שואל ומשיב/ב/א/ח

שואל ומשיב ‏ ב א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק א סימן ח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראיתי בספר אלי' רבא סי' תמ"ג בסופו שכתב בשם התוס' דגידולי חמץ מותרין בהנאה ובראותי זאת תמהתי דלא מצאתי זאת והוא כתב בשם התוס' פ"ק דפסחים וכמדומה לפי מיעוט זכרוני שאין משם זכר מדבר זה ומצאתי שכפי הנראה סמך על גיסו הרב בעל חק יעקב שכתב כן בס"ס תמ"ג ס"ק ט' שכ"כ מדעתא דנפשי' דכמו דחליפין מותרין ה"ה לגידולין והביא כן בשם תוס' פ"ק דפסחים דגידולי א"ה מותרות מה"ת ג"כ ויגעתי ומצאתי שכוון לפסקי תוס' שם אות י"ח והמ"מ שם הוא מדברי התוס' ד"ה ואומר אבל תמהני דשם מדברין מגחלת א"ה ומצאתי בש"ס הנדפסים בווין שהוגה בפסקי תוס' שם גחלי א"ה וא"כ אין ראי' לגידולין.

אך לפע"ד נראה ראיה ברורה דגידולין מותרין מהא דאמרו חכמים מפרר וזורה לרוח וכתבו התוס' בפסחים דף כ"ח ובע"ז דף מ"ג דאף דבע"ז חיישינן שמא נעשה זבל ומגדל צמחים שאני ע"ז דאסור אף שלא כד"ה משא"כ חמץ דמותר דכתיב לא יאכל ובעינן כד"ה הרי בהדיא דלא חיישינן לגידולין בחמץ ומכ"ש בשאר א"ה דשלכד"א אינו אסור ועמלמ"ל הלכות יסה"ת שהאריך בזה ועכ"פ הגידולין שאינן רק סיבה רחוקה מא"ה דמותר וראיתי במקו"ח לשארי הגאון מליסא ז"ל שבסי' תמ"ג חולק על הח"י הנ"ל דבא"ה אסור הגידולין והביא ראיה מנטל כרכר וארג בו ולפמ"ש אין ראי' מע"ז ומ"ש מאפה הפת בא"ה ומכרה שנתפטמה מא"ה אין ראיה דזה לאו גידולין מקרי דשם אנו דנין שהוא נהנה מהפיטום ומהפת ע"י א"ה שגרם לזה ונהנה מא"ה אבל הגידולין שנעשו ע"י הע"ז שאינו הא"ה רק שנתהווה מזה פשיטא דמותר ואה"נ שגוף הכרשינין היו מותרין אח"כ כשנשתנו אבל הבהמה נתפטמה מהכרשינין בעצמם ומ"ש מהא דלא יעשה זבל משם תברא וכמ"ש בשם התוס' דדוקא בע"ז אסור ועיין בשו"ת תשב"ץ (ח"ב סי' ד') במה שכתב לחלק בין שנתמזג ונשתנה לשכינה החלטית ובין שכינה הרכבית ע"ש עכ"פ בדברי התוס' מבואר בהדיא דגידולין מותרין ובזה נראה דאף דחמץ אסור להנות מגחליה אף דהוא שלא כד"ה משום דעכ"פ מהאפר נהנה כד"ה אבל הגידולין אינו החמץ בעצמותו והח"י אינו מתיר רק אח"פ ולפע"ד נראה דאף בפסח גופא מותר וכנראה מדברי התוס' הנ"ל. והנה מצאתי בכתבי הקדש של אבי זקני הרב הגדול הצדיק מוה' דוב בעריש היילפרין זצלה"ה שכתב שאלה במי שזורע קודם פסח ועדיין לא הושרשו בקרקע שלא שהה ג' ימים קורם פסח אם מותר לזרוע יום או יומים קודם פסח הא החמיצו מלחות הקרקע ועדיין לא הושרשו והשיב דבר זה מוכח ממשנה במנחות דף ע' אם הושרשו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא ולכאורה קשה כיון דביום שני של פסח עדיין לא הושרשו ולא הי' עדיין ג' ימים עיי' בפסחים דף נ"ה דהשרשה דתבואה ג' ימים ואם איתא דהוה חמצו של ישראל כ"ז שלא הושרשו וא"כ הוה אח"כ כגידולי חמץ דאסור בהנאה מידי דהוה אערלה דהגידולין אסורין בהנאה כמבואר במסכת ערלה פ"א מ"ט וע"ש בתויו"ט וע"כ כיון דנתבטל בקרקע מותר לזרוע ובמק"א מצאתי עוד ראיה מהא דאמרו במנחות דף ס"ט ל"צ דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר ואתא עומר וחליף עליו ע"ש ולפמ"ש דגידולי חמץ מותרין בהנאה א"כ אין ראיה משם ובלא"ה יש לומר דמה שגדל בטל ברוב כמ"ש התוס' ב"ק דף ס"ט ועיין מג"א סי' שי"ח ובפרט במקום דלא הושרש שבודאי בטל מה שיגדל אח"פ. אברא דאכתי קשה ניהו דיבטל אח"כ או דהגידולין מותרין לאח"פ אבל עכ"פ איך זרעינהו קודם לעומר בתוך שלשה ימים והא עבר על ב"י י"ל דבאמת אפקרינהו או שמכר לעכו"ם קודם הפסח ואח"כ נעשה של ישראל שמכרו אח"כ להישראל ולא עייל שליש ביד עכו"ם דיהי' פטור מעומר מיהו בגוף השאלה נראה לפע"ד ברור דמותר לזרוע כיון דהוא בטל אגב קרקע כדאמרו בדף ס"ט בפירוש או דלמא בטלו להו אגב קרקע וא"כ ניהו דלענין איסור עומר ל"מ זאת דסוף סוף הוה כמאן דמנחי בכדא אבל לענין ביטול החמץ סגי בהכי דסוף סוף הוא מבטל להו ואינו רוצה בגוף החיטים האלו ואדרבא רוצה שיפסדו ויהיו כעפרא דארעא למען יצמחו ויצאו חטים טובים ואף שיקפיד אם ירצה איש לשרש אחת מהם אבל אינו רוצה בגוף החיטים ההם כ"א במה שיפסדו ויהיו כעפרא דארעא ויחזרו ויצמחו ובכה"ג ודאי מקרי ביטול לענין חמץ כנלפע"ד ואין כאן משום רוצה בקיומו דאדרבא רוצה שיפסדו בקרקע ודו"ק. אחר זמן רב מצאתי בתוס' ע"ז דף מ"ט ד"ה שאם שכתבו דבא"ה יש לאסור הגידולין שגם זה הנאה הוא אבל באיסורי אכילה לא ודבר זה נשמט מכל הגדולים הנ"ל אמנם לענין חמץ נראה לפע"ד דעכ"פ לאחר פסח ודאי מותר דלא גרע מנתערב חמץ שעבר עליו פסח בשיש ס' שרי אף להטור ולהמ"א לא צריך ששים א"כ מכ"ש בנתגדל ממנו דניהו דזה גרם שיגדל אבל עכ"פ נפסד מקודם ופשיטא דשרי וגם בפסח יש לדון דפ"ח באו לכאן וע"ז לא עבר על ב"י ול"ש קנסא קניס ר"ש וגם ניהו דזה הוה גורם אבל הו"ל זוז"ג ושרי מיהו בחמץ המ"א אוסר זוז"ג משום דמשהו הוה מ"מ לאחר פסח פשיטא דשרי וכמ"ש ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף