שואל ומשיב/ב/ג/סד

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן סד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב הה"ג מוה' אהרן שמואל אסאד נ"י ראבד"ק ניקל שפורג.

מכתבו הגיעני עש"ק העבר והנה הקשה לשאול חמשה שאלות ואני טרוד כעת שהוטל עלי עול הרבנות וההוראה ובכ"ז אמרתי להשיבו בקצרה. והנה אשר שאל בענין טהרת יינם אצל הנכרי ביין אדום שעושין על אופן זה שדורכים יין בגיגית והיין אדום צ"ל עם החרצנים זמן ב' שבועות ויין בגיגית עומד בבית כרמים של נכרים בלי חותם והחרצנים עומדים למעלה כמו כיסוי על היין צלול ולפעמים שותה הנכרי מהיין שנותן כלי תחת החרצנים וניטל לתוכה יין ובנקל יכול להכניס גם סל להמשיך יין וע"ז תמה מעלתו היאך מכניסין עצמן לבית הספק והביא שו"ת הצ"ץ סי' י"ג שאלה כזו ע"י שנוהגים שקונים ענבים דרוכים מבית הגוי וא"כ נ"ד לא הוה רק ספק השקול ולא רגיל שאין רגילים להכניס הסל לתוך הגיגית והחרצנים למעלה הם כמו כיסוי וע"ז רצה מעלתו להתיר דהו"ל ספק דרבנן דסתם יינם מדרבנן והקשה דא"כ אמאי אסרו בש"ע סי' קכ"ג בגיגית מלאה ענבים שמא המשיך והא הוה ספק דרבנן וכתב דאין עושין ספק דרבנן לכתחילה והאריך בזה בפלפול ויבואר לפנינו. והנה אשיב על ראשון ראשון מ"ש דאין עושין ספק דרבנן לכתחלה לא הבינותי דזה שייך היכא שאנן עושין ספק דרבנן עד"מ חטים נבללים לזבון לעכו"ם ויש חשש שמא יזבין העכו"ם לישראל וכן בדרוסה למכור לעכו"ם א"כ אנן עושין הספק לכתחלה דכעת היא ודאי איסור דרבנן או ספק איסור תורה דהוה כודאי איסור וכל שיש ספק שמא ימכור לישראל אנן עושין הספק בידים וזה אסור וכמ"ש בשו"ת מהרי"ט בשניות בחלק יו"ד סי' ב' דהו"ל כמבטל איסור לכתחלה אבל כאן דזה הספק כבר נעשה שכבר היה בבית הגוי ויש ספק שמא המשיך או שנתן הסל וא"כ אנן קונים ספק איסור דרבנן ואנן לא מבטלין האיסור וכבר נתהוה הספק דשמא המשיך ותלינן דלא המשיך ול"ש סד"ר ויש להמתיק יותר דכל דאמרינן ספק דרבנן לקולא ותלינן שלא נתהוה האיסור א"כ אין כאן שום איסור כלל וז"ב ועיין מגן גבורים סי' י"ב במ"ש בשם השב יעקב ולא נפניתי כעת אמנם גוף הדבר דנימא ביי"נ ספק דרבנן לקולא יהיה סתירה בכמה מקומות ביי"נ ובאמת מצינו הרבה ספיקות דרבנן שאזלינן לחומרא כמ"ש המרדכי בשם רבינו ברוך הובא בש"ך בכללי הס"ס ובמהרי"ט שם ומה גם דיי"נ עיקרו בדאורייתא והוא חמור וא"כ לא מצינו להקל מטעם זה ומ"ש מעכ"ת לחזק ההיתר מטעם דהענבים והיין היו להם חזקת היתר והביא דברי הט"ז בי"ד סי' ק"ה לענין ספק כבוש ותמה בזה על הש"ע דלמה לא הקילו בשביל חזקת ההיתר תמה אני עליו דאיך שייך חזקת היתר הא כל זמן שהיין בהענבים טרם נמשך אין עליו שם יין עד שלא שייך בו איסור יי"נ וא"כ הענבים הם יש להם חזקת היתר אבל היין שיוצא מהם לא היה להם חזקת היתר וכל שספק אם נתנו בסל שהמשיך היין א"כ בעת שנעשה היין הוא בספק איסור ולא שייך חזקת היתר וז"ב ופשוט ומ"ש מעלתו ע"פ מ"ש בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' ט"ו דספק השקול לא אזלינן בתר חזקת היתר. הנה באמת זה דבר שאי אפשר וכבר יחדתי בזה קונטרס מיוחד ואכ"מ אבל בכאן אין צריכין לזה. אך בגוף הדין נראה לפענ"ד דהדבר ברור דכשר דכיון שאינו רגיל להכניס סל א"כ אדרבא נוטה יותר להיתר מלאיסור ופשיטא דבספק דרבנן כהאי גונא מותר דמ"ש מעלתו דמקרי ספק השקול לא ידעתי אחרי שאינו רגיל לעשות כן שוב יותר נוטה להתיר ובכה"ג לא מקרי ספק השקול וכמ"ש הש"ך בכללי הספיקות והמעיין בשו"ת צ"ץ הנ"ל ימצא דעיקר סמיכתו היא דכל שאינו רגיל לעשות כן לא היה ספק השקול כנלפענ"ד. ומ"ש מעלתו על מה סמכו מוכרי יין לטעום סתם יינם אחרי דהפרמ"ג כתב דאף בדרבנן טעימה אסור ומעלתו הביא דברי התוס' ביבמות דף פ"ט ע"ב ד"ה איבעיא ליה למטעם הנה גם אני כתבתי כן בגליון הש"ע שלי ביו"ד סי' מ"ב ומצאתי בתב"ש סי' מ"ב שהרגיש בזה. ומ"ש מעלתו בשם הפרמ"ג בפתיחה כוללת דחצי שיעור בדרבנן מותר ומעלתו האריך בזה. האמת אגיד שאין דרכי לעיין בספרי האחרונים והפרמ"ג אף כי רב גובריה מכל מקום אחרי שקיצר הרבה אין דרכי לעיין בדבריו שצ"ע רב ובדיקה רבה בספריו וטוב לי כי אעיין בקדמונים. אמנם בגוף הדבר הנה טעימה ופולט ודאי לפענ"ד מותר דהנה טעימה ופולט לפענ"ד אין מגיע רק עד בין השיניים וא"כ בשל בין השינים כ"א לא פליגי דמותר ואינו מצטרף כמבואר בחולין דף ק"ג ואף אם נימא דמגיע עד בין החניכים מכל מקום לפענ"ד כיון דחניכים אינו הנאה גמורה ואף דקי"ל דבין החניכים מצטרף היינו כשמגיע אח"כ לב"מ אז מצטרף של בין החניכים אבל במקום דאין מגיע לב"מ רק להחניכים ד"ה מותר וא"כ מכ"ש באיסור דרבנן וא"ל דזה דוקא באיסור אכילה אבל לא ביי"נ דאסור בהנאה דזה אינו דכל הנאה שאינו מחמת שנהנה מאכילה מותר בי"ין כמו שמקילין לסחור ביי"נ ורק להנות דרך הנאה שהוא באכילה ובזה בבין החניכים ליכא הנאה ועיין כ"מ פי"ד ממ"א ובגליון בדפוס שם הג"ה וכתבתי בצידו דדברי הכ"מ הם מהופכים ודברי הכ"מ נכונים. שוב ראיתי בפרי מגדים במשבצות סי' צ"ח שכתב דטעימה הוה בחניכים ולא ידעתי מה פשיטא ליה ולפענ"ד להיפך דאינו רק עד השינים ואף דנימא דהוה בחניכים מכל מקום שרי כמ"ש כנלפענ"ד. ומ"ש מעלתו להסתפק במה שנמצא טעות בס"ת בפסוק ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי שנחסר תיבת אל יוסף ונסתפקו אם נימא דאל שדי הוא שם דאל ונתקדש ושוב אסור למחקו או דלמא דכוון לחול אל בסגול וא"כ לא נתקדש ושוב אי אפשר לתקן:

הנה מצאתי בשו"ת חינוך בית יהודה סי' ע"ב כעין זה המעשה אמנם בשו"ת הגאון מוהר"ע איגר ז"ל ע' נמצא המעשה ממש בנ"ד והעלה דיש לתקן ע"י שיתלה בין השיטין בין תיבת אל לתיבת שדי ב' תיבות יוסף אל ולקדש שם אל הנכתב בתליה ע"ש והנה גוף ספרו אין לפני אבל זכורני שכ"כ וכמ"ש האחרונים בשמו. אמנם לפענ"ד אינו נכון דשמא כתב אל לשם קדש וא"כ הוה כמחיקה דהרי נעשה קודש חול דאל בצירי נקרא בסגול ונעשה קודש חול וכ"כ בעצמו שם. ומ"ש דמחיקה זו אינו רק מדרבנן והו"ל ספק דרבנן הנה בכה"ג הו"ל ספק דרבנן בידים ואסור וכדמות ראיה ממה דאמרו בירושלמי בסוכה פ"ד אתה עושה מקדש חול ואם אסרו לפרש השם קודש חול ועיין בשו"ת זקני בעל שער אפרים שהאריך בזה על פסוק תעבדון את האלקים מכ"ש בכה"ג שקדשו לשם קודש איך נעשהו חול וגם אסור לתלות השם. וע"כ נראה לפענ"ד יותר מסתבר כמ"ש מעלתו דיותר מסתבר כיון שקדש שם שדי גם השם אל קידש וא"כ יוכל למחוק מקודם או לתלות אל יוסף וז"ב. ומ"ש מעלתו לפלפל מ"פ לעבור קולמוס ולקדשו הא אנן אין מאמינים לו ודלמא קידש מקודם. הנה כבר קדמוהו בזה בישועת יעקב ובספר מ"ג וביד שאול. ומה שהקשה דלמה לא ימחוק דהשם שנכתב שלא בקדושה יכול למחוק יעיין בשב יעקב וכבר קדמו בבדה"ב סי' ער"ו בשם התשב"ץ. ומ"ש מעלתו בספק נולד קודם בה"ש בשבת או נולד בה"ש איך לעשות המילה. הנה מ"ש מעלתו בשם השלום ירושלים דיש לאוקמה בחזקת מעוברת עד עתה הנה במחכ"ת אף שהביא כן בשם הפרמ"ג דבריו תמוהים דאטו אנו דנין על זמן הלידה אנן דנין אותו עת הלידה אם היה ביום קודם בה"ש או אח"כ ומה שייך חזקת מעוברת דדוקא אם היינו דנים על הולד שייך חזקת מעוברת אנו דנין אם זמן הלידה היה בה"ש או קודם. ומ"ש מעלתו דיש לומר כיון דעד ח' הוה ספק נפל א"כ הוה ספק פ"נ. הנה במחכ"ת לא ידעתי מה אמר דהא מהלינן ממנ"פ וכעין דאמרו בשבת דף קל"ה ומה שייך פ"נ. אם הוא נפל שוב ל"ש פיקוח נפש דאינו חייב על הנפל וגם באמת לרבנן דרשב"ג אזלינן בתר הרוב שוב מצאתי ברדב"ז ח"ד סי' רפ"ב שגם הוא כתב דאין לחוש שמא יסתכן וימות ע"ש ודבריו ג"כ קצת תמוהים. ובגוף הדין נראה לפענ"ד כיון דהוה ספק יש להחמיר ולעשות המילה ביום א'. מה שהאריך מעכ"ת בפאה נכרית ששמע מעלתו שעושים משער המת והאריך דשער מת אסור בהנאה. הנה כבר קדמוהו בזה בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' מ"ז מ"ח והדברים עתיקים:

והנה דרך אגב אזכיר מה שנשאלתי היות שאחד מהזדים לא רצה למול את בנו באמרו שאף שלא ימול מכל מקום לא יצא מכלל דת יהדות לכל הדברים והרב מוה' הירש פאסיל רוצה להוציאו מכלל דת יהדות אותו הילד שלא נימול שלא יעלה לתורה והוא ערל וקרא לכל חכמי הדור אשר יראת ד' נוגע בלבם לעמוד לימינו וע"כ ביקש שגם אני אתן את ידי בזה. ואמרתי לרשום בקצרה מה בפי והנה טענת הנ"ל שלא רצה למול ומכל מקום יהיה בכלל דת יהדות לא ראיתי אמנם ידעתי אשר בשנת תר"ד רצו הזדים המכנים עצמם בשם רעפארם פריינדע בפפ"ד לבטל מצות מילה ולא ראיתי טענותם ולא טענות רבנים היראים אשר השיבו ע"ז אמנם הרב מוהר"ץ חיות ז"ל בספרו מנחת קנאות דף י"א ע"ב הביא דבריהם בקצרה ואמרתי לרשום מה ששאלו כיון דהמבטל מילה אינו רק בכרת והרי בעובר על ל"ת שיש בו כרת או מיתת ב"ד וכן אם אינו עושה פסח שהוא בכרת ומ"מ לא שמענו שיצא מכלל דת יהדות ולמה זה יצא מכלל דת יהדות בביטול המילה. הנה לפענ"ד הדבר פשוט דכיון דמצות מילה עוד נצטוה אברהם אבינו ובניו אחריו המתיחסים לזרעו של יצחק והנה הדת יהדות מתיחסים אנחנו לאבינו אברהם שהיה ראש לגרים כדאמרו בחגיגה דף ג' א"כ כל שהוא ערל שוב אינו בכלל יהדות וגם מצאתי במדרש תנחומא פ' משפטים שכן השיב עקילס לאדרינוס המלך דודו שכל שאינו נימול א"י ללמוד תורה יעו"ש וכן הוא במדרש רבה פ' משפטים סי' ט' יעו"ש ביפ"ת הטעם בזה וא"כ אינו בכלל יהדות כל שא"י ללמוד תורה ולהבין עמקי יסודותיה. ובזה פירשתי מ"ש במדרש רבה בראשית פמ"ח שאמר אברהם עד שלא מלתי הי' בני אדם עוברים ושבים אצלי וכו' וא"ל הקב"ה אני ופמליא שלי נגלים עליך והכונה כי כבר כתב המורה פכ"ב משני שכל מה שאמר ארסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק אמנם מה שידבר אריסטו מגלגל הירח ולמעלה הוא כדמות מחשבה וסברא יעו"ש והטעם בלי ספק כי מפני שהיה ערל לא יכול להשיג במה שבגלגל הירח ולמעלה וז"ש אברהם שמא משנימול לא יהי' עוברים ושבים לפניו והיינו שלא יוכלו להשיג שוב לא יהיה לו עם מי לדבר והשיב הקב"ה שאני ופמליא שלי נגלים עליך היינו שתוכל להשיג מושכלות ולא תצטרך לשעשועי בני אדם וחברתם. ועכ"פ מבואר שאי אפשר ללמוד תורה בערלותו וכיון שאי אפשר לאדם להשיג תורה אינו בכלל דת יהדות ולכך יצא מכלל דת יהדות ועיין בתוס' גיטין דף נ"ט במ"ש בשם המדרש על פסוק אכתוב להם רובי תורתי כמו זר נחשבו והיא במ"ר פ' יתרו ועיין בשבת דף קל"ב דחשיב מילה שהוא פ"נ ורש"י לא פירש מאומה אבל ביומא פ"ח הביא התוספתא והיא בפט"ז משבת דהוה פ"נ ועיין בתויוה"כ למהרמב"ח שם ובמ"ש בחבורי יד שאול סי' רס"ו בזה ועכ"פ כיון שהגוים אינם מצווים על פ"נ כמ"ש המזרחי פ' שמות ולכך לא נצטוי על המילה. ומ"ש להקשות מנ"ל להרמב"ם דאם לא מל האב הב"ד כופין אותו למול ודלמא דוקא באין האב לפנינו הוא דחייבין הב"ד למול אבל לא כשהאב לפנינו וצוח דאינו רוצה למולו למה יוכלו הב"ד לכופו לפענ"ד לק"מ דהבן אינו ברשות האב רק בעניני הגופני והחומרי אבל מה שנוגע לתורת משה והנפש הב"ד אבי הילד והרי אם ירצה להאכילו טריפות ונבלות וכדומה אם היה לאל ידינו לכופו להאב פשיטא דמצווים אנו בכל היכולת למנוע אותו ומכ"ש במילה החשובה מכל המצות אשר בזה נכנס לדת יהדות פשיטא דאנו מצווים לכוף להאב למולו ועיין ברמב"ם פי"ח משלישי מ"ש בזה בטעמי המילה שיהיה לאנשי מאמינים היחוד אות ברית בשמי שיקבצם וכל רואיהם יכירו כי הם זרע ברך ד' יעו"ש דבריו הנעימים וא"כ פשיטא מי שאינו מל אינו נכנס בכלל חברתם ואינו מחזיק מוסדות החברה של דת יהדות. והנה בכתוב כתוב לאמור אל תחלל את בתך להזנותה ופירש הרמב"ם בספרו הי"ד שאין כח לאב לחלל בתו לקבל הקנס ע"ש הנה ראינו שאף שזכתה התורה לאביה קידושי בתו מ"מ להזנותה אין לו כח והטעם משום דדוקא על גופה יש לו כח משא"כ להזנותה שהוא גם בחלקי הנפש ע"ז אין לו כח וא"כ ה"ה לענין מילה ודו"ק ועיין בשבועות דף י"ג דמצותו הפר דרשו חז"ל על מילה ואין יוה"כ מכפר אפילו לרבי והוא בכלל דבר ד' בזה וא"כ ראינו דזה אינו בכלל יהדות כלל וגם ראינו שמשה רבינו נענש על איחור מילת בנו וע"כ דאינו יהודי כלל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף