שואל ומשיב/ב/ג/קיח

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן קיח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אור ליום ל"ה למב"י שנת תרי"ז שלח אלי הרב המאה"ג החריף מוה' פנחס נ"י שיפער מפה מה שנשאל מהגבאי דבהכ"נ אם מותר להדליק הנר של תמיד בחול ובשבת בנפט לבן והשיב שנראה שאסור והלך השמש אצל מורה אחד והתיר ואמר שאינו יודע טעם לאסור וע"ז האריך מעלתו שהרי"ף והרא"ש הביאו דבנפט לבן אסור אף בחול משום שהוא סכנה מפני שהוא עף והוא ברייתא שבת דף כ"ו והנה לפענ"ד נראה דיש להתיר מטעם שא"ל הגבאי דבזמן הש"ס לא היה הנפט מזוקק ולכן היה בו סכנה וריח רע משא"כ בזמן הזה שהנפט לבן מזוקק אין בו סכנה ולא ריח רע. ומ"ש מעלתו דהוה דבר שבמנין וצריך מנין אחר להתירו והאריך דלא דמי לגילוי דגם בזמן הש"ס היה מקום שלא היה שייך גילוי הנה יפה כתב מעלתו וכבר האריך בזה הפר"ח סי' קט"ז ועיין מג"א סי' תס"ח אבל הרא"ש בתשובה כלל ב' הובא במג"א סי' ט' ס"ק ז' כתב דדבר שידוע הטעם אם נתבטל הטעם נתבטל האיסור ולא דמי לביצה דאין הטעם ידוע כ"כ ע"ש ולפ"ז בנ"ד דנפט לבן דלא גזרו כלל רק משום שהוא סכנה וממילא אסור אף בחול ומה"ת אסור משום ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שוב כשיהיה מזוקק יהיה מותר לגמרי. ובזה אני אומר הא דאמרו בשבת דף כ"ו ולימא מר מפני שהוא עף והקשו בתוס' והרשב"א בחידושיו דא"כ אף בחול אסור כמו בנפט לבן ולפמ"ש אתי שפיר דנ"מ אם יהיה מזוקק דיהיה אסור מפני שיש לחוש דלמא יסתפק ממנו שאין הטעם ידוע שוב יש לאסור אף אח"כ ונמצא באמת יהיה אסור גם בחול מפני שהוא עף וא"ל דא"כ תיפוק מיניה חורבא דנתיר כשהוא מזוקק דזה אינו דכיון דבשבת יש עוד טעם מפני שיש לחוש שמא יסתפק שוב יש לומר גם מפני שהוא עף דהוא סכנה ויש חשש תורה וא"ל דלא רצה שיצא חורבא דנתיר כשיהיה מזוקק דזה אינו דכל שיש עוד טעם לא תיפוק מיניה חורבא אבל בנפט לבן דליכא שום טעם רק מפני שהוא סכנה שוב כל שהוא מזוקק שוב מותר. ובזה עמדתי על לשון הרמב"ם שכתב בהלכה יו"ד ולא בצרי מפני שהוא מריח וטוב וכו' ועוד מפני שהוא עף ובנפט לבן כתב דאפי' בחול אסור מפני שהוא עף ולמה לא כתב גם בצרי דאף בחול אסור ולפמ"ש אתי שפיר דבצרי דיש עוד טעם שוב אף דבחול אסור מפני שהוא עף אבל נ"מ לשבת דאסור מה"ת וכשיהיה מזוקק ג"כ ישאר באיסורו כיון דאין טעם ידוע אבל בנפט דאין בו רק טעם דסכנה שוב כשיהיה מזוקק מותר וז"ב:

ובזה מיושב מה שכתב הרמב"ם בהלכה ט"ז דבשמש שאינו קבוע אסור אף בנפט מפני שאורו רב הרי דבנפט מותר דלא שייך חשש הטייה והרי בנפט אסור מפני שריחו רע כדאמרו ביומא בא למכור נפט וכדפירש רש"י במשנה ותוס' דף כ"ו ד"ה ר"ש שזורי ומעלתו נתקשה בזה והנה ממקום שבא שם תשובתו בצדו דהרי רבנן מתירין בכל השמנים ובעטרן ובנפט והרמב"ם פסק בעטרן כר' ישמעאל אבל בנפט לא הזכיר מכלל דבנפט מתיר שאין ריחו רע כל כך כמו עטרן וא"כ לכך לא כתב רבינו רק עטרן ונפט לא הזכיר ובנפט לבן אסר אף בחול משום סכנה וא"כ בשבת ליכא איסור אחר רק משום סכנה וממילא במקום שמזוקק שוב מותר וכמ"ש ודו"ק ובזה מיושב מה שהשמיט הטור נפט ולא הזכיר לא לבן ולא נפט סתם והב"י כתב משום דנפט לבן אסור אף בחול ותמה מעלתו דא"כ בנפט סתם היה לו להזכיר אבל זה אינו דבנפט סתם לא אסור כלל ובנפט לבן אין עליו גזירת חז"ל רק שאסור מצד סכנה והיא איסור תורה ואין מקום להזכירו בסי' רס"ד ששם אינו מוזכר רק מה שחז"ל גזרו וז"ב ולכך בנפט סתם באמת מותר להדליק ומ"ש מעלתו בזה הוא דחוק. ומ"ש מעלתו דנפט הוא מאיס כמ"ש הרי"ף והרא"ש בדף י"ב וא"כ פסול לבהכנ"ס משום מאיסותא הנה זה לא מוזכר בשום דוכתא דיהיה פסול והרי חכמים מתירים אף לכבוד שבת וע"כ דאינו מאוס כל כך שיהיה נפסל להדלקת נר מצוה של שבת וז"ב. שוב ראיתי בתוס' בדף כ"ה שבהדיא חלקו דנפט אין ריחו רע כל כך כמו עטרן והוא הדבר אשר דברתי. ומ"ש מעלתו להקשות על הט"ז ביו"ד סי' פ"ד ס"ק ז' שהתיר הרוזינקיס משום ס"ס והא בסכנה ל"מ רוב כדאמרו בחולין דף יו"ד וממילא גם ס"ס ל"מ והרי אילא דענבי הוה סכנתא כמבואר בשבת דף צ'. הנה גוף הסברא דבסכנה לא מועיל ס"ס גם אני אמרתי כן במניקת דהיא סכנה דלא מועיל ס"ס אבל כאן ל"ק דמילבין אינם סכנה וגם דנשתנה הטבעיים בזמנינו וז"ב. שוב ראיתי דמ"ש דמפני שהוא עף כיון שהוא סכנה הוא מה"ת זה אינו דז"א רק חשש שמא יבא לידי סכנה ואינו רק מדרבנן וכמ"ש הרמב"ם פי"א מהלכות רוצח ה"ה וע"כ נראה ליישב קושית התוס' ע"ד מ"ש למעלה ומ"מ יהיה כעין חדתא דהנה באמת קושית התוס' אינו מובן דמה קושיא דא"כ לימא אף בחול נמי לתסר דלמא אה"נ דהש"ס פריך ולימא מר מפני שהיא עף והיה נאסר אף בחול. אך נראה דעדיין קשה על מה דמשני חדא ועוד קאמר דאכתי תקשה איך הניח העיקר ואחז הטפל דהרי האיסור משום מסתפק אינו רק בשבת ואילו משום עף יהיה אסור גם בחול אמנם נראה דבאמת נ"מ בטעם דמסתפק דגם משום עף לבד היה מותר במזוקק אבל אם אסור מפני מסתפק אסור אף במזוקק. אך לכאורה זה אינו דגם מפני שהוא עף מתסר גם לאחר שמזוקק משום דהוה דבר שבמנין. אמנם לפמ"ש הרא"ש כל שיש טעם אחד שוב אינו אסור כל שנעשה מזוקק ומעתה זה שחידש הש"ס חדא ועוד קאמר והיינו דטעם מפני שהוא עף אינו שייך לאחר שהוא מזוקק רק כיון שיש עוד טעם מפני מסתפק שוב אסור גם לאחר שנעשה מזוקק ולכך הוסיפו עוד טעם כדי לאסור אף לאחר שנעשה מזוקק ולכך נקט טעם זה לבד ודו"ק ובזה כל דברי נכונים ועכ"פ לפמ"ש לאחר שנעשה מזוקק אין כאן איסור בנפט לבן ודו"ק. וגם נראה דלא שייך דבר שנאסר במנין משום שגוף האיסור אינו רק משום עף וכל שהוא מזוקק לא הי' עף גם בזמן הש"ס לכך כל שהוא כעת מזוקק אינ' אותה דבר שנאסר דעף שאמרו רק בזמן שהוא עף ודו"ק:

והנה בש"ק א' חנוכה תרח"י הקרה ד' לפני ספר כלבו ומצאתי שבהלכות חנוכה הקשה על שיטת העיטור דמתיר להשתמש בנר חנוכה לדבר מצוה דא"כ אמאי התירו בשמנים ופתילות שאסרו חכמים להדליק משום דלא שייך שמא יטה והא אכתי שייך שמא יטה לדבר מצוה והנה גם הט"ז בסי' תרע"ג הקשה כן וכתב דאין לומר משום שיש אחר עמו דהא באותן שמנים לא מצינו היתר שיהיה מותר ע"י אחר ועוד הקשה הכלבו דא"כ למה אמרו נ"ח ונר שבת נר שבת קודם משום שלום בית והא יכול לאכול אצל נ"ח דהוא מצוה ולפענ"ד נראה לפמ"ש האחרונים דהא דגזרו שמא יעבירנו אף דממנ"פ אם יהיה בהול לדבר יהיה טעה בדבר מצוה ע"ש מ"ש בזה ולפ"ז לכך לא גזרו שמא יטה באם עושה לדבר מצוה דהא הוה טועה בדבר מצוה דבשלמא להתיר שמנים ופתילות לכתחילה בודאי לא מתירין דלכתחלה לא התירו שיהיה טועה בדבר מצוה וכמ"ש בטעם המלך לענין שמא יעבירנו אבל כל דאסרו רק דאם אירע שצריך לדבר מצוה פשיטא דלא חיישינן דהא הוה טועה בדבר מצוה ולכך נר שבת קודם דלכתחלה בודאי אסור שיהיה נקרא טועה בדבר מצוה ודו"ק היטב:

והנה בעש"ק פ' וישלח שנת תבר"ך הגיע לי מכתב מהחריף מו"ה דוד אלימלך יאליש נ"י בהרב מו"ה אליעזר ליפא ז"ל אבד"ק זראונא והקשה במ"ש הטור באו"ח סי' תרע"ג כל השמנים והפתילות כשרות לנ"ח וכו' דאף בחול אם כבתה אין זקוק לה ולא חיישינן שמא יטה ופירש מעלתו דהכוונה דלא חיישינן מתוך שבהול להדליק נר חנוכה ישכח שהוא שבת וידליק לאחר שיכבה ולזה אמר דכיון דכבתה אין זקוק לה לכך לא חיישינן וע"ז הקשה דא"כ מנ"ל דר"ח ס"ל דמותר להשתמש לאורה דלמא לעולם אסור להשתמש לאורה והא דבשבת אסור בשביל דכבתה זקוק לה לכך חיישינן שמא ידליק לאחר שתכבה בשביל דבהול לדבר מצוה ולזה ל"מ תירוצו של התוס' דבשבת יש איסור נוסף והנה דבר תמיה הוא דבמח"כ קרא והטה בפירוש דברי הטור ושם הכוונה דלא חיישינן שמא יטה כדי שתבער יפה וכ"כ הטור בפירוש ופירושו לא נהירא דמה"ת לחוש שישכח ויחזור וידליקנה חלילה לחוש שיחזור וידלוק רק לשמא יטה שתבער יפה זה יש לחוש דלא משמע לאינשי כל כך איסור וגם ישמעו אזניו מה שמוציא בפיו דבחול חיישינן שיפשע ולא ידליק לאחר שכבה ובשבת יחזור וידליק לאחר שכבה ומה"ת לגזור שני גזרות הפכיים וצדקו דברי האשכנזים שמביא בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' ד' דחסרון הפשט מרבה קושיות וז"פ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף