שואל ומשיב/א/ב/קסז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קסז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכל טוב לכבוד הרב הה"ג החריף ובקי החכם השלם וכו' מו' חיים צבי הכהן ני' אב"ד דק"ק יאנוב. מכתבו הגיעני תמול לעת ערב ומעכת"ה יודע כי אני יושב בקרית חוצות ומחוסר ספרים ובכ"ז אמרתי למען כבודו ולמען לימודו להשיב בקצרה. ולא אכחד קושט דבר אמת כי שאלת חכם חצי תשובה בכאן כולה תשובה וכבר כתב כל מה שיש לדבר בזה אמנם מפני כי הרב הישיש מ' אייזיק עומד כנגדו מוכרח אני להוסיף קצת מה שכתב מעכת"ה שר' אייזיק תמך יתידותי' על הש"ך שכתב שהעיקר כר"ש דגניבה באונס גמור פטור בש"ש הנה הש"ך סתם וכתב שהאריך בספרו ולא זכינו לאורו אך לו יהי' אכתי לא ידעתי למה יחשב כאן אונס גמור והלא גם כדניימי אנשי ובזה קי"ל כר"ח דש"ש חייב ולא פליגי רק באונס של שינה או שאר אונס גדול בגוף וכבר תמה בזה הנתיבות על הש"ע שכתב זאת בלשון י"א והלא בזה כ"ע מודו והנני יוסיף להפליא דהנה לענ"ד סברת החילוק בין חטפתו שינה או ניים כדניימי אנשי הוא כך דהנה הענין דגניבה קרובה לאונס לפענ"ד הענין דכבר למדנו משו"ת המיוחסות להרמב"ן סי' ער"ב דאונס כשמו ואין הרצון אונס ואם זה מסבב האונס לעצמו אין זה אונס אלא רצון ע"ש וכן הסכים הח"מ סי' נ' ס"ק ט"ז ולפ"ז מבואר הענין דגניבה דקרובה לאונס דחייב היינו עד"מ שניים כדניימי אנשי א"כ ע"י שהלך לישון ונרדם גנבו ממנו אין זה מקרי אונס גמור שהרי זה סיבב לעצמו האונס והרי זה ברצונו הלך לישן הגם שלא רצה שיגנב ממנו וזהו הוי אונס אבל אונס גמור לא מקרי דאונס גמור הוא מתחילתו עד סופו וזה שמחלק בין חוטפתו שינה ללא חוטפתו שינה דהוא לא סיבב לו אונס בזה בודאי אונס רחמנא פטרי' בשומר שכבר שהרי הי' אונס גמור מתחילתו ועד סופו ובזה נלפע"ד מה שנחלקו רבה עם ר"ח דרבה ס"ל דניים כדניימי אנשי הוה אונס והיינו דהוא ס"ל דזה מקרי אונס גמור דזה אורח כל ארעא וא"כ לא סיבב לו אונס כלל והם ס"ל דלהכי יהיב לי' אגרא כי היכי דלינטרה נטירותא יתירא ולא הי' לו לילך לישן וא"כ הוא סיבב לו אונס ואין זה אונס גמור.

והנה הקצה"ח כתב דגם רבה מודה דבגניבה חייב כדניים כדניימי אנשי רק באבידה חולק ולפענ"ד לא משמע כן ברא"ש ב"ק דף נ"ז שכתב בשם השאלתות דאי באגרה אשלימה לי' אע"ג דאוקמה בדוכתא נטירותא חייב באחריותה דבעי למיתה בהדה ביממא ובליליא ואם נגנבה או נאבדה חייב שנאמר הייתי ביום אכלני חורב ואי יתיב בהדה ונטרה ואתי לסטים מזויין ולא הוי מצי למיקם באפי' פטור מלשלם והוי כשבוי' דפטרי' רחמנא הרי דנתן הטעם של ר"ח דלהכי יהיב לי' אגרא כי היכי דלינטרה נטירותא יתירתא ומשוי אבדה לגניבה ולהקצה"ח בגניבה גם רבה מודה דחייב וכן משמע מהירושלמי שהביא שם דבש"ש לעולם חייב בגנבה ואבדה אלא א"כ הי' גופי' שם ולא הי' יכול להציל ואין מחלק בין גנבה לאבידה כלל רק בין שבוי' לגנבה ואבדה וגם הדבר תמוה דכלפי לאיי דהרי במסכת ב"מ דף צ"ד אמרינן דגנבה קרובה לאונס ואבדה קרובה לפשיעה והרי אבדה דקרובה לפשיעה הוא פטור כד נם כדניימי אנשי ובגנבה דקרובה לאונס יתחייב בדניים כדניימי אנשי והשתא יציבא בארעא וכו' וע"כ לרבה פטור גם בגנבה ודלא כקצה"ח ועכ"פ כל הפלפול הוא רק לרבה אבל לדידן דלא קי"ל כרבה הרי חייב בגנבה כדנם כדניימי אנשי א"כ מאי ס"ד דיפטרו כאן ומה גם שלקח הבעל מלחמה במלונו איש אשר לא הכיר אותו ולא ידע בהימנותי' והרי הוכיח סופו על תחילתו וזה בודאי סיבב לו האונס על עצמו ופשיטא דחייב וז"ב כשמש ומה גם כשהוכר הגנב צריך לשלם להבעה"ב ולא ידעתי במה הוקנה לו הגנבה והרי לא שילם ולא רצה לשלם ולא נשבע והבעל הבית נתן לו ההוצאות שילך לחפש אחר הגנב ואיך איפשר שלא יצטרך לחזור לו ומה שאמר מהר"א שהב"נ דין שטרות יש להם ואין להם דין שמירה יפה כתב מעכת"ה והביא דברי הח"ס שהאריך בזה דאין להם דין שטרות ובזה מקרי גופן ממון ומה שטען שנתן לו שלשה ש"ט הנה על זה צריך לשבע כמו שכתב מעכת"ה ומאריך בדברים פושטים והדין דין אמת שצריך לשבע שנתן שלשה ש"ט וכמה הם שוים וישבע כמה לקח מהגנב.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף