שואל ומשיב/ב/ב/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ב סימן לו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לכבוד הרבנים הדיינים מ"ץ ד"ק סקיועריא מ' נפתלי צבי ומ' ישעי' נ"י:

מכתבם הגיעני תמול והנה אשר דרשתם ממני במניקת שמיד בהולדו שכר אבי הילד מינקת להילד ולא התחילה להניק ואחר ג' חדשים מת הבעל אמנם המניקת יש לה בעל והארכתם במה שנחלקו האחרונים אם בנתנה בנה למניקת צריכה להיות פנוי' או מותרת להיות אף נשואה ודעת הכנ"י והנוב"י שצריכה להיות דוקא פנוי' והנה אף כי לדעתי אין מקום בנידון זה לכל הפלפולים כאשר יתבאר מ"מ אכתוב מה שהקשה למעלתם אם חיישינן שמא תנשא ותתעבר. מה בין פנוי' לנשואה גם בפנוי' ניחוש שמא תנשא ותתעבר והארכתם בזה. הנה לדעתי לא קשה דכל הטעם דחיישינן שמא תתעבר הוא משום דרוב נשים מתעברות ויולדות ולפ"ז הא באמת הוי רובא דתלי' במעשה אך כבר כתבו התוס' יבמות ד' קי"ט דמה שנזקק האדם לאשתו לא מקרי מעשה וממילא הוא ולפ"ז זה כשהוא נשואה אבל לחוש שמא תנשא ותתעבר. זה ל"ח דהא תליא במעשה שתלך ותנשא ואח"כ יבא הרוב דמתעברות והוי תלוי במעשה וז"ב דזה החילוק בין פנוי' לנשואה. והנה בשו"ת נוב"י מהדו"ק ח' אהע"ז ס' ס"ה הביא בשם הגאון מוהר"ם ברבי ז"ל שהקשה על מ"ש בשו"ת מיימוני לסדר נשים ס' ס"ד בכהן שנשא אשה מניקת וקודם שנשאה נתנה בנה למינקת ונדרה עד"ר שלא תחזור בה. ואח"כ נודע שיש לה בעל להמניקת והשיגו על הר"י מקורקוס שהתירו שמא יפר לה בעל. דהוי עינוי נפש ואמאי לא חשו שמא תתעבר ותעכר חלבה. דהא הוה נשואה וכל האחרוני' האריכו בזה. וגם אני כתבתי בזה הרבה וכעת אני אומר דלפי מה שהי' דעת מוהר"י קורקוס דהבעל לא יוכל להפר. דהא נדרה ע"ד רבים א"כ שוב אין לחוש שמא תתעבר ותעכר חלבה דהא אסורה לשמש עם הבעל בשביל שמא תתעבר. והיא תכרח לחזור מנדרה ותעבור על הנדר. וא"כ שוב ל"ח שמא תתעבר וע"ז השיגו דהא הבעל יכול להפר דהוי עינוי נפש ושוב חיישינן שמא תתעבר וזה ברור ובזה ישבתי מה דקשיא לי טובא במה שכתבו דהבעל יכול להפר ביום שמעו והרי כבר עבר שמעו ולא יוכל להפר. ולפמ"ש א"ש דבאמת מה שהדירו עד"ר שלא תחזור הבעל לא הי' יכול להפר דמה לו בנדרה הא לא הוי עינוי נפש ולא דברים שבינה לבינה רק כיון שהרי"ק התיר בשביל שבודאי לא תשמש דלמא תתעבר. א"כ הוי שוב עינוי נפש וע' ביו"ד ס' רל"ד ס' כ"א דאם חשב שאינו יכול להפר ואח"כ נודע לו שיכול להפר חשוב כיום שמעו ע"ש וה"ה כאן וז"ב:

והנה בשו"ת מהר"ם דפוס פראג ס' תתס"ד כתוב דלכך לא חש הרי"ק שמא יפר לה בעלה דמיירי שנדרה בפני בעלה וקאמר קיים ליכי דאינו יכול להפר אח"כ ובישועת יעקב ס' י"ג הקשה א"כ למה לי שנדרה בפני רבים כל שהבעל קיים לה שוב אין החכם יכול להתיר דכל הנודרת על דעת בעלה נודרת וגם הקשה הא יכול לשאל על הקיום ע"ש ולפמ"ש י"ל כיון דהבעל לא ידע דהוי עינוי נפש שנוגע לו א"כ אף לאחר יום שמעו ואף שקיים לה מ"מ יכול לומר לא ידעתי אם נוגע לי ולכך הדירה ע"ד רבים דכל הטעם דבעל יכול להפר אף שנדרה עד"ר כיון דאשה נודרת על דעת בעלה וכל שהוא קיים לה הרי נתרצה בנדרה. ושוב לא יכול הבעל להפר ודו"ק היטב אף שהוא על דרך הפלפול וקב"ה חדי. והנה כ"ז לפלפולא אבל לענין דינא הדבר ברור דאין שום חשש דע"כ לא פלפלו הגאונים אם בנתנה בנה למניקת צריכה שתהא פנוי' דוקא בנתנה בנה למניקת לאחר שמת בעלה. וחל עלי' שם מניקת אבל כאן דהי' בחיי בעלה וברשות קא עבדא שוב לא אסורה משום חשש מניקת והטעם נלע"ד דהעיקר תלוי אם יש לחוש דנתכוונה לעקור תקנת חז"ל כמו בנתנה בנה למניקת או גמלתו אחר מות בעלה די"ל שמא מכוונת לעקור תקנת חז"ל וחז"ל אלמוהו לתקנתם אבל בנתנה בנה למניקת בחיי בעלה אי שצמקו דדי' דבכל אלו ל"ש לומר דמתכוונת לעקור תקנת חז"ל דאטו יודעת שתמות בעלה או צמקו דדי' ג"כ לא עשתה במכוון וכה"ג לא גזרו וזה דאמרו מת לא חיישינן גמלתו חיישינן והיינו במת לא שייך לומר דמתכוונת שימות א"כ ל"ח אבל גמלתו לאחר מיתת בעלה יש לחוש שמא מתכונת לעקור תקנת חז"ל ובזה יש ליישב דברי התוס' כתובות דף ס' ד"ה ואמר ומיושב קושית המהרש"א שם ודו"ק. ובזה י"ל דשכרתו בחיי בעלה ל"צ שיהי' נפסק חלבה כיון דלא ידעה שימות וע' ב"ח וח"מ וב"ש שהאריכו בזה. ולפמ"ש א"ש ומעתה בנ"ד שנתנה בנה למניקת ג' חדשים קודם מיתת בעלה ולא עשתה בכוונה וכבר נתעכר חלבה ודאי ל"ח ומותרת להנשא. וע' תשובת רמ"א ס' קכ"א וע' באר היטב ס"ק ל"ג שהעתיק בשם כנ"י דגם בנתנה בנה למניקה קודם מיתת בעלה צריך שתהי' פנוי' וזה אינו כי הכנ"י לא מיירי רק לאחר מיתת בעלה ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף