שואל ומשיב/א/ג/קיח

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קיח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכו' לכבוד הרב המופלג בתורה ספרא רבה וכו' מוה' אהרן הלוי ני' מורה הוראה בטשידנוב. מכתבו הגיעני היום ואני עמוס הטרדות מצורף לזה כי אני יושב בקרית חוצות עוסק ברפואות ומחוסר ספרים וגם טור אהע"ז אין אתי בכ"ז למען תקנות עגונות לא אחשה ואשיב כפי העולה על זכרוני וד' יגמור בעדי שלא אומר דבר שלא כהלכה. בדבר שאלתו איש אחד בשמו ר' יוסף בר' צבי נשא אשה בעיר זאליניטש הסמוכה ללינץ שמנה ווערסט ואחר ד' שנים לנשואין כי לא מצא טרף לנפשו נסע למצא מחיתו והי' מלמד בפיטאצק ושלח לאשתו מעות ומכתבים וזה הי' לאחר פסח תרכ"ה ובחורף אח"כ כתב לאשתו שבדעתו לנסוע לקעשניב כי לא מצא שם עוד מקום ומאז לא נודע היכן הוא ואמו נסעה לפיטאצק ואמרו לה שנסע משם בחנוכה תרכ"א ולהיכן נסע לא ידעו ושוב נסעה אשתו לבקש אותו וקודם פסח תרכ"ב הקול יצא שנהרג איש אחד סמוך לעיר מוהריב על דרך קעשיניב ונסעה האשה לשם והגבה ג"ע איך שהי' שם אחד בחודש טבת והי' משובתי שבת אצל ר' שמואל בר' יעקב ושאל אותו מה שמו ומהיכן הוא ואמר ששמו יאסל והוא מעיר לינץ ואח"כ נסע משם ויצא הקול שנהרג אותו האיש ל"ע סמוך לכפר רוסען ונסעו ר' יצחק זאב ור' שלום חיים אחר ג' ימים להמקום שמונח הנהרג והכיר אותו ר' שלום חיים הנ"ל בפרצוף פניו ור' יצחק הכיר אותו בט"ע והשערות היו שחורות ושער זקנו התחיל לצמוח וגם חלצו מנעליו וראו שהיתה מכה על רגלו וחיתה המכה ונשאר רושם פאר העפט אך אינו זוכר אם על רגל ימין או על רגל שמואל וגם הכיר אותו ר' יצחק זאב הנ"ל בבגדיו היינו הטילפ הי' מרופס שחור והקאפטען היה מצמר שחור והצבע של החאלאט ראבליך עם פאסין והעיד שאשתו אמרה לו כל הסימנין הלז קודם ששמעה מפיו זה תורף הג"ע.

והנה חסר כאן שם אביו ושם עירו לא לבד שלא הזכיר אף גם ששינה שאמר שהוא מלינץ והוא הי' מזאריניך וגם הי' לאחר ג' ימים והנה על כל אלה יגע מעכ"ת להמציא מזור ותרף להאשה העלובה הזאת אשת ר' יוסף וישר כחו וחילו שחפש וחתר חתירות להתירה מכבלי העגון אף שיש להשיב דמ"ש על שינוי שם העיר עפ"י דברי הר"ן בסי' ל"ג דכל שידענו שזה הוא האיש אשר אנו מבקשים ויש אומדנות על שינוי שם העיר הוה כסימן העשוי להשתנות הנה אף אם נימא כהר"ן אשר באמת דבריו תמוהים והארכתי הרבה בתשובה לישב דבריו שם עפ"י הסוגיא אבל עכ"פ בנ"ד ל"ש זאת וכפי הראות גם מעלתו הרגיש בזה ומ"ש מע"ל דהוה כהכחשה בבדיקות ליתא דהא זה היא מהחקירות שאם שינה שמו וחיישינן שאינו זה האיש אין לך הכחשה בחקירות יותר מזה ואף אם א"צ הזכרת שמו כל שיש שינוי גרע וכמ"ש לענין גט דאף בשם אביו שא"צ להזכיר אם שינה פסול וא"כ הוי שינוי בחקירות ממש. אך אף אם נחליט כדברי הר"ן מ"מ שאני התם דאמר מקודם ששינה שמו ויש לנו ידיעה ברורה ששינה שמו במכוון אבל כאן למה נתלה ששינה שם עירו ואף אם הדרך הוא שיתלה בעיר המפורסמת מ"מ אין לנו ראי' ברורה וקשה לסמוך ע"ז במקום שחסר לנו שם אביו ושם עירו וגם על הסימנים שיש לזה רושם בגופו והרמ"ה כתב דסי' אמצעים אם נשאת לא תצא ויצאת מכלל חזקת א"א דאורייתא ובספק ג' ימים מקילינין זה לא נהירא לפע"ד דהרמ"ה אולי ס"ל דקי"ל סי' דאורייתא רק דלכתחלה חיישינן אולי סי' דרבנן ולכך אם נשאת לא תצא אבל לדידן דקי"ל סי' דרבנן או עכ"פ ספיקא הוא אי דאורייתא או דרבנן לא יצאה מחזקת א"א עדיין וא"כ שוב עדן הספק דתוך ג' ימים הוא ספק חזק והנה לדעת ספר דעת זקנים מבעלי התוס' וכן הוא בס' פענח רזא בקיצור בפ' שופטים שם כתב בפ' עגלה ערופה דמה דאמרו אין מעידין אלא בתוך ג' ימים היינו במי שלא הכירו בחייו רק שבא כעת ואומר שמצא איש שמת ופ"פ עם החוטם ותארו הוא כך בזה לא סמכינן ע"ז שזהו האיש שאנו מבקשים וא"כ בכה"ג שזה האיש שהכירו הוא לא הכירו בחייו כ"א מה שהי' שם על שבת והרי לא שבעתו עין ופשיטא שאינו מעיד עליו לאחר ג' ימים ובתשובה הארכתי בבאור דבריו ואיני זוכר מקומו וזכורני שהקשיתי ע"ז מהא דאמרו בירושלמי ובמדרש גבי אביה שהושיבו שוערים אליהם עד ג' ימים כדי שישארו אלמנות צרורות ולא יוכלו להכירם ולדברי התוס' בדעת זקנים הנ"ל קשה דמה הועיל בזה הא אותן אנשים שהכירו אותן בחיים חיותם יוכלו להעיד גם לאחר ג' ימים והארכתי בזה ועכ"פ לדידן ודאי דהוה ספק תוך ג' ימים ואף אנשים שהכירו אותו בעודו בחיים א"י להעיד גם מה שצידד להתיר מתוך ההכרה בבגדים וכתב מע"ת שנראה מהגב"ע שהכירו אותן הבגדים בט"ע ולא ע"י סימנים הגרועים ומועיל הכרתם תמוה לענ"ד דהא הם לא ראו אותו רק בשובתו שבת שם וא"כ הרי אמרו בב"מ דף כ"ג ב' לענין אבידה דנ"מ לאהדורי בטב"ע אי שבעתו העין מהדרין בט"ע ואי לא שבעתו עין לא מהדרינן וא"כ אם באבידה לא מהדרינן בט"ע זה מכ"ש שאין להתיר א"א בזה באופן שיש לפקפק על כל היתרים האלו ובכ"ז אחרי כי נכמרו רחמי על העלובה הזאת רכה בשנים אמרתי לבאר ולחתור היתר בזה עפ"י מה שכתבתי בתשובה במ"ש המרדכי סוף יבמות בשם ר' אליעזר מורדיין שדקדק מדקאמר משאל"ס אשתו אסורה ולא קאמר לעולם ש"מ דלאו לעולם קאמר והלכך אשה שנתעגנה ארבע שנים יש להקל והאריכו שם הגדולים והמבי"ט סמך על דבריו בתשובותיו ובב"י האריך לתמוה ע"ז ואני אמרתי להדר פני זקן הר"א מוורדין דהנה בהא דאמרו בכתובות כ"ב באומרת ברי לי שמת ופירש"י דהאי ברי משום שאלו היה חי הי' בא והר"ן תמה ע"ז דמ"מ באשם תלוי קאי דאינו טוענת ברי ועי"ש ולפ"ז אני אומר דזה דוקא באם החזקת א"א הוא בחזקתו הראשונה אבל במים שאל"ס דעכ"פ מה"ת מותרת א"כ יצאת מחזקת א"א מה"ת שוב נוכל לסמוך על החזקה דאלו הי' קיים הי' בא ולכך כל שעבר ד' שנים ולא בא שוב החזקת א"א אתרע והא יש לה חזקה דאלו הי' קיים הי' בא ודברי הר"א מוורדין יש לו מקום אמנם כל הפוסקים חלקו עליו ולא יקרב המרוחקים בזרוע אך בנ"ד נלפע"ד להקל מצד אחר דהנה בהא דמבואר בס' תוך ג' ימים שמחמירין הקשה הטו"ז ביו"ד סי' שצ"ז דנוקמי בחזקת חיים ונימא דלא מת רק תוך ג' ימים והב"ש כתב בס"ק פ"ד דזה האיש מוקמינן בחזקת חי אבל איש אחר שלא נודע לנו אין לנו להחזיקו בחזקת חי ובשו"ת נוב"י האריך בזה דהא גם האחר יש לו חזקת חי וכתבו האחרונים דאותו האיש שלא ידענו לא שייך לאוקמי בחזקת חי דאטו ליכא מתים בעולם ע"ש ובאמת שיש לתמוה ע"ז דהא כל מה דחיישינן שמא אינו זה הוא מטעם דיש ללכת בתר רובא דעלמא ולומר שמרובא דעלמא הוא ולא זה האיש הפרטי וכיון שכן הרי רובא דעלמא חיים וא"כ שוב למה לא נוקי גם להאחר בחזקת חי אף שלא ידענו אותו אמנם נראה דהנה לכאורה תמהתי על גוף הקושיא דספק נהרג בתוך ג' ימים דהקשה הטו"ז ניקו אותו בחזקת חי הא איך שייך בזה חזקת חיים הא ל"ש חזקת חיים רק היכא שמת מיתה טבעית ושייך לומר דהעמידנו בחזקת חיים אבל כל שהרגו אותו פשיטא דימות והוי פסיק רישי' ולא ימות וא"כ מה שייך חזקת חי הא באמת יכול לחיות אם לא קרה מקרה מבחוץ שהרגוהו אבל כל שהרגוהו ל"ש חזקת חי וכעין זה הקשיתי על מ"ש הכו"פ סי' ס"ט בספק שהה ג' ימים דמעמידין השור על חזקת חיים ולא שהה ג' ימים עדן יע"ש והקשיתי איך שייך חזקת חיים כל שקרה מקרה מבחוץ ששחטו ויוכל לשחוט פרה זו כמו זו ומה שייך חזקת חיים בזה אך נתישבתי דיש להעמיד בחזקת הגוף שהגוף זה לא נשתנה ממה שהיה וכמו בחזקת בתולה שאם נבעלה יצאת מחזקת בתולה מחמת המקרה בחוץ ומ"מ מעמידין על חזקת הגוף כמו כן כאן מעמידין הגוף על חזקתו שהיה כבר וז"ב ולפ"ז שפיר כתב הב"ש דבכה"ג ל"ש חזקת הגוף על איש שלא הכרנו דאין לנו להעמידו על חזקת גופו אותו הגוף שלא הכרנו ובשלמא חזקת חיים יש לכל איש אבל חזקת הגוף ל"ש בגוף שלא הכרנו וז"ב כשמש בסברת הב"ש ולפ"ז בנ"ד שג"כ נהרג הנה כל מה דחיישינן לחזקת חי ל"ש בזה דגם האחר הי' לו חזקת חיים ורק חזקת הגוף של זה וכיון שזה ערך ארבעה שנים שלא בא אתרע חזקת חיים וחזקת הגוף שלו שאלו היה קיים היה כותב מכתבים לביתו כמו שכתב מפיטאצק והרי חזינן דנשתנה גופו ממה שהי' וא"כ שוב יותר יש להעמיד רובא דעלמא בחזקת חיים יותר מזה שזה אתרע ליה שאלו הי' קיים הי' בא או כותב מכתבים לאשתו ומסתמא נהרג זה ושוב יש לנו לצרף ולגבב כל הסמיכות שסמך מע"ל ע"ז שהלך בדרך הזה לקעשניב ואמרינן היינו האי שהלך היינו האי שנאבד ויתר הוכחו' שסמך מע"ל ולפי שהדברים חדשים ע"כ יצטרף עמנו עוד א' מהגדולים ונמטי שיבא אלה דברי הכותב בנחיצה לפי הזמן והמקום אשר אני בו והנה אם האשה יצאתה מחזק' א"א שוב מועיל מה שנחלצה למפרע טרם שניתן לה ההיתר כחלצ' ע"ת דאף דהחולץ למעוברת והפילה ס"ל לר"ל דאגלי מלתא למפרע לא אמרינן היינו דוקא באם תלוי במה שיתברר אח"כ שייך סברת התוס' דא"א לדעת העתידות או במקום שא"א להתגלות למפרע כסברת הנמוק"י שם וע' מלמ"ל פ"ו מגרושין אבל כאן נתברר שהוא יצאת מחזקת א"א למפרע ושוב מועיל מה שנחלצה למפרע וחליצה על תנאי ודאי מועיל וכ"ש בזה דהחליצה למפרע נתגלה שהיתה חליצה יפה ואדרבא לפע"ד עדיף יותר מה שנחלצה למפרע דאם נימא דמחזיקין מאסור לאסור א"כ בעוד שלא נחלצה לא אתרע חזקת א"א והי' מקום להחמיר דעדיין חזקת א"א לא נפקע לגמרי אבל כל שכבר נחלצה שוב ההיתר ברור יותר דעכשיו אזל חזקת א"א לגמרי כנלפע"ד בפשיטות ודו"ק ואשר שאל על העופות הגדולים שיש אוסרים ידע מע"ל כי אני כתבתי תשובה ארוכה להתירה וכבר נדפסת על שמי פעמיים בשנת כתר וגם אשתקד הוציאו קול דבה שנית וכתבתי בתשובה להתיר ויש בידי גב"ע הרבה ממדינות הרבה בח"ל ויש מא"י שאכלו אותם והגאון החסיד משיפטווקא אכל אותם באה"ק וביו"ד שנדפס פה לבוב בהגהות סי' פ"ב כתבתי להתיר בפשיטות גם גדולי הדור ומכללם הגאון הצדיק החסיד מצאנז התירם וגער על המתחסדים ומתקדשים בלי דעת וע"כ הדבר ברור שהם מותרים ומ"ש מע"ל שהקול משונה הנה כל תמונה אין אנו רואים ולא קול משונה וכל הקולות כשרים והקולות יחדלון דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף