שואל ומשיב/א/ג/קמט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קמט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד ידיד נפשי הרב הגאון החריף מופלג בתורה וביראה בנן של קדושי' אראלי' ותרשישים מוה' מאיר נ"י מכתבו עם שאלתו הגיעני בש"ק פ' יתרו ומפני כי כתב ששאלתו נחוצה והבינותי כי יש שם מהרהרים אחריו ולבו נקפו אמרתי לעיין בזה חיש מהר למען כבודו ולמען למודו ולבטל את המערערי' ואת הנוקפי' וד' יהי' בעזרי שלא אומר דבר שלא כרצונו ח"ו והנה שאלתו באשה שמת בעלה בלא בנים ולאחר מותו נתודע כי הרתה ונגמר עבורה וילדה ולד ונפטר הולד תוך ל' יום ולאחר חקירה ודרישה נתודע לו שנמשך עבורה קצת בחודש הט' וע"ז סמך על מ"ש הרמ"א סי' קנ"ו דבזמה"ז אפי' לא נכנס בחודש הט' רק יום אחד מלבד יום שנתעברה והוי ולד קיימא וא"כ מותרת כאן בלי חליצה אמנם אח"כ עמד לחשבון וראה כי ימי עבורה הי' שני מאות וארבעים ואחד יום חוץ יום המיתה ויום הלידה נמצא ר"מ יום הם שמונה חדשים שלמים של ל' יום ונכנס קצת לחודש התשיעי אמנם אם נחשוב השלשה ימים לקליטת הזרע וניחוש דלמא לא נקלט הזרע עד יום השלישי א"כ לא נכנס בחודש התשיעי כלל והביא שכל הפוסקים המדברי' מענין כלו לו חדשים לא הזכירו מזה מלבד התב"ש בסי' ט"ו ס"ק ט"ז חידש זאת וכתב בהדיא דכלו חדשין בעינן שיהי' ט' חדשים וג' ימי קליטה וע"ז חידש מעלתו כיון דהר"ן בנדה דף ל"ח כתב דהוי רוב גמור דנקלט בשעת תשמיש והרי יש עוד רוב דרוב ולדות בר קיימא וא"כ יש תרי רובא ובודאי לא חיישינין ולא צריך שלשה ימים והנה דבר גדול דיבר בזה והרי בשו"ת בית יעקב סי' ט' חידש דתרי רובא מועיל אף בעגונא בחומר א"א כמו דמועיל ביוחסין תרי רובא ואף דחותנו הגאון ז"ל לא הסכים עמו בזה וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות אבל זה הוא בא"א החמורה בכרת אבל יבמה לשוק שאינו רק בלאו פשיטא דיש להקל בתרי רובא ובפרט דמה"ת כל שיצא לאויר העולם חי אינו נפל רק דמדרבנן חיישינין פשיטא דכל שיש תרי רובא ודאי נפקע החזקה איברא דלכאורה כיון דאיכא תרי מיעוטי מיעוט דנקלטת אחר שלשה ומיעוט דיולדת נפל והו"ל כהא דאמרו בקדושין דף ע"ג מאי איכא מיעוט ארוסות ומיעוט שהלך בעליהם למדה"י הו"ל כפלגא ופלגא וה"ה כאן אבל באמת ז"א דדוקא שם דהשני מיעוטים הם מורים על ענין אחד דממעט הרוב דרוב בעילות אחרי הבעל שייך שפיר לצרף שני מיעוטים אבל כאן דהך מועט דאין נקלטת תיכף אינו מענין אחד של נפלי' דיוכל להיות שיהי' בר קיימא אח"כ שתלד אח"כ א"כ התרי מיעוטים אינן מענין אחד ולא שייך לצרף השני מיעוטים וכ"כ דו"ז הגאון ז"ל בישועות יעקב אהע"ז סי' מ"ג באורך ע"ש והנני יוסיף דשאני התם דהשני מיעוטים הם מגרעים הרוב וא"כ שפיר מצרפינין השני מעוטי' נגד הרוב אבל היכי דהתרי רובא אינ' מענין אחד א"כ כל מיעוט בפ"ע נגד הרוב שלו הו"ל כמאן דליתא וא"כ כיון דנתבטל כל מיעוט נגד הרוב שלו מה מועיל בהצטרפם יחד וכל שלא יצדק בנפרד לא יוצדק במחובר ובזה נראה דיש לחלק בתרי רובא לענין עגונא היכא דהשני רובא הם ענין אחד לא יועיל דאז הוי שני מיעוטי נגד הרוב אבל היכא דהשני רובא אינם מענין אחד דאז המיעוט נתבטל לגבי הרוב ולא שייך לצרפו עוד ויש לישב בזה הרבה קושית על הבית יעקב ובזה דחיתי דברי הכו"פ סי' ט"ו אף שהוא נסמך על הר"ן באמת גם דברי הר"ן אינם מובנים כמ"ש והנני מוסיף דהרי הפ"י בק"א לכתובות פרק קמא חידש דתרי חזקות מועיל נגד הרוב והביא ראי' מערובין דף ל"ו ומריב"ש סי' שע"ט ואף דבשו"ת נו"ב מהדו"ק חאהע"ז סי' מ"ג חולק עליהם היינו דוקא כשהשתי חזקות הם מענין אחד נקשרו זה בזה דכאחת יחשב משא"כ בשתי מיעוטי אדרבא אם אינן מענין אחד גרוע טפי וביאור הדברים נלפע"ד דבחזקות לא שייך מיעוט וא"כ כל ששני חזקות הם כל אחד בפ"ע אלימי מרוב אבל כל ששני חזקות נקשרו זה בזה הם רק כחזקה אחת והרוב עדיף משא"כ בשתי רובות כל שהרובות הם מענין אחד א"כ השני' רובות אין להם רק כח אחד והרי יש כאן שני מיעוטי' המגרעי' להרובות אבל כל שהשני רובות אינם מענין אחד א"כ כל מיעוט בטל נגד הרוב שלו וא"כ לא יפה כחם בהצטרפם וא"כ השני רובות עדיפי מהמעוטי' מכשהי' בענין אחד עכ"פ יהי' איך שיהי' בשני רובות שאינם מענין כאחד בודאי עדיפי מהשני' מיעוטי' וז"ב ובזה אני אומר מה שהקשו התוס' ביבמות דף ל"ז דניחוש לענין הבחנה שמא לא נקלט זרע עד יום ל' וליבעי צ"ג יום וכתבו דכל כך לא הי' משתהי הכרת העיבור מן הראשון עד שליש ימי' מן השני וע"ז הקשה בשו"ת נו"ב מהד"ק סי' ס"ט דזה שייך לענין הבחנה אבל היאך מתיבמות אחר ג' חדשים דלמא לא נקלט הזרע עד יום ג' ובאמת תהי' מעוברת ותוכר עוברה וכן האריכו כל האחרונים בזה כמ"ש מע"ל וגם אני הארכתי בישובי' שונים בזה בתשובות ולפמ"ש כעת א"ש דבאמת הרוב נקלט תיכף כמ"ש הר"ן בנדה הנ"ל וכן העיד בנו הרח"ו ז"ל בפרי ע"ח בשם הר"י רק דבהבחנה דיש תרי מיעוטי מיעוט אינו ניכר לשליש ימי' ומיעוט דאינו נקלט וכאן לא שייך לומר דהשני מיעוטי' בטלים לגבי הרוב שלהם דז"א דהא באמת הרוב לתשעה יולדו' והרוב דניכר לשליש ימי' אינו נסתר מהמיעוט דאינ' נקלט די"ל באמת דלא נקלט רק אח"כ ותלד לתשעה ויהי' ניכר באמת אחר השלשה וא"כ הוי כתרי רובא הנקשרי' זה בזה והמיעוטי' אינם סותרי' כלל להרוב ושפיר הקשו בהבחנה והוצרכו לתרץ כל כך לא הי' משתהי אבל ביבמה דאינ' רק מיעוט אחד נגד הרוב וכל שהרוב מורה שנקלט תיכף לא חיישינן להמיעוט וז"ב ודו"ק היטב אמנם אכתי יש לעיין לפ"מ שחידש הנו"ב שם לישב הקושא מיבמה דבתורה כתיב ומת אחד מהם ובן אין לו א"כ אף דבהניח מעוברת מקרי בן היינו כל שנקלט הזרע בחיותו אבל כל שנקלט אח"כ אף דבנו הוא לכל דבר מ"מ שפיר מתיבמת ע"ש ולפ"ז בנ"ד יש לחוש שנקלט לאחר מיתה ולא מקרי ולד לפטור מחליצה כמ"ש הוא שם אמנם מלבד דהוא בעצמו כתב דאין לחוש לזה דלא שכיח שישמש ביום מותו וגם תלינן ברוב בעילות הקודמות לפע"ד גוף דברים ליתא דהרי כל שנקלט הולד אח"כ איגלאי מלתא למפרע דבנו היא והרי היא כבנו בכל דברים ואף לר"ל ריש החולץ דלא אמרי' איגלאי מלתא למפרע כאן לא שייך זאת דאם לא הי' ראוי בשעת תשמיש להקמת זרע לא הי' קולט אח"כ וכל חלוקי התוס' והנ"י והמלמ"ל פ"ו מגירושין לא שייך בזה ובלא"ה כיון דעיקר היבום היא להקים לאחיו שם בישראל והרי היא בנו לכל הדברים ולא ימחה שמו מישראל וא"כ הו"ל אשת אח שלא במקום מצוה ופשיטא דאינו מייבם וע"כ הדבר ברור לפע"ד דאין לחוש לדברי התב"ש בזה ויחיד היא בדבר וכלו חדשים מיקרי כל שהי' ט' חדשים שלימים ולדידן אפי' ביום אחד לחודש התשיעי וכאן לא צריך שערו' וצפרני' כל שכלו לו חדשים כמבואר בסי' קנ"ו ואין להחמיר להצריכה חליצה דא"כ אתה פוסלה מן הכהונה כדאמרו כ"פ בש"ע אלה דברי הכותב בנחוצה דו"ש באהבה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף