שואל ומשיב/ב/א/ט

שואל ומשיב ‏ ב א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק א סימן ט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה לחכם אחד

אשר שאלת בהא דאמרו בחולין דף כ"ח ת"ש מלק בסכין וכו' וא"א אין שחיטה לעוף מן התורה וכו' והקשית לישני דס"ל כזעירי דנשברה מפרקת ורוב בשר עמו נבלה וכדאמרו בחולין דף כ' הנה יפה שאלת אמנם לפע"ד נראה בפשיטות דהנה רבא מקשה שם וכי מתה עומד ומולק ומסיק דחותך בלא רוב בשר והנה צ"ב מה פריך וכי מתה עומד ומולק לשני דמצות מליקה בכך כמ"ש רש"י לענין אם נימא דטריפה היא ועריטב"א שם שכתב דכיון דמטמא בחיים לא שייך לומר כן וזה דחוק וצ"ל דרבא פריך אם נימא אין שחיטה לעוף מן התורה וא"כ שפיר א"א לומר דהכשירו בכך דמליקה הוא במקום שחיטה בחולין וכל דלא בעי שחיטה כלל א"כ איך שייך מליקה בנבלה דבשלמא אם צריך שחיטה א"כ כשם דנקיבת הוושט הוה נבלה ואפ"ה כשר בשחיטה דדרך שחיטתו בכך ועריטב"א שם ה"ה מליקה הוה כשחיטה אבל אם א"צ שחיטה ל"ש שם מליקה על נבלה ובזה ניחא מה דלא קשיא לי' לר"ח קושיות רבא די"ל דהוא ס"ל דיש שחיטה לעוף מה"ת א"כ ל"ק כלל ומעתה כאן דאזלינן דאין שחיטה לעוף מן התורה א"כ ע"כ דבלא רוב בשר חותך דאל"כ הוה נבלה וכי נבלה עומד ומולק וא"כ שפיר מקשה דגם לזעירי ע"כ דלא הוה נבלה דאל"כ היאך עומד ומולק. וא"ל דאם אין שחיטה לעוף מה"ת שוב ל"ש וכי מתה עומד ומולק דהא לא אכפת לן בנבלה דז"א דכבר כתב רש"י בדף כ"ח דניהו דאין שחיטה לעוף מן התורה אבל עכ"פ נחירה בעי ונבילה שייך בזה ואף דמנזיר דף כ"ט לא נראה כן ברש"י עיין שו"ת בית יעקב סי' קס"ב שהאריך בזה שוב ראיתי בבאר יעקב סי' כ"ז שהקשה קושית מעלתו וע"ש מ"ש בזה והנלפע"ד כתבתי ודו"ק. אמנם העיקר נ"ל דהנה הט"ז ואחיו הגאון מהר"י הלוי זלה"ה האריכו בסי' כ"ז דאם נשבר המפרקת והחוט קיים כשר והביא הט"ז ראי' מהא דאמרו כאן ניהו דכי אתבר שדרה ומפרקת טריפה הוה והך שדרה כוונתו על החוט כמ"ש רש"י בזבחים דף ס"ב וא"כ למה לי תרוייהו ע"ש ואני אומר שאין זה מוכרח דבאמת שם דחותך בציפורן ואינו חותך רוב בשר עמו כמו דמסיק שם בהדיא וא"כ יכול לשבור השדרה דהיינו החוט ג"כ ואינו רק טריפה מחמת פסיקת החוט ולכך פירש"י שדרה היינו החוט דאל"כ לא יהי' אף טריפה אבל בסכין דחותך רוב בשר כמ"ש בבאר יעקב שם ועיקר הקושיא הוא כן כיון דחותך בסכין ע"כ חותך רוב בשר א"כ הוה טריפה עכ"פ אף בלי פסיקת החוט וכמ"ש הט"ז בשם אחיו הגאון ז"ל וז"ש דניהו דאתבר שדרה ומפרקת טריפה הוא והיינו אף אם החוט קיים דעכ"פ טריפה הוא וא"כ ממילא תהני לה סכין ובזה נראה לפע"ד לישב קושית התוס' שהקשו דלר"י דאמר דמלק ונמצאת טריפה אינו מטהר דשחיטתה מטהר ולא מליקה א"כ מה פריך הש"ס תהני לה סכין לטהר מידי נבלה ולפמ"ש א"ש דבאמת לאח"כ חתך רוב בשר וא"כ הוה ודאי נבלה ולכך כשנמצאת טריפה ל"מ המליקה לטהר מידי נבלה דבאמת נבלה גמורה הוה אבל הש"ס פריך קודם שחתך רוב בשר אז הי' יכול הסכין לטהר מידי נבלה קודם שחתך רוב בשר עמה ובזה הי' מקום להאריך בדברי הט"ז שם אבל צ"ע הדברים כי לא נפניתי כעת. עוד נראה לי דבר חדש דהנה רש"י פירש בדברי זעירי דאף שמפרכסת חשובה כמת' ע"ש ולפ"ז נ"ל ברור דזה דוקא לדידן דבשחיטה תליא מלתא א"כ כל שנשבר המפרקת ורוב בשר עמו א"כ הוה נבלה אף שמפרכסת אבל אם נימא דאין שחיטה לעוף מן התורה וא"כ הוה כמו לב"נ דבמיתה תליא א"כ כל עוד שמפרכסת עדיין לא קרינן בי' מתה כמו דאמרו בדף ל"ג ושם אזלינן אם אין שחיטה לעוף מן התורה ושפיר פריך הש"ס ודו"ק ואף דנחירתו זו הוא שחיטתו אבל בעינן מתה ממש ודו"ק. והנה בהא דאמרו בזבחים דף ס"ט ע"ב דר"מ ס"ל מה בהמה דבר שמכשירו לאכילה מטהרו מידי טומאתו אף עוף דבר שמכשירו לאכילה מטהרו מידי טומאתו ושאל אותי החריף מוה' מאיר בר"ם נ"י לר"מ דממעט עוף דאינו אסור באבמה"ח כדאמרו בחולין דף ק"ב דוזבחת מבקרך ומצאנך ולא בעוף והפרמ"ג נסתפק דאף עשה שאינו זבוח לא נהיג בעוף לר"מ וא"כ היאך שייך לומר לר"מ דדבר המכישירו באכילה מטהרו מידי טומאתו דהא ל"צ כלל שחיטה ולפע"ד לק"מ לפמ"ש התוס' בחולין דף כ' ד"ה אילימא וד"ה לא דאף למ"ד דאין שחיטה לעוף מן התורה מ"מ נחירה בעי בסימנים וא"כ זהו הוה כשחיטה דמטהר מידי טומאתו וגדולה מזו כתבו התוס' בחולין דף צ"א דאף ב"נ נצטוו עכ"פ לנחור ובאמת שדבריהם תמוהים שם ועיין ספר תפארת ישראל פרק י"ט לאא"ז הגאון מהר"ל מפראג ז"ל אבל עכ"פ בישראל בודאי בעי עכ"פ נחירה וזהו מקרי דבר המכשירו באכילה ודו"ק היטב ומה שהקשה עוד בהא דנחלקו שם ר"י ור"ל באבמה"ח מהטריפה אי חייב שתים והקשה הוא דלמה לא יתחייב שלש לר' יהודה דס"ל בזבחים דף ס"ט דטריפה ששחטה מטמא ול"מ לפירש"י דמטמא כלו ואף לפירוש התוס' עכ"פ אותו אבר מטמא ע"ש שכ"כ בשם רבינו חיים ולפע"ד לק"מ דאה"נ דר' יהודה ס"ל כן אבל אנן לא קי"ל כן רק כר"מ ור' יוסי דדוקא מליקה מטמא אבל שחיטה אינו מטמא כמ"ש רבינו בפ"ג מאה"ט ה"ז ע"ש ועיין בחולין דף ע"ב דס"ל לחכמים דמגע טריפה שחיטה ע"ש ואף במוקדשין אינו מטמא רק מדרבנן וע"ש בדף ע"ג וא"כ לק"מ ודו"ק. ודרך אגב אומר במה שראיתי בספר נדפס מחדש שהביא בשם אחד שהקשה בהא דכתבו התוס' בחולין דף כ"א ע"ב ד"ה ואינו שכתבו דאביי לטעמי' דס"ל דאם מתה אינו עומד ומבדיל דהא פריך לעיל והא עולת העוף דבעי ב' סימנים וכי מתה עומד ומולק ולית לי' טעמא כדי לקיים מצות הבדלה עכ"ל וע"ז הקשה דאדרבא אפכא מבואר כיון דאביי לית ליה מצות הבדלה א"כ ע"כ ס"ל דאם מתה עומד ומולק דאל"כ קשה על אביי קושית רבא דאם מתה עומד ומולק והמחבר נדחק בזה והאריך בזה בדחוקים ודבריו תמוהים דאיך אפשר שאביי ס"ל דמתה עומד ומולק אבל הדבר פשוט דהא באמת הש"ס מסיק דחותך שדרה ובשר בלא רוב בשר וא"כ אינה מתה עדיין ואף דאביי ס"ל דרוב בשר מעכב היינו דלאחר שחתך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר כשהגיע לושט חותך סימן אחד עם רוב בשר א"כ בשעה שמולק לא מתה דהא לא הי' אז רוב בשר עמו וז"ש התוס' דלאחר שחתך סימן אחד עם רוב בשר אז לא שייך הבדלה דהא כל שמתה כבר היאך עומד ומבדיל דהא אביי ס"ל דלא שייך מצות הבדלה כל שכבר מתה ודברי התוס' נכונים ופשוטים והמחבר שם האריך בדחוקים אשר לא ניתן לכתוב כלל ובחק נתן הספרדי מביא המחבר שהקשה קושיא זו וכתב דבחטאת הוא דס"ל לאביי דל"ש לקיים מצות הבדלה משא"כ בעולה וכתב המחבר שאין לו הבנה והנה הספר ח"נ הנ"ל אין אתי אבל אני אבאר לו הדברים דבחטאת דחתך רוב בשר אחר סימן ראשון א"כ לא שייך אח"כ מצות הבדלה שכבר נגמר מצותו בסימן ראשון ומה מבדיל אח"כ אבל בעולה דחותך שני סימנים עם רוב בשר א"כ אימת בא הבדלה כשעודנה חיה דבלא רוב בשר עודנה חיה וז"ב כשמש: שוב ראיתי במהרש"א דף כ' שם בד"ה וכי מתה שביאר שם כן כוונת התוס' יע"ש שהטמין ברמז ודו"ק:

והנה ביום ד' וישלח תרי"ד הגיעני שו"ת מתלמידי החריף מוה' סענדר שארשטיין ובתוך חידושיו כתב תמיה גדולה על המהר"ם לובלין בחידושיו לחולין כ"ח דמה משני בנזיר כ"ח אין שחיטה לעוף מה"ת הא מכי תבר שדרה ומפרקת הוה טריפה עכ"פ וכתב די"ל דלפי המסקנא אף טריפה לא הוה דהכל בא בב"א כיון דמולק מן העורף וחותך הסימנים הוה בב"א יעו"ש וע"ז תמה מעלתו מדברי התוס' בדף כ' ד"ה לא שכתבו דבפ' התכלת ל"ד נבלה רק טריפה והרי דלפי המסקנא הוה טריפה עכ"פ הנה הפלאה זו א"י מהו דבאמת התוס' חולקים בזה על סברא זו וס"ל דהו"ל טריפה אבל הסוגיא דנזיר א"ש דס"ל כסברא זו דלא הוה נבלה ולא טריפה וגם התוס' בנזיר כ"ח ס"ל כן ועשו"ת בית יעקב סי' קס"ב ובחידושי הרשב"א ובבאר יעקב סי' כ"ז האריך בזה והנה מ"ש מעלתו ליישב דברי המהרש"א בחולין צ' תוס' ד"ה קדשים שהקשה הא דהותר מליקה לגבוה אף דאינו מן המותר לישראל משום דהותר לכהנים ותמה השעה"מ פ"ח ממ"א הא כשם דחלב ודם מצותו בכך גם מליקה מצותו בכך וגם מה זה שתירץ דהותר לכהנים הא אמרו בש"ס חולין דף ק"כ דשאני כהנים דמשלחן גבוה קזכו והנה ע"ז חידש דבאמת מצות מליקה הוא אף מחזיר סימנים לאחורי עורף ומבואר במהר"ם לובלין שם דאם החזיר הסימנים אחורי עורף אינו רק טריפה למ"ד יש שחיטה לעוף מן התורה ולמ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת אינו אף טריפה כשהחזיר ולפ"ז שפיר הקשה המהרש"א ממליקה בלא החזיר סימנים דל"ש לומר שמצותו בכך דהא הי' מקום להחזיר סימנים לאחורי עורף ואף בזה מקרי מליקה וא"כ לא הי' רק טריפה ולא שייך לומר שמצותו בכך ולפ"ז יישב המהרש"א שפיר דמותר לכהנים דאף דשאני כהנים דמשלחן גבוה קזכו הא ע"כ לא אמרינן זאת רק למ"ד יש שחיטה לעוף מה"ת והוה נבלה אבל למ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת לא משכחת לה שתהי' נבלה כלל ולא קשה כלל קושית הש"ס בחולין דהותר מכללו אצל מליקה ולא צריך לחידוש הש"ס דמשלחן גבוה קזכו וקושית המהרש"א אינו רק למ"ד דאין שחיטה לעוף מה"ת דאז ל"ש שמצותו בכך דלמ"ד יש שחיטה לא משכחת בכשרות כלל והנה אף שדבר חכמה אמר מ"מ אינו נכון דמ"ש הקושיא הוא דל"ש מצותו בכך דעכ"פ הי' יכול להיות מחזיר אחורי עורף דז"א דמ"מ ע"כ מצותו בכך דבאמת למה מצות מליקה לכתחלה בלי החזרת סימנים ע"כ דכך מצותו מה"ת וא"כ שייך לומר דמצותו בכך אך גוף סברתך דלא שייך מצותו בכך כיון דיכול לעשות ע"י שיחזיר סימנים אחורי עורף כבר קדמך בספר כתנות אור להפנים מאירות פ' בהעלותך יעו"ש ועיין בישועת יעקב סי' כ"ז. והנה הוגד לי קושיא בהא דאמרו במנחות דף י"ח כהנים אצטריך לי' סד"א מדאשתרי מליקה לגביהו אשתרי נמי נבילה וטריפה וע"ז הקשה הרב מוהר"ץ חיות ז"ל אבד"ק זאלקווא דא"כ שוב לא יהי' הכהנים בתורת זביחה כמו נכרי כיון דאשתרי נבלה וטריפה לגביהו וא"כ לא יהיו רשאין הכהנים לשחוט כמו נכרי והרי הכהנים כשרים לשחיטה וביוה"כ הי' כל מצות יוה"כ רק בו בלבד אף השחיטה וכדאמרו במשנה קרצו ומירק אחר על ידו והנה מלבד דל"ק דעכ"פ נבלה לא הותר כמ"ש התוס' בחולין דף כ' ושבירת השדרה והמפרקת הם במקום נחירה וא"כ עכ"פ כיון דנבלה אסור א"כ מועיל השחיטה להוציא מידי נבלה ואף אם נימא כיון דסגי בנחירה שוב הוה כמו נכרי דב"נ ג"כ נצטוה לנחור כמ"ש התוס' בחולין צ"א אך לפע"ד נראה דהנה בשחיטה יש עשה ול"ת עשה וזבחת ול"ת דנבלה וטריפה ולפ"ז ניהו דמליקה הוה טריפה והותר הלאו דנבלה אבל העשה וזבחת לא הותר ואף דבמליקה לא הי' שחיטה מ"מ הרי מליקתו זהו שחיטתו וא"כ עכ"פ נצטוו על השחיטה אך אם נימא דאין שחיטה לעוף מה"ת א"כ גם העשה ליכא אבל גם מזה אין ראי' דהרי אדרבא במליקה נצטוו עכ"פ שימלקו וזהו במקום שחיטה אף דבעוף ל"צ שחיטה ומ"מ בעי מליקה א"כ חזינן דהעשה דזביחה נצטוו ושפיר יכולים לשחוט ודו"ק היטב. והנה בשנת תרט"ז פ' משפטים שאל אותי החריף מוה' שלמה חיות נ"י בהגאון מוהר"ץ חיות ז"ל במ"ש הרמב"ם בפ"א משחיטה דעוף צריך שחיטה מה"ת משום דכתיב ושפך את דמו וע"ז הקשה דממנ"פ איך ס"ל לר"ע אם לר"ע דבקדשים איירי א"כ הי' מליקה ולא שחיטה ואי בחולין הא גם בחי' ל"צ שחיטה רק נחירה לר"ע והרמב"ם פ"ד הי"ז פסק כר"ע הנה כיוצא בזה הקשיתי על ספר התרומה הלכות שחיטה אבל המעיין בכו"פ ר"ס א' ימצא ישוב לזה ודו"ק היטב. והנה בשנת תרט"ז ב' מסעי בהיותי בטריסקאוויטץ שאל אותי עלם משכיל מטארניפאהל במ"ש הט"ז סי' כ"ז בתשובת אחיו הגאון מוהר"י ז"ל בשם השואל שהביא דברי התוס' בעירובין דף ז' שכתבו דנפסק השדרה טריפה בלי החוט דאפילו למטה מפרשות דליכא פסיקת החוט איירי ודלא כפירש"י שפירש בא"ט בר"פ דנשברה השדרה אינה טרפה אלא בפסיקת החוט וע"ז הקשה הוא דאיך אפשר לומר כן והא משנה מפורשת בדף נ"ד דנשברה השדרה ולא נפסק החוט דכשר וגם על אחי הט"ז תמוה דלמה הי' צריך לדחות דהתוס' מיירי בנחסרה חוליא ולא כתבו בפשיטות דע"כ מיירי הכי דאל"כ למה כשר בנשברה השדרה ולא נפסק החוט ובאמת שזהו תימה גדולה ואז לא הי' לי שום ספר ובבואי הביתה ועיינתי בספרים לא מצאתי בשום אחרון שיתעורר בזה ונבהלתי מאד והנה לפע"ד לחומר הנושא י"ל דבאמת הך דקתני נשברה השדרה ונפסקה החוט דפירש"י דעיקר הוא פסיקת החוט ונשברה השדרה דקתני אורחא דמלתא קתני דפסיקת החוט ע"י שבירת השדרה הוא וזהו לכאורה דחוק אמנם לכאורה היה נראה דבאמת שבירת שדרה הוא טריפות מצד עצמו ואפילו שלא במקום החוט אמנם זה דוקא כשנשברה השדרה בכח גדול שכואב לה ביותר והמופת לזה דאם נפסק החוט ע"כ שהי' בכח וכואב לה ביותר דכל שלא נפסק החוט אינו כואב לה כ"כ דהרי החוט יוצא ע"פ כל השדרה ואם נשברה ולא נפסק החוט ע"כ דלא הי' השבר גדול כ"כ ותתרפא אבל באמת שבירת השדרה הוא מצד עצמה ולכך במקום שאין שם חוט באמת טריפה מצד עצמו ומ"ש התוס' אפילו שלא במקום החוט היינו דאם נימא מחמת החוט א"כ שלא במקום החוט הי' כשר לכך כתבו אפילו שלא במקום החוט אבל באמת במקום החוט קיל דכל שלא נפסק החוט ע"כ שלא הי' השבר גדול כ"כ ולא כאיב לה הרבה ולא נתקלקל כ"כ וחוזרת להתרפא ובזה מדוקדק מה דנקט במשנה נשברה השדרה ונפסק החוט שבאמת שתי טריפות הן פסיקת החוט מצד עצמו ושבירת שדרה מצד עצמה רק דבמקום החוט ע"כ שלא הי' השבר גדול מדלא נפסק החוט ובמקום שאין חוט השדרה מצד עצמותה טריפה וזה נכון ולכך כתב דלא כפירש"י והיינו דמהמשנה עצמה אין ראיה ודו"ק ולכך רצה לחדש דבמפרקת שאין החוט הולך ע"פ כל המפרקת הוא באמת טריפה שאין ראיה מה דלא נפסק החוט שהרי רוב בשר שעמה ג"כ קיים וע"ז דחה אחי הט"ז דשם בעקירת החוליא קמיירי ובאמת שכוון האמת לאמתו שכן מבואר בש"ע סי' נ"ד ס"ד דנעקרה חוליא אחת אפילו במקום שאין צלעות טריפה והרמ"א כתב בשם הטור דאפילו הוא למטה במקום שאין פסיקת חוט השדרה הרי דדוקא בנעקרה חוליא אחת הוא דטריפה אף בלי פסיקת החוט אבל בנשברה השדרה כל שאין פסיקת החוט כשר ובזה עמדתי על מ"ש ס"ה שם נשברה השדרה ולא נפסק החוט כשר והקשה הפרי תואר דזהו משנה שא"צ והתוס' ריש א"ט כתבו דה"א או זה או זה אבל בש"ע ל"ש זאת ולפמ"ש א"ש דבא לשלול דלא נימא דשבירת השדרה טריפות מצד עצמו כמו דהבין הרב השואל הנ"ל בדברי התוס' עירובין קמ"ל כמ"ש אחי הט"ז דאין הכוונה רק בחסר חוליא דאז טריפה אף בלי פסיקת חוט משא"כ בנשברה גרידא דצריך פסיקת חוט דוקא וז"ב אברא דמה דמצוין בר"מא טור לא מצאתי בסי' נ"ד ויגעתי ומצאתי בד"מ סי' ל"ב אות ג' דכתב דמדברי הטור שם משמע דעקירת חוליא הוא דוקא במקום החוט ומדברי התוס' פ"ק דערובין מבואר דעקירת חוליא הוא אפי' למטה ממקום החוט ולפ"ז מה שמצוין טור הוא ט"ס ומצאתי בכו"פ סי' נ"ד ס"ק ב' בפלתי שהל"ח תמה על הרמ"א דמנ"ל זאת והתפאר הוא דמצא בתוס' עירובין הנ"ל דבר זה והוא לא זכר דברי הד"מ שהד"מ בעצמו הרגיש בזה ועב"ח סי' נ"ד שכתב דלכך כתב הטור הדין בסי' ל"ב ובסי' נ"ד להורות דנעקרה חוליא טריפה אף בלי פסיקת החוט ובמחכת"ה לא זכר דברי הד"מ דאדרבא הטור ס"ל דוקא בשביל החוט הוא הטריפות ועיין בכנפי יונה מה שהקשה בסי' נ"ד על העט"ז שכתב דחצי חוליא שנעקרה טריפה בשביל החוט דא"כ הדרא קושית התוס' לדוכתא בחולין מ"ג דאמאי לא חשיב גרגרת ומ"ש דמשום פסיק' לא קחשיב והרי חוליא ג"כ בשביל זה וכתב שגם על הד"מ סי' ל"ב יש לתמוה כן ולא ראה סוף דברי הד"מ שהביא כן בשם התוס' בעירובין ז' כן אבל לפמ"ש בתוס' ישנים בעירובין שם ל"ק על העט"ז וכן על הטור וד"מ ודו"ק היטב עכ"פ דברי אחי הט"ז מבוארים בד"מ ורמ"א וכל האחרונים שכלם תפסו כן בהבנת התוס' עירובין והרב השואל יש לו שיטה אחרת בהבנת דברי התוס' וכמ"ש ודו"ק היטב כי נתבאר בו ענין נכבד ת"ל. ודרך אגב אזכור מה דאמר לי שוחט אחד מסטאניסלאב בשם הרב הגאון מוה' ארי' ליבוש ז"ל אב"ד דשם במה שאירע בשוחט ששחט אווזות ונמצא גמי בוושט ואמר הוא כיון דדרך אווזות שיהי' הקנה קודם בשחיטה לוושט שהקנה מונח על הוושט וא"כ הרי נשחט הקנה בהכשר והוה כתפס הקנה בידו דכשר וע"ז פקפקו הלומדים וגם השוחט המופלג מוה' ישראל ליב נ"י מפה דהא הוה שהייה במיעוט בתרא ופסול ואמרתי דיש לחלק דדוקא בחד סימן הוה שהייה במיעוט בתרא פוסל וכאן הקנה נשחט כהוגן וכל דכשר בקנה לבד מה אכפת לן בוושט במיעוט בתרא דל כל הוושט ויהי' כשר בקנה לבד וכעין מ"ש הדרישה הובא בש"ך יו"ד סי' ב' ס"ק כ"ז דכל שאחר גומר השחיטה לא אכפת לן ה"ה בסימן אחד לא אכפת לן ואף שאני מצאתי בדברי התוס' ביומא דף ל"ג ד"ה למה שכתבו להיפך דבאחר מגרע גרע מ"מ לענין זה יש לחלק כן כנ"ל. ודרך אגב אזכור מה דהראה תלמידי המופלג מוה' שמואל ביק נ"י דברי הג"א סוף פרק כל הבשר במ"ש בשם ר"ש בר קלונימוס דלא מקרי גמרו בידי עכו"ם רק כשזה שחט הרוב והעכו"ם שחט המיעוט ע"ש ומבואר שם דבזה השחיטה פסולה והוא תמה דבש"ס חולין דף י"ט מבואר דאחר שחיטת הרוב לא פסול ע"י העכו"ם והוא תימה רבה ואני פה קרית חוצות עש"ק פנחס תרי"ט ואין לי ספרים לעיין ולחומר הנושא נראה לי דהר"ש סבירא ליה דפסול משום שהייה במיעוט בתרא ודחה באמת הרבה סוגיות דמשמע דכשר ועיין רש"י ותוס' חולין דף למ"ד ע"ב ולא ס"ל חלוקו של הדרישה והב"ח וא"כ פוסל בשביל שהייה במיעוט בתרא כנלפע"ד ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף