שואל ומשיב/א/ג/קמח
שואל ומשיב א ג
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט אל כבוד הרבני המופלג השנון מוה' יעקב הירץ קווארגיל נ"י. מכתבו הגיעני תמול לעת ערב והנה אם יושב קרית חוצות אנכי ומחוסר ספרים לכן אמרתי להשיב בקצרה בדבר שהשר המושל חתם את הביה"כ עבור המס וחתמו ביום עש"ק אם מותרין לטלטל בעיר כי העירוב מונח בביה"כ ואין יכול לבא שם והביא דברי הנוב"י מהדו"ת חלק או"ח סי' ל"ט שאוסר ומעלתו כתב להשיג עליו והביא מהך דאמרו בעירובין דף ל"ד כיון דאיבעי לאמטויי מצי ממטי ליה אע"ג דלא אמטי כמאן דאמטי דמי וכן אמרו בדף ל' דכל דיכול להביא ע"י שידה תיבה ומגדל הוה עירוב אף דאינו שידה תיבה ומגדל דהא לא אמרו דבעינן דאית ליה שידה תיבה ומגדל אלמא דכל שיכול לבא ע"י שידה תיבה ומגדל אף דליתנהו בביתיה כמאן דאיתנהו דמי וכן אמרו בדף ל"ה גבי נתגלגל העירוב חוץ לד' אמות דאי לאו דה"ל כמאן דשבת מחוץ לתחום הוה ליה עירוב דאילו נשיב זיקא וממטי ליה תוך התחום וע"ש בתוס' וא"כ ה"ה הכא כל דיכול לפדות ולתת המס או דיכול לפייס ומחל ליה כעין דאמרו בב"ק דף נ"ח לענין פורע חובו שלא מדעתו דאמרו בירושלמי דהוה מפייסנא ומחיל לי ה"ה בזה א"כ הוה כמו דמצי לבא ע"י שת"ו או כמאן דנשיב זיקא וממטי ליה והוה יכול לבא לביה"כ ע"י שיפדה הביה"כ ויתן להשר מס המלך או שמפייס ומחל ליה עכ"פ לפי שעה ונפתח החותם ומ"ש הנוב"י במחוסר ממונא לא אמרינן הואיל כמ"ש הר"ן גבי נכרי שהלוה על חמצו של ישראל דלא אמרינן הואיל כיון שמחוסר ממונא הוא ה"ה בזה דחה מעלת' דשם כיון שהשכין הישראל חמצו אם לא אפדנה יהיה שלך שפיר ה"ל מחוסר ממונא דהוה כמכרו להנכרי אבל כאן אטו אנשי עיר השכינו הביה"כ דהביה"כ שלנו א"כ הוה רק כרבץ ארי לפני פתח ביה"כ ואינו יכול לבא אם לא ישכירו אנשים הרבה שיבריחו ארי אטו ושוב ע"י זה אינו יכול לבא שם וה"ה כאן וכן אמרו בפסחים דף צ"ה דאם הבטיחו להוציאו מבית האסורים שוחטין עליו הפסח ומקרי ראוי לאכילה ה"ה כאן דיכול לסלקו במעות או שיפייסו מקרי ראוי עכ"ד בקצרה. ולפענ"ד אין מכל אלה ראיה דכל דמחוסר ממונא לא הוה בידו וניהו דאנשי הקהל לא השכינו הביה"כ מ"מ כל דהשר אינו רוצה לפתוח עד שיסלקו לו לא שייך בידו לפדותו דהא הם מחוסרי ממון ומה בכך שלא השכינו מ"מ מחוסר ממונא ומכ"ש דלא שייך אי בעי מפייס ומחל לי דזה דוקא לענין אם פרע שלא מדעתו ויכול לפטור עצמו דיכול לומר הייתי משתדל והוה מוחל לי אבל פשיטא כל שחייב ממון והלך זה ושלם מדעת הבעל חוב לא אמרינן דאי בעי מפייס ומחיל ליה מכש"כ כאן דהשר בודאי היה קשה להתפייס זולת שיתן לו מעות וא"כ הוה מחוסר ממונא ובזה ל"ש לומר דבידו לפדותה ולא דמי לכל הנך דמביא דשם אי ממטי ליה הוה עירוב ואינו מחוסר ממונא וכן התגלגל חוץ לתחום דאם היה נשיב זיקא היה ממטי ליה לתוך התחום ואינו מחוסר ממונא וכן בשדו"מ אם היה שם היה יכול לבא שם ואף שהיה פורע קצת זה לא מיקרי מחוסר ממון משא"כ כל שמחוסר ממונא זה מיקרי מחוסר מעשה רבה ובלא"ה נראה דהנה הנוב"י שם רצה לאסור שם מטעם שהחותם אסור לשבור בשבת דהרי הוא מחובר לקרקע והו"ל כחותמו שבקרקע אמנם זאת דחותמו שבקרקע דאסור לשבור הוא רק איסור דרבנן וא"כ אין זה מעכב העירוב שכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו בין השמשות וא"כ העירוב קיים בין השמשות ע"ש ואני תמה בזה מהא דאמרו בעירובין דף ע"ח עשאו לאילן סולם מאי תיבעי לרבי תיבעי לרבנן תבעי לרבי ע"כ לא קאמר רבי התם דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו הני מלי בין השמשות אבל כולא יומא לא ותיבעי לרבנן פתחא הוא ואריה דרביעא עליה וכן בעי שם באשרה ע"ש והנה מבואר בש"ע סי' שע"ב סט"ו שני דעות בזה ולפ"ז להרא"ש דכל שאיסור שבת גורם ליה איסור מאי בכך שהיה ראוי לבין השמשות לפתוח אבל כל דלא נפתח בין השמשות ובשבת אסור לפתוח שוב הו"ל כולא יומא ואסור וכאן אינו ראוי לתשמיש כל היום איברא דבהך דסימן שצ"ד בהך דאביד המפתח והיה ראוי לפתוח בין השמשות ע"י מלאכה דרבנן מותר אף שלא נפתח ולכאורה הא ה"ל כולי יומא וצ"ל דל"ד להך דסולם דשם עשו אילן סולם א"כ באמת צריך לו לאילן להיות סולם וא"כ שוב הוה כולא יומא ואינו ראוי אבל בהך דסימן שצ"ד שם אי בעי פתח ליה בין השמשות והיה נפתח לכל השבת שוב שרי ולפ"ז ה"ה הכא כל שהיה ראוי לפתוח בין השמשות והיה פתוח לכל היום מותר ול"ד לסולם אמנם לפ"ז כל שמצד השר אינו יכול לפתוח ורק דיכול לפדותה שוב אסור מצד דאינו ראוי לכולא יומא ול"ד לס' שצ"ד דשם הוה ראוי לפתוח באין שום מעכב אבל כאן באמת השר מעכב שלא יכול לפדותה בזה נראה דאף אם נימא כדעת הפוסקים דאילן מותר והיינו משום דאריה רביעה עלה ופירש"י אריה דאסורא רביעא עלה איסור שבות אומר לנו סורו דמכ"מ פתח הוה שמיה ומשוי ליה חד ולפ"ז זה דוקא שם דאין כאן עיכוב רק מצד האיסור שבות לבד אבל כאן דיש עכוב מצד השר א"כ בודאי גזור אף בשבות ובזה כ"ע מודי דלא שמי' פתח דבעינן שיהי' ראוי לכול' יומא וכאן העכוב מצד ממונא וכל כהאי ודאי הוי עכוב וכל שביה"ש לא נתנו מעות א"כ שוב הוי עכוב לכול' יומא אף שבאמת הי' יכולים לפדות הו"ל מחוסר ממונא ושוב גם השבות ביה"ש גזרו דדוקא אם אין כאן עכוב רק מצד השבות היא דלא גזרו ביה"ש אבל כאן בביהש"מ הי' עכוב מצד השבות ומצד הממון ופשיטא דלא מקרי פתח דאינו ראוי להשתמש שם דהא א"י לבא שם ול"ד לרבץ ארי דאינו מחוסר ממון כלל אבל כאן מחוסר ממון וז"ב לפענ"ד ועשו"ת נוב"י שם סי' מ' ומ"ש בהגהות על הנוב"י הנדפס בלבוב כנלפע"ד ויש להמתיק הדברים עפמ"ש הט"ז סי' שצ"ד ס"ק ג' לענין שיהיה מותר לטלטל ע"י ערובי חצירות המונח במקום שאסור לטלטל אף דביה"ש הי' מותר כאן דבעי שיהיה כל השבת ואם נפרצה בשבת אסור אף שהיה ראוי ביה"ש א"כ ל"מ מה שהיה יכול לעשות בהש"מ ע"ש וה"ה כאן אף אם הי' פותחין ביהש"מ הערוב מ"מ אינו ראוי בשבת כיון דהשר הי' סותמו אח"כ א"כ שוב אסור מצד איסור החותמות ואף דאינו אלא שבות מ"מ כל היום היה אסור אף דפתחו ביה"ש דהא השר לא היה מניח והוה כסתמו בשבת ול"ד להך דמבואר ס' שע"ד דאם נסתם בשבת דמותר מטעם דהואיל והותרה הותרה היינו דוקא שם כשהיתה ראוי' להיות פתוחה כל השבת אף שנסתם בשבת מ"מ שרי אבל כאן אף אם הי' פותחין החותם בה"ש והיה ראוי מצד אסור שבת מ"מ כיון שהשר הי' מעכב שוב הוה כנסתם בשבת במקום שלא היה ראוי להיות פתוחה ואסור ועמ"א סי' שע"ב ס"ק כ"ד ובמחה"ש שם ודו"ק ואף דיכול לפדותו מ"מ ראוי שיהיה פתוח זה ודאי לא הוי וז"ב ובזה יש לפרש הא דאמרו שם אפילו לרבי לכולא יומא לא והיינו דאף אם נימא דהיה יכול להסיר האילן ביה"ש מ"מ כיון דצריך לו לאילן שיהיה סולם וא"כ הי' אח"כ בשבת סולם ושוב אסור ודו"ק.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |