שואל ומשיב/א/ג/רכב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן רכב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט להרבני המופלגים בד"צ דק' מעזריטש נ"י. היום מסר לי הרב החריף מו' אורי וואלף סאלאט נ"י מכתבם ונפשם בשאלתם אודות אשה עגונה אשר מונח תחת ידם ג"פ ששלח לה בעלה מעיר נויארק במדינת אמעריקא ונתעכב הנתינה זה ערך ארבעה שנים ע"י שנכתב בהגט שם המתגרשת ריזל גאלדא ובמעזריטש נשתקע שם ריזיל וקורין אותה גאלדא לבד ואף קודם שנשתקע אומרים שהי' קורין לה בהיפוך גאלדא ריזל רק בעלה קרא לה בשם ריזל גאלדא וכן נכתב בגט ריזל גאלדא דמתקריא גאלדא והרב הגאון הגדול המנוח מ' שמחה שמואל ז"ל האב"ד דשם בעהמ"ח ס' משרת משה בעודו בחיים חיתו כתב להבעל להשיג ממנו ג"פ בשם גאלדא לבד והשיב כי הרבנים בנייארק מכשירים גט בדרך זה ואח"כ כשכתב לו שנית השיב הבעל שישלח גט אחר אמנם עד היום לא שלח ואין שום ידיעה מאתו והאשה אומרת כי בווארשא קורין לה כפי הנכתב בג"פ ריזל גאלדא ושלחו הב"ד לשם ולא הי' בידם לבאר זאת וכתב הרב הגאון אב"ד דשם דב"ד שבמעזריטש יתנו לה הגט ותהי' מותרת ע"י גט זה ומעלתם גבו עדות והעידו שתי נשים על שם עריסה שלה עד עת נשואי' הי' ריזיל גאלדא ושוב העיד ע"א שהי' דר בבית אבותי' מעת היותה בת ט"ז שנה עד עת נשואי' ואז אמה ויתר בני ביתה היו קורין אותה ריזל גאלדא ואבי' קראה בהיפך גאלדא ריזל ורוב קורין אותה גאלדא לבד. ופעם אחת שמע מבעלה שג"כ קראה ריזל גאלדא ושוב העידו שני עדים ששמעו בווארשא בעת שהיתה דרה ביחד עם בעלה ערך חצי שנה והי' קורין לה לפעמים ריזיל גאלדא ולפעמים גאלדא ריזל וגם יש ת"י שלשה כתבים מבעל כתובה ותוספתא ותנאים אחרונים בכלם נכתב ריזל גאלדא וכן היא כתובה אצל הממשלה בערכאותיהם וע"ז האריכו שאגיד להם חוות דעתי אם יסדרו הגט שם מידי השליח ליד האשה והנה יש בכאן שני ענינים א' בגוף הגט אם היא כשר כמו שהוא ואת"ל דכשר אם לא נפסל במה שבקשו מהבעל שישלח גט שנית והוא הבטיח לשלוח גט אחר אם לא בטל בזה הגט הראשון והנה טרם יהי' כל שיח אומר דמה ששלחו לווארשא אולי יתברר שם האיך שמה לכאורה לא ידעתי מה מועיל זאת הא בווארשא אינו לא מקום הכתיבה ולא מקום הנתינה וכבר האריך זקיני הגאון בעל מגיני שלמה חלק אהע"ז סי' יו"ד דאין מועיל מה שתלך האשה למקום אחר ושם תקבל הגט בכדי שזהו יהי' מקום הנתינה וכן הסכים הטו"ז שם ס' י"א ע"ש ואף דמתשובת זקיני הב"ח בישינות ס' פ"ו נראה שלא כדבריהם עכ"פ מידי פלוגתא דרבוותא לא נפיק אמנם נראה דזה אינו ענין לשם דשם יש שינוי דבמקום הנתינה לא נקראת כך ע"ז נחלקו אי מועיל במה שתקבל במקום אחר אבל כאן ליכא שינוי רק דהוא שם הנשתקע וכל שבמקום אחר נקראת כן לא חשוב נשתקע כמ"ש בהרב המגיד במלמ"ל פ"ד מגרושין הי"ג ע"ש ובאמת כל שכתבו גם שם הנשתקע עם השם הנקרא הנה אף שהגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק צ"ו הביא דפסול ואין להתיר אפילו במקום עגון ושעת הדחק באמת כל שהדבר מפורסמים וידוע למקצת בני העיר דהי' להם שם זה שנשתקע בכה"ג מכשיר גם הוא במקום עגון ושעת הדחק ועס"ק פ"ו שם וכאן אין לך מפורסים יותר גדול מזה שהרי כמה נשים ואנשים העידו שבעלה ובני משפחה קראו אותה כן וכן נכתב בכתובה ותוספות ותנאים אחרונים וגם ביניהם נכתב כן וכאן יש מקום עגון גדול שלא נודע ממנו דבר זה כארבעה שנים איפו הוא חונה והנה כיון שנתברר שהגט כשר נבא איפו למה שכתבו להבעל שיתן גט אחר והוא כתב שישלח גט אחר אולי נחשב זה לביטול והנה באמת הבעל כתב בתחלה שרבני נייארק מכשירים וא"כ לא ידע כלל שהגט פסול ואף אח"כ כשכתב שישלח גט אחר באמת גם הרב המנוח ז"ל לא כתב לו שהוא פסול גמור רק מטעם חששה וחומרא ואין בזה שום ענין בטול חלילה וגם נלע"ד כיון שכתב שישלח גט אחר א"כ מהיכי תיתי לומר שביטל הגט טרם שיגיע הגט שני ודלמא יארע אונס שלא יבא הגט השני ולא ישפוך אדם מים וכו' ובפרט שרבני נוייארק אמרו שכשר אמנם בלא"ה נראה לי דבר חדש דאף אם נימא שכל שכתבו לו חשב הוא שהגט פסול מ"מ כל שנתברר כעת שלא נשתקע השם ואם הי' הרב המנוח ז"ל יודע אז מזה לא הי' כותב כלל רק על דרך היותר טוב. א"כ הוה בטול בטעות שאילו ידע הבעל מזה שהרב טעה בפיסול הגט לא הי' מבטלו הוי ביטול בטעות וע"כ לא מועיל ביטול אלא כשמבטלו שלא יגרש בו אבל כאן הוא רצה לגרש ורק על פי מה שכתבו לו שהגט אינו כתיקונו אמר שישלח גט אחר והוה ביטול בטעות ולא הוי ביטול. ומצאתי בתשב"ץ ח"ב ס"ב שכתב לענין בטול בטעות ומחילה בטעות דאף דקי"ל מחילה בטעות הויא מחילה היינו כשהוא טועה מעצמו אבל הטעהו הדיין לא הוי מחילה וכמו פשרה בטעות שנעשה ע"י הדיין ע"ש וה"ה כאן ובזה אמרתי דבר נחמד בהא דאמרו בסנהדרין ד' פ"ז דיני ממונות בפלוגתא דר"ש ור"א ופירשו כגון דאפיקו הני בי תרי ממונא מהאי ויהבי להאי בדינא דידהו והלך זה וקדש אשה באותו ממון לשמואל מקודשת ולר' אבהו אינה מקודשת דהוה לי' קדשה בגזל ואי נמי רבנן כר' אבוהו וזקן ממרא כשמואל אתי לידי כרת דקמשוי להו קדושין ואי אתיא אינש אחרינא לבתר הכי וקדשה מפיק לה מבתרא בלא גט כו' וזה רבות בשנים שנשאלתי במ"ש רש"י לר' אבוהו אינה מקודשת דהו"ל קדשה בגזל הא כיון דהזקן ממרא הורה כן נתיאש זה והו"ל יאוש ושנוי רשות ולמה לא תהי' מקודשת וכבר כתבתי בזה דברים רבים ולפמ"ש א"ש דכל שהטעהו הדיין אף שיאש עצמו הוי יאוש בטעות וחוזר כמו מחילה בטעות דחוזר ובזה אמרתי על דרך הפלפול בהא דאמרו ד"נ בפלוגתא דרב ורבנן רבי אומר ונתת נפש תחת נפש ממון ופירש"י אי תפסו יורשין דהרוג ממונא דהורג דפטר לי' זקן ממרה וקידש בו את האשה לרבי מקודשת ולרבנן אינה מקודשת ואי אתי אינש אחרינא וקדשה מקודשת לשני והקשיתי למה לא פירש"י כפשוטו כמו שפירש לעיל דלרבנן הו"ל קדשה בגזל ולפמ"ש א"ש דכאן כשר דיאש מזה ואין לומר דהוי יאוש בטעות דהרי אם לא יתחייב המעות יתחייב מיתה ובודאי מיאש נפשי' מממונא וכבר נתקשה הט"א בחגיגה דכל קים לי' בדרבה מיני' אי תפיס לא מפקינין מיני' וע' בקצוה"ח ס' ת"ו מ"ש בזה והרבה דברים אמרתי בזה ועכ"פ זה ניחא לו בפסקי דזקן ממרא ובודאי הוי יאוש כנ"ל ע"ד הפלפול ועכ"פ בנ"ד ודאי הוי בטול בטעות וחוזר והגט כשר למפרע וזה ודאי אינו מעכב מה שמקצת קורין אותה גאלדא ריזל והם כתבו ריזל גאלדא אמנם מה שיש לעיין בזה דכיון דלא נשמע מהבעל זה ארבעה שנים אף דנותנים לה בחזקת שהוא קיים מ"מ כאן יש ריעותא דהוא כתב דישלח לה גט אחר ואם אולי אין לה בנים וצריכה לחלוץ אינה ניתרת בגט זה ואם יש לם בנים אם אולי מת אין פוסלין אותה לכהונה ולא ישפוך אדם מי בורו כו' אך לפענ"ד אין זה ריעותא כי אולי אירע לו אונס או לא נזדמן לו ב"ד ובפרט שרבני נוייארק אמרו שכשר ע"כ יוכלו ליתן לה הגט בחזקת שהוא קיים.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף