שואל ומשיב/ב/ב/סא

שואל ומשיב ‏ ב ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ב סימן סא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ד אשר כתבת באחד שהניח לבניו קטנים עושר ונכסים ומינה עליהם אפוטרופוס ועבר כעת רעב בארץ ר"ל ועשו בני העיר קצבה עליהם אם יכולין להגבות גם מיתומים האלו. הנה בש"ע סי' רמ"ח ס"ג ביו"ד איתא יתומים אין פוסקין עליהם צדקה אפילו לפ"ש אפילו יש להם ממון הרבה. והנה שם מבואר דאף הב"ד אין יכולין לפסוק עליהם צדקה דאף דהפקרם הפקר אבל בתורת צדקה אין יכולים לפסוק על היתומי' ומקורו מב"ב דף ט' רבה רמי צדקה איתמי דבר מריון א"ל אביי והתני רשב"י אין פוסקין צדקה על היתומי' א"ל אנא לאחשובינהו עבדי וא"כ משמע דאף ב"ד אין יכולין לפסוק. ובזה מיושב מה שהקשה בשו"ת ב"ח הישנות סי' כ"ה דלמה איצטריך להקשות מהא דתני רשב"י ולא הקשה ממה דאמרו בברייתא ותוספתא הובא בגיטין דף נ"ב דאפטרופסין אין פוסקין צדקה על היתומי' ומצאתי שכבר קדמו בזה בשו"ת מהר"י מינץ סי' א'. ולפמ"ש אתי שפיר דשם אינו מבואר רק שהאפטרופסין אין רשאין לכוף אבל הב"ד הוה ס"ד דאלימי כוחייהו ויוכלו לפסוק גם על היתומים וע"ז הקשה כאן מהא דתני רשב"י דאף הב"ד אין פוסקין וז"ב:

ובזה נראה לי הא דאמר אנא לאחשובינהו קא עבידנא והיינו דוקא אנא דהיינו הב"ד יש להם כח לאחשובינהו ולהבין במה יחשבם וגם יש להם כח להפקיע ממון בזה משא"כ האפטרופוס דאין לו כח בזה ובאמת הרמב"ם בפ"ז ממ"ע הביא בפירוש ואם הדיין רוצה להשים אותם כחשובים מותר ובסוף הלכות נחלות לא הביא זאת ש"מ דפירש הכי דדוקא אב"ד ולא אפטרופוס אבל הטור בחו"מ סי' ר"ץ ואחריו בש"ע כתבו הדין גם באפטרופוס ולא ידעתי מנ"ל זאת ועיין בסמ"ע שם ס"ק מ"ג מה שהביא בשם המגיד דאם נטלו רשות מב"ד רשאין והיא תמוה דמשמע דקאי גם על פסיקת צדקה ובאמת בב"ב מבואר דאף הבית דין בעצמם אין פוסקין עליהם צדקה ועיינתי בה"ה פי"א מנחלות הלכה יו"ד וראיתי שכתב זאת על אלו הדברים שקתני דאין רשאין האפטרופסין לעשות דזה בשלא נטלו רשות מב"ד אבל כשנטלו רשאין וכן היא בתוספתא ע"ש. והנה זה קאי דוקא על ארבעה דברים שאמרו אין רשאין משא"כ בפסיקת צדקה שגם הב"ד אין פוסקין וע"כ דברי הסמ"ע צ"ע. ובזה מיושב קושית מהר"י מינץ סי' א' שהקשה מדוע לא תני לענין פסיקת צדקה אין רשאין כדתנן לענין ארבעה דברים ולפמ"ש אתי שפיר דשם אין רשאין אבל ברשיון הב"ד שרי וכאן אף רשיון הב"ד ל"מ דגם הב"ד אינן רשאין כדאמר בב"ב והטעם משום דכיון דיתמי לא בני מיעבד מצוה ניהו אין ביד ב"ד כח כי אם היכא דעושה לאחשובינהו וע"כ דברי הטור וש"ע שכתבו גם באפטרופסין הדין דלאחשובינהו צ"ע:

והנה בשו"ת ב"ח שם תמה על המהר"י מינץ הנ"ל שלא זכר דברי רש"י בגיטין דמשמע מדבריו דאף בדבר שיש לו קצבה גם כן אינן רשאין משום שיכלה המעות ע"ש ובמחכ"ת לא ידעתי הא המהר"י מינץ שם זכר דברי רש"י שם ואדרבא משם ראייתו דדוקא בצדקה שאין לו קצבה כלל דהיום יקצבו כך ומחר יקצבו כך ולבסוף יכלה המעות משא"כ בנדון דמהרי"מ דאביהם קצבו לעניים הקרובי' סך כך וכך. ובזה לא שייך החשש הנ"ל וז"ב מאוד. ושוב ראיתי בש"ך סי' רמ"ח ס"ק ח' שחילק כעין זה והנה המהרי"מ שם הקשה בהא דאמרו דאין אפטרופסין רשאים לתרום ולעשר להניח והא יש לו קצבה. ולפענ"ד ל"ק דגם בתרומה אין לו קצבה דיש עין יפה ורעה ובינוני וממילא לפיהן גם המעשר ישוער ואף דכתב הרמב"ם פ"ג מתרומות ה"ג דאפטרופסין יתנו בעין רעה היינו משום דמשערין המדה היותר פחות אבל עכ"פ זה בודאי אסור להניח דדלמא ירצו הקטנים ליתן יותר וז"ב:

ובזה מיושב מה שהקשה אא"ז הח"ץ ז"ל סי' ל"ג בהא דכתבו התוספות בשבת דף נ"ד דאפטרופוס של ר"א הוה מעשר והקשה דלהניח אין רשאי ולפמ"ש י"ל דשם דיש לו קצבה פשיטא דרשאי אפטרופוס וכקושית המהרי"מ הנ"ל ודו"ק היטב. ובחידושי כתבתי כמה ישובים לזה ומ"ש הב"ח לאחשובינהו היינו דוקא יתומים בני בלי שם אבל בני בעלי שם א"צ יותר וכן הסכים הש"ך ס"ק וא"ו. ולפענ"ד נראה דאדרבה בדבר שיש לו קצבה וניכר החשיבות עי"ז שהם עשירים גדולים א"כ אדרבא בזה עושה חשיבות יותר להם ובזה י"ל דלכך אפטרופס עישר דשם דהוה תריסר אלפי עגלי אם כן ניכר שיש להיתומי' נכסים ועושר רב בכה"ג ודאי דלאחשובינהו מותר לדעת הטוש"ע דגם באפטרופוס מותר לאחשובינהו אבל להניח גבי תרומות ומעשר דעי"ז עוד לא ניכר חשיבותם דאף במאה כורים תבואה אינו ניכר כל כך חשיבתם אפשר דאסור אבל בכ"ז הם דברים שאין להם שיעור וע"כ לפענ"ד אם שאיני כדאי לפענ"ד לחלוק על הטוש"ע נלפענ"ד דכיון דמפשט הש"ס והרמב"ם אינו מבואר רק בדיין ולא באפטרופוס ע"כ אין להקל באפטרופוס ובפרט שצריך להיות דבר ברור וכל כוונתו לא יהי' רק לאחשובינהו וכמ"ש הרמב"ם והסמ"ג והובא בב"ח שם ומי יאמר זכיתי לבבי כנלפענ"ד אבל גוף דברי המהר"מ והש"ע בסי' רמ"ח נכונים ובחנם השיג הב"ח עליהם ודו"ק שוב ראיתי בשו"ת גוא"י בחלק יו"ד סי' מקצת דברים ממ"ש שוב מצאתי בשו"ת מהרי"ט בראשונות סי' קכ"ז תשובה בזה הענין ואין הזמן מסכים לעיין עליו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף