שואל ומשיב/ב/ב/לח

שואל ומשיב ‏ ב ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ב סימן לח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכל טוב להרב החריף ובקי לן בעומק הלכה בתורת השם חוקר חקירות מוציא אסורים בכושרות מ' יוסף מ"ץ ד"ק טשהרין נ"י:

מכתבו מגלה עפה בצירוף שאר מכתבים הגיעני עש"ק ואני יושב קרית חוצות ומחוסר ספרים ובכ"ז למען כבודו ולמען למודו נתתי לו משפט הקדימה והנה מעשה שהי' אחד נשא אשה ומת בלי בנים ונודע שהי' לו אחים והאחד נטבע והשני נלקח לצבא ובא מהפולקאווניק שמת ושלח מעות שהניח אחריו. וע"ז האריך מעל' אם זה מקרי ערכאות ואם זה מקרי מסל"ת וגם אם כתב א"י מועיל ובדק בחורין וסדקין בש"ס ופוסקים בזה והנה טרם יהי' כל שיח אומר כי אין ראי' מכל מה שהביא מעל' כי הם דברו בהעידו על הבעל שמת שיש חזקת א"א וגם כרת אבל ביבמה לשוק ליכא חזקת א"א כאשר יתבאר ואין כאן רק לאו גרידא יש להקל בחששות האלו והכי איתא ביבמות דף פ"ג לחלק בין איסור כרת ללאו ואף דבדף קי"ט אמר רבא מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו הא רש"י שם מחלק שבחשש בעלמא יש לחלק בין לאו לכרת וכאן הרי יש ערכאות שמעידין ע"ז וגם שלחו המעות שנשאר אחריו ואף שיש חששות בזה אבל רחוקות הן ומשום חומר א"א חששו בזה ובכזה אפשר דלא החמירו באיסור לאו והנה מעל' הביא מה שנמצא סתירות בפוסקים דלפעמים נמצא דממון חמור מאיסור ולפעמים נמצא להיפך והעלה דאיסור ערוה חמור מממון והאריך בפלפול נחמד ואני אומר דכ"ז בעדות שמעידין על הבעל שמת דיש חזקת א"א אבל ביבמה לשוק ליכא חומר כ"כ. והנה אף שהמרדכי פ' מצות חליצה כתב דיבמה לשוק מקרי דבר שבערוה אמנם הנוב"י מהד"ב חלק אהע"ז ס' צ"ג חולק ע"ז ולפענ"ד הדבר תלוי בזה אי מחזקינן מאיסור לאיסור והיינו מאיסור א"א לאיסור לאו דחליצה. והנה המוהרי"ט בראשונות ס' פ"ב העלה בזה דמחזיקין מאיסור לאיסור יעו"ש וכל האחרוני' חלקו עליו ודחו ראיותיו יעוין שב שמעתא וישוע"י וכל האחרונים אבל אני ת"ל הראיתי ש"ס מפורש גיטין פ"ג דפריך הש"ס והרי יבמה דבעל אוסר והיבם מתיר ומשני דהתם יבם הוא דקאסר לה דאי מהבעל הא שריא וקיימא הרי מפורש דלא מחזקינן מאיסור א"א לאיסור חליצה וכן אמרו בקדושין דף י"ד דפריך מה לא"א שכן אוסרה מתירה ומשני אמר רב אשי הא נמי אוסרה מתירה יבם אסרה יבם שרי לה וע' מהרש"א שנדחק במה נחלק המקשן והתרצן ולפמ"ש א"ש דהמקשן סבר דמחזיקין מאיסור לאיסור והתרצן משני דהיבם אוסר וכבר נפקע האישות וז"ב ואח"כ בכמה שנים שכתבתי זאת מצאתי למהרי"ט בשניות שכתב בעצמו כן והביא ראיות האלו ושמחתי מאד שזכיתי לכוין לדעת הגדול ועכ"פ כיון שאיסור א"א נפקע א"כ שוב צדקו דברי הנוב"י שיבמה לשוק לא מקרי דבר שבערוה ולפענ"ד הדבר תלוי במה שנחלקו הרי"ף והרמב"ם עם הרא"ש ודעימי' בע"א ביבמה דהרי"ף והרמב"ם סמכו על הא דאמרו ביבמות דף צ"ד דרבא אמר לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא התרת בתמי' והיינו שרבא ס"ל דנפקע איסור א"א ולא נשאר רק לאו דחליצה ושפיר איכא ק"ו אבל הרא"ש ס"ל דמחזיקין מאיסור לאיסור והיינו שעוד לא נפקע איסור א"א עד שתחלוץ וליכא ק"ו וכיון שכל האחרוני' חלקו על המהרי"ט ס' פ"ב הנ"ל ואני מצאתי ראיות ברורות שאיסור א"א נפקע וא"כ שוב ק"ו דרבא ק"ו גדול הוא ולא מקרי דבר שבערוה וכאשר הסכים המוהרי"ט ארי' דבי עילאה בעצמו בשניות כמ"ש בשואל ומשיב וא"כ אין להחמיר ויתר הדברים אשר האריך מעל' בטוב טעם ודעת לא אאריך כי אני מחוסר ספרים וגם כבר דשו בו רבים מראשונים ואחרוני' ע"כ נראה ברור דהאשה זו מותרת להנשא לכל אשר תרצה וכמ"ש גם מעלתו לדינא. וע"ד אשר כתב מעלתו אודות דברי ריבות בענין חזקת השחיטה שהי' לאבי רא"צ נגד ר' תנחום והאריך מעלתו בזה ואני אומר דלפענ"ד אין בכח רא"צ למחות ביד בן ר' תנחום דהנה חזקת שחיטה אינו דבר ממש רק טוה"נ ומבואר בס' רע"ו בחו"מ בהגה"ה דאין בנו יורש אותו חזקה ואף לפמ"ש הש"ך שם דדבר שבידו יורש כאן אינו בידו וצריך לתבוע מר' תנחום וגם בזה חולק השל"ה כמ"ש הקצוה"ח שם וזה האות שלא נתן לרא"צ דבר דלא ירש זאת וא"כ אינו יכול למחות ביד בן ר' תנחום כנלפענ"ד ברור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף