שואל ומשיב/א/ב/קעג

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קעג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלו' וכ"ט אל כבוד הרבני המופלג חריף ושנון סופר ומהיר מוה' אלי' מארדער ני'. מכתבו הגיעני מה שהקשה בהך דשתי קופות דתלינן תרומה לתוך תרומה וחולין לתוך חולין משום דתרומה בזה"ז דרבנן וע"ז הקשה דהרי משנה ערוכה דהמדמע פטור מן החלה משום דתרומה פטור מן החלה וא"כ יהי' תרתי קולי דסתרי אהדדי דלענין איסור נתלה שנפל חולין לתוך חולין ולענין חיוב חלה נתלה דתרומה נפל לחולין ופטור מן החלה ותרי קולי דסתרי אהדדי אזלינן לחומרא. הנה לא ידעתי מה קשי' לי' ומה אשיב דמי הגיד לו דאם נקרה כה שלא יהי' שיעור חלה בלתי הצירוף מה שנפל לתוכו נזיל לקולא ובאמת נחייב בחלה בזה וער"ש שם פ"ק דחלה. וגם לתרי גברי לא שייך תרתי קולי דסתרי אהדדי כל דלא מנכר מלתא ועפר"ח בכללי הס"ס ס"ק ג' וא"כ מאין נדע שהי' שיעור חלה דלמא יש פחות משיעור וא"כ לישראל אזלינן לקולא ושרי לי' לאכול ותלינן דחולין נפל ולענין חיוב החלת שנצטרך לתת לכהן נתלה להיפך והוה לתרי גברי ול"ש תרתי קולי דסתרי אהדדי וז"פ.

ומה שהקשה בבכורות דף ואו דאמרו מנ"ל דחלב שרי ואמרו מדאסר בב"ח מכלל דחלב לחודי' שרי. וע"ז הקשה דהא בב"ח חצי זית חלב וחצי זית בשר ואכלו דלוקה על אכילתו משום בב"ח ואלו משום אבמה"ח או דם אינו לוקה על חצי זית וא"כ יש נ"מ בזה. הנה יפה הקשה בזה אבל כבר נודע בין החיים קושי' זו וע' במהרי"ט אלגזי על בכורות להרמב"ן שהקשה זאת וגם בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק יו"ד סי' ל"ו בהגה שם הרגיש בזה ולפי דברי הנו"ב מיושב גם זאת ע"ש. אמנם למען כבודו ולמען למודו אמרתי לכתוב לו איזה פרפרת והנה לכאורה לק"מ דכל הטעם דבב"ח חצי זית בשר וח"ז חלב מצטרף משום דשניהם היתר ובהתחברם יחד נעשו גוף איסור ושתיהן איסור אחת. ולפ"ז להס"ד דחלב אסור משום אבמה"ח א"כ שוב הוה כאיסור והיתר דלא סגי בחצי זית אך ז"א דהא כל עוד שאין בו רק ח"ז אין בו איסור משום אבמה"ח ואף דח"ש אסור מה"ת מ"מ לענין מלקות לא הוה רק איסור ואיסור קלוש היא וא"כ לענין בב"ח אפשר דמצטרף ומה גם דאם נימא כמו שחידש הפרמ"ג דאבמה"ח שרי ח"ש דל"ש חזי לאצטרופי דהא חלקו מבחוץ פטור וא"כ מצד אבמה"ח שרי הח"ז חלב ומשום בב"ח נאסר ושפיר סגי בח"ז וח"ז. אך אחר העיון הדבר נכון דלפי"ז יהי' ח"ז חמור מזית דאלו הי' זית שלם חלב עם ח"ז בשר לא הי' לוקה משום בב"ח דהא אין כאן זית שלם בשר והחלב אינו מצטרף דהו"ל איסור והיתר ואיך אפשר דבזית שלם לא ילקה ובח"ז לוקה וא"כ ע"כ דחלב מותר.

והנה בגוף דברי הש"ס מדאסר בב"ח מכלל דחלב לחודא שרי לכאורה קשה דלמא לוקה שתי מלקות משום אבמה"ח ומשום בב"ח על החלב ומה מוכח אמנם באמת אבמה"ח קדים דאף אם נימא דבהמה בחיי' לאו לאברים עומדת אבל החלב דהוה כאבמה"ח או כבמה"ח זה ודאי לחלב עומדת וא"כ אבמה"ח קדים ואיך מצי איסור בב"ח לחול ע"ז וא"ל דבב"ח אסור בהנאה והוה איסור חמור או איסור מוסיף לכל מר כדאית לי' כנודע בכללי אחע"א. מ"מ לפי הס"ד דלא חידש עדיין דבב"ח אסור בהאנה א"כ לא מצי לחול בב"ח על אבמה"ח הקדום הן אמת דגם לפי מה דמשני דבב"ח אסור בהנאה אכתי תקשה האיך חל בב"ח על אבמה"ח הא כבר נודע מ"ש הרמב"ם בפי' ה"מ בכריתות בפ"ג בנקודתו הנפלאה דב"ח לא חל על טמאה דכ"ז שלא אסור באכילה ל"ש איסור הנאה וא"כ ל"ש בב"ח איסור מוסיף בשביל הנאה ולפמ"ש הכו"פ סי' פ"ז בסברת הרמב"ם יש מקום לישב דכאן לא משכחת לה דיאסר בשביל בב"ח דכל חלב אסור משום אבמה"ח אבל לפמ"ש בטעם המלך דף ק"י בענין אחע"א וכן הארכתי בכללי אחע"א להסכים לפירושו יקשה דל"ש איסור מוסיף אך נראה דעכ"פ על הבשר ודאי חל איסור בשר בחלב דהבשר אין בו שום איסור רק משום בב"ח א"כ הוה איסור כולל מתוך שחל על הבשר כולל גם החלב שתאסר משום בב"ח. אברא דעדיין קשה בהא דאמרו ולר"ש דשרי בהנאה מא"ל ולמה לא פריך טפי דאף אם נימא דר"ש אסר בהנאה הא מ"מ לר"ש דלית לי' אחע"א אף במוסיף באוכל נבלה ביוה"כ וע' קדושין דף ע"ז ובכמה מקומות א"כ איך חל בב"ח על אבמה"ח. והנראה בזה דהנה עוד קשה לי דמ"פ לר"ש הא ר"ש ס"ל כ"ש למכות וכבר נודע מה שחדשו התוס' בע"ז דף ס"ח בשם רבינו יקיר דבתערובות ל"ש ללקות בכ"ש אף לר"ש וא"כ מה מקשה הא אצטריך לאסור בשביל בב"ח דניהו דהחלב בפ"ע הי' אסור משום אבמה"ח בכ"ש אבל כל שנתערב עם הבשר א"כ שוב פקע איסור אבמה"ח בכ"ש דהא הוה ע"י תערובות משא"כ משום בב"ח שפיר לקי בכ"ש ול"ש לומר דהוה ע"י תערובות דהא עיקר איסורו ע"י תערובות והיא קושי' נפלאה. והנראה בזה דהנה האחרוני' ביארו הטעם של רבינו יקיר דבתערובות ל"ש כ"ש למכות משום דכל הטעם של ר"ש היא כמ"ש הריטב"א במכות דאחשבי' לאכילתו בכ"ש ולפי"ז בתערובות י"ל דלא אחשבי' להאיסור רק ההיתר שנתערב עמו. ולפי"ז באמת לפי האמת דחלב מותר בפ"ע וכן בשר בפ"ע א"כ שפיר בתערובות בב"ח ודאי לוקה בכ"ש לר"ש דל"ש לומר דאחשבי' לההיתר דאיך יכול לגזור בשם איזה אסור ואיזה מותר דשניהם בפ"ע מותרים וההתחברות אוסר. אבל להס"ד דחלב אסור בפ"ע א"כ יש לומר דבאמת לא אחשב להחלב האיסור רק להבשר וא"כ ל"ש לומר דכ"ש אסור דהא הוה בתערובות והוא לא אחשיב להחלב האסור רק להבשר ואינו לוקה בכ"ש ומיושב קושיתי ודוק. אברא דעדיין קשה דכיון דבב"ח אסור בהנאה א"כ לענין איסור הנאה באמת ילקה בכ"ש אף דעל הנאה אין לוקה מ"מ בב"ח לוקה אף אם נימא בב"ח ג"כ אינו לוקה וע' כו"פ ריש ס' פ"ז מ"מ כל הטעם משום דהנאה לא עדיף מח"ש כמ"ש הה"מ פ"ח ממ"א והרי לר"ש לוקה בכ"ש וא"כ לענין הנאה שוב מצד אבמה"ח שרי בהנאה וא"כ שוב נ"מ לענין הנאה דלוקה בכ"ש משום בב"ח ומצד אבמה"ח לא אסור בכ"ש ע"י תערובות ומעתה הוכרח הש"ס להקשות משום דלר"ש שרי בהנאה דא"ל דלר"ש לית לי' אחע"א דז"א דלר"ש דכ"ש למכות א"כ אדרבא איסור בב"ח חל בכ"ש לענין איסור הנאה ומצד אבהמ"ח ליכא איסור וע"כ פריך הש"ס דהא לר"ש שרי בהנאה ודוק היטב כי הוא חריף ועמוק.

והנה בנו"ב שם הקשה בשם הגאון אור חדש דהא נ"מ לענין טכ"ע דבב"ח אסור מה"ת ולוקה משא"כ בשאר אסורים לשיטת רש"י ע"ש שהאריך בזה ולפמ"ש למעלה דעיקר הוכחת הש"ס דאין איסור חע"א להס"ד ולפי"ז ל"ש לאסור טע"כ דהא אדרבא אם הי' כאן העיקר לא מצי לחול על איסור אבמה"ח הקדום רק בשביל שאין בו רק טעם ולא אסור משום אבמה"ח יחול איסור בב"ח וזה א"א דא"כ יהי' טעם חמור מן העיקר וזה א"א ודוק.

הנה כתבתי לו לכבודו פלפלת כ"ש ויסלח לעיין בזה אקוה כי ימצא נחת וד' יושיבנו על מי מנוחות להגדיל תורה ולהאדירה ברווחות ונס יגון ואנחות.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף