שואל ומשיב/ב/ב/עג

שואל ומשיב ‏ ב ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ב סימן עג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבאר מה דאמרו בקידושין דף ס"ו גבי מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכבש שם ששים כרכים וכו'. והמאמר שם תמוה ואמרתי לבאר קצת. והנה מה שחרדו אז על ינאי ששימש בכהונה גדולה ולאביי בעצמו הוא ינאי הוא יוחנן כהן גדול וא"כ למה חרדו אז ועיין ברכות דף כ"ט ועיין ריטב"א בקידושין ולפענ"ד נראה דהנה באמת היו כאן תרי ותרי לא יכלו לעשות מעשה ובפרט במלך שלא דן ולא דנין אותו וכדאמרו בסנהדרין דף ח"י גבי ינאי ואף דגבי איסורא אין חכמה וכו' ודנין אותו ועיין תוס' שבועות דף למ"ד ד"ה אבל מכל מקום כאן שהיה ס' אם אמת הדבר ובאמת לא מצאו עדים וכדאמרו כאן שוב לא יכלו לעשות מעשה ושתקו אמנם כעת שקרא לחכמי ישראל וכבדם אז מצא אלעזר מקום לומר לבם של פרושים עליך והיינו שבלבם יש להם עליך אף שלא יוכלו לברר אבל מכל מקום לבם עליך וזה שאמר ינאי ומה אעשה וא"ל הקם להם בציץ שבין עיניך והוא לדעתי מליצה דביבמות אמרו בדף ס"א ע"א שהעבירם לפני הציץ וכו' והוא הדין כאן אמר שתעביר אותם לפני הציץ ואז תראה שיהיו פניהם משתנות בשנאתם אליך ועשה כן ואז ענה והודה ינאי המלך רב לך כתר מלכות הוא כתר כהונה לזרעו של אהרן והיינו לפי מה שאמרו בירושלמי הוריות שאין מושחין מלכים לכהנים ופירשו שם שני טעמים טעם א' משום לא יסור שבט מיהודה וטעם הב' משום דכתיב לא יהיה לכהנים חלק וכו' ועיין רמב"ן פ' ויחי על פסוק זה מ"ש שהחשמונאים נענשו על שהיו כהנים ונענשו מלכים ובחדושי על התורה כת"י שם ביארתי הטעם וכעת נראה ע"פ מה דאמרו בתוספתא דכלאים פרק כלאי הכרם ובירושלמי שם ה"ב דאין למדין ממלכות והיינו שהמלך פורץ על דב"ת ע"כ לא רצו שימשחו המלכים לכהנים שהכהנים יורו משפטיך ליעקב והמלך יפרוץ הגדר וע"כ אמרו לו רב לך כתר מלכות ומה לך כתר כהונה ובפרט שיש עליך ספק והנה לטעם השני שאמרו בירושלמי דכתיב לא יהיה לכהנים חלק ונחלה נראה לפענ"ד דבר נחמד דהרי הרמב"ם פי"ג משמטה כתב בהלכה י"א דבשאר כל הארצות שכובש יש לכהנים חלק ע"ש ובראב"ד וכ"מ ומלמ"ל אם כן כאן שכבש ששים כרכים במדבר שלא נכרת עליו ברית אם כן רצה ינאי להיות מלך על אותן ארצות ואף שהיה כהן מכל מקום באותן ארצות יהיה מלך ובכהונה ישמש והרי באותן ארצות יש חלק לכהנים מכ"ש שיכול להיות מלך וכהן אבל הם אמרו שיש עליו חשש ודי לו בכתר מלוכה וזה לדעתי מה שאמרו די לו בכתר מלוכה והקשה הריטב"א הא אין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה ולפמ"ש אתי שפיר דדוקא מלך בא"י שנכרת עליו ברית הוא דצריך להיות מן המשיאין לכהונה אבל מה שכבש בשאר ארצות מותר להיות מלך אף שלא יצלח לכהונה וזה שאמרו די לך בכתר מלכות אבל הנח לכהונה לזרעו של אהרן וכיון שנתבקש הדבר ולא נמצא אז חרה אפו של ינאי על חכמי ישראל ואלעזר אמר אם הדיוט שבישראל כך דינו היינו מי שרוצה לפסול הדיוט שבישראל כך דינו לנקום ממנו מכ"ש אתה מלך וכהן גדול ואמר לו להרגם וא"ל ותורה מה תהא עליה ואמר לו התורה כרוכה ומונחת בקרן זוית וכל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד והכונה לפענ"ד כי התורה שבכתב בלי התורה שבע"פ היא כעיר פרוצה אין חומה שכל מי שרוצה לפרש דברי התורה כרצונו יוכל לפרש כרצונו וזה היה דברי אותו הרשע אלעזר שהיה רוצה שיהרוג חכמי ישראל ויוכל לפרש כל התורה כרצונו וז"ש מיד נזרקה בו מינות תינח תורה שבכתב שבע"פ מאי והיינו שגם התורה שבכתב בלי תורה שבע"פ היא כעיר פרוצה וכל אחד יוכל לפרש כרצונו ויש להוסיף עוד שבאמת שבויה לרוב הפוסקים אינו רק מדבריהם ועיין מלמ"ל פי"ז מא"ב ובשו"ת נוב"י מהד"ק סי' ס"ו ולכך ז"ש לו דאם תהרוג חכמי ישראל לא יהיה עליך שום חשש כיון שלפי התורה אין בשבויה חשש כלל ודו"ק:

עוד נראה לי לפרש במה דאמרו לבם של פרושים עליך דהנה לפמ"ש בירושלמי דאין מושחין כהנים מלכים משום שנאמר לא יהיה לכהנים ולוים חלק ונחלה אם כן ממ"כ היו חולקים עליו דאם הוא כהן שוב למה יהיה מלך ואף במה שכבש אין לכהנים חלק כמ"ש הראב"ד ואם אינו כהן אסור להיות כהן וא"כ זהו שנתחדש כעת ולפי דעתי יש לומר מה דאמרו ביבמות דף ס"א תרקבא דדינרא עיילתא מרתא בת ביתוס לינאי עד דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי וכתבו התוס' שם והריטב"א כאן דלאו היינו אותו ינאי ולפענ"ד יש לומר דבאמת ינאי לא רצה לשמש בכהונה גדולה מהחשש שהיה עליו ואוקים ליהושע ועכשיו שנתחדש לו הששים כרכים שכבש וגבה לבו רצה לשמש בכהונה גדולה וע"ז נתחדש שאמר אלעזר שלבם של פרושים עליך והיינו ע"ד ממנ"פ וז"ש יהודה רב לך כתר מלכות הנח כתר כהונה שיש חשש עליך ודו"ק כנלפענ"ד לחומר הנושא עוד נראה לי דבר חדש דהנה כיון שבאמת היו תרי ותרי אם כן כיון דאמרו בתוספתא דאין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה אם כן בשלמה במה שהיה כבר מלך וכה"ג לא יוכל לאסוקי בתרי ותרי אבל מה שנעשה מלך מחדש על הששים כרכים שכבש ע"ז היה לבם של פרושים עליו וז"ש די לך בכתר מלכות הנח כתר כהונה לפמ"ש דעד אותו יום היה יהושע בן גמלא משמש ועכשיו רצה להראות שהוא כהן גדול ושימש בכהונה גדולה ע"י הציץ וכיון שיש תרי ותרי איך תצלח לכהונה וזה לדעתי מה שאמרו לבם של פרושים עליך למה קרא אותו פרושים לפי מ"ש הרמב"ם פי"א משמטה שלא כהנים ולוים יבדלו אלא כל מי שלבו נדבה להיות עומד ומשמש לפני ד' הרי נתקדש קדש קדשים ויהי' ד' חלקו ע"ש דבריו הנעימים וזה שאמר לבם של פרושים עליך והיינו אותן האנשים הנפרשים לעבוד את ד' לבם עליך שלמה תעשה חול להיות מלך וע"ז השיבו שרב לך כתר מלכות היינו שזה נניח לך אבל מה לך עוד בכהונה גדולה וכמ"ש המקנה שם וקדמו הריטב"א שם ודו"ק:

הנה בהא דאמרו ה"ד אילימא דתרי אמרי אשתבאי ותרי אמרי לא אשתבעי מה חזית דסמוך אהני סמוך אהני ופירש"י סמוך אהני דאמרי אשתבאי והקשה רש"י הא תרי ותרי אוקי אחזקה וע"ש בתו' ולפענ"ד נראה דזה דוקא כל שכבר אירע המעשה בתרי ותרי אין מורידין אותו מחזקתו אבל כאן שעד הנה לא שמש בכהונה גדולה וכעת רוצה לשמש לא שייך תרי ותרי לאוקמא אחזקתו ולכתחלה בודאי אינו ראוי להיות כהן גדול ודו"ק היטב. וז"ש רב לך כתר מלכות במה שכבר נעשית מלך ואף על אותן שכבשת כעת מ"מ להרמב"ם כיון שאינו מא"י יכול להיות מלך אבל מה לך בכהונה גדולה ודו"ק:

עוד נראה לי דבר חדש בישוב קושית הקדמונים דאטו עד השתא לא שימש בכה"ג דהנה כבר הבאתי קושית התוס' דהא ינאי קבל תרקבא דדינרי ועשה ליהושע בן גמלא לכהן גדול ולפענ"ד נראה דהנה כפי הנראה במס' הוריות דף י"ב ובנזיר ריש פרק כה"ג דיש תרי כהנים גדולים כהן גדול המשמש בעבודה וכהן גדול משוח מלחמה ולכמה דברים שוים הם ואם רוצה הכהן המשיח מלחמה לעבוד עבודה צריך ללבוש שמונה בגדים כמבואר בהוריות שם ואם כן אפשר דיהושע בן גמלא היה כהן העובד וינאי היה כהן משוח מלחמה שהרי היה מלך והרי כבש ששים כרכים ואם כן ז"ש שהיה משמש בכהונה גדולה שמונים שנה היינו שהיה לובש בגדי כהונה וגם היה אסור בכל הדברים לכה"ג העובד ונוטל חלק בראש וכדומה אבל לא היה עובד עד שכבש הכרכים רצה להיות כה"ג העובד ולכך קרא לחכמי ישראל שכבר כתב הרמב"ם שכהן גדול צריך למנותו בית דין של שבעים ואחד ע"ש והוא מהתוספתא ואז אמר לו אלעזר שלבם של פרושים עליך וזה שאמר הקם להם בציץ שבין עיניך והיינו להראות אותם שהוא כה"ג ואז אמר יהודה רב לך כתר מלכות ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף