתו וגם אם נימא דמחזיקין מאיסור לאיסור כמ"ש הרשב"א בחידושיו ביבמות דף ל"א א"כ אין מקום לדבריו וגם אם נימא דהחזקה היא מחמת אבר מן החי אין מקום לסברתו גם מ"ש דהוושט אינו תחת העור רק שע"י שאוחז בסימנים חיישינן שמא הכניס הוושט תחת העור כמ"ש המרדכי פ"ב דחולין וזה לא שיין כאן ע"כ לפענ"ד כל שיש לחוש שהחולאת שלטה יש לחוש גם בזה. והנה מעלתו כתב שמצא בפרמ"ג סי' כ"ג במשבצות זהב ס"ק ח' שכתב להטריף דהוה ס"ס באתחזיק איסורא והוא כתב דל"ש אתחזיק ובאמת שבזה נראין דברי הפרמ"ג כמ"ש הרבה אחרונים ורמזם מעלתו. אבל העיקר נראה לפענ"ד דמה"ת להחזיק ריעותא דניקב ע"י חולי ודלמא ע"י כח בא והרי גדולה מזו כתב בשו"ת פ"מ הנ"ל דאין מחזיקין ריעותא מעור הפנימי לחיצון והוא הדין בזה. ומ"ש בריאה שצמקה מקצתה ועלתה בנפיחה רק שמתוך הצימוק הי' סירכא של"כ שרצו השו"ב להטריף מטעם שכתב הלב"ש דכל שצמקה אפילו מקצתה כל שעלתה ע"י נפיחה וכן צמקה רובה או כולה כל שהי' סירכא של"כ אז טריפה מטעם תר"ל ומעלתו כתב דזה דוקא בצמקה רובה שעכ"פ הוה ריעותא אבל בצמקה מקצתה לא דאינו ריעותא כלל ולא שייך להצטרף לתר"ל לפענ"ד אין מקום לזה דכל שצמקה אף דהדרא בריא מקרי ריעותא ומצטרף לתר"ל ובכ"ז הסומך להקל בהפ"מ ושעת הדחק אין מזחיחין אותו. וע"ד שאר השאלות שכתב מעכ"ת בקיץ העבר לא הייתי בביתי בקיץ העבר וע"כ בא לידי השמטת כתבים. ודרך אגב אעתיק מה שכתב לי הרב מוהר"ץ אבד"ק טרעביוולא נ"י והגיעני בש"ק לך שנת תרט"ז במה שנהגו עכשיו להכשיר סירכא דבוקה ע"י שמקלפין אותה והולכת ואנן מחשבינן אותה לקרום וכמעשה דבני ריינוש:

והנה איך הדין אם נמצא תחת אותה הסירכא דבוקה גם כן ריעותא כל דהו אשר אם הי' נמצא תחת הקרום ממש הי' ריעותא כ"ד וכשר וכיון דגם זה נחשב כקרום כשר או דלמא כיון דבאמת זה קולא גדולה להקל מטעם קרום עכ"פ נחשב לתר"ל וטריפה והוה כקולא דמיעוך דמצטרפין לריעותא כ"ד וכשר והוה תר"ל ואת"ל דטריפה איך הדין אם נמצא הריעותא במקום הדלדולין הסמוכים לסרכא וכמעשה המבואר בל"ש בסוף הספר אף דלדידן דמחשבין הסרכא כקרום צריך בדיקה ולקלוף אף מקום הדלדולין מכל מקום מהראוי להתיר ממנ"פ דאם נחשב כקרום הוה ריעותא כ"ד ואם לא נחשב כקרום הדלדולין לאו כסירכא דיינינן לה לפע"ד דבזה ובזה טריפה דלאו כקרום ממש דיינינן לה רק דהסרכא אינו סרכא ממש רק כמו קרום ואם כן פשיטא דמצטרף לתר"ל והבו דלא לוסיף עלה דזה קולא גדולה ורבים מאחרונים חלקו ע"ז ועיין בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל סי' ל"ט שחולק על גוף ההיתר שחידש הגאון מו"ה סענדיר ז"ל דזה נחשב לקרום וע"כ אין להקל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף