שואל ומשיב/א/ב/קסח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קסח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האשה הנעצבת חי' הינדא אשת ר' שמואל מקפיטשיניץ אשר הוגבה גב"ע בבאקטשעוויץ שהעיד מ' עוזר שנסע עמו ביחד לזוראוונע ונטבע בנעסטר סוף ירח סיון שנת תרכ"ו ונתכסה בתוך המים ושהה שם ג' רבע שעה ולא ראהו עוד עולה על המים ולא על שפת הנהר ושוב בא ר' ברוך בענדיט ואמר שבכ"ח מנחם אב שנת תרכ"ו הנ"ל בא ערל מכפר ואמר שמצא יהודי מת במים על שפת הנהר הנ"ל ומצאוהו קצת במים וקצת חוץ למים והי' כל גופו שלם בלי פצע וחבורה בפניו והכירו בט"ע שזהו שמואל מקפיטשינץ הנ"ל ומשעת ביאת הערל לעיר עד בואו לשם הי' שעה ומחצה וכן העיד מהר"ח שהכירו שם בכפר על שפת הנהר שוב העיד אחיו של ר' שמואל הנ"ל שהכיר הבגדים שהי' על הנטבע הנ"ל שהי' כלם ממש כבגדים של אחיו גם נכתב שהכיר הבגדים בט"ע והנה כאשר הי' הגב"ע למראה עיני ש"ב הגאון מוהר"א תאומים ני' אבד"ק בוטשאיש האריך בהיתר' של האשה הנעצבת הנ"ל ומסיק דיש להתיר משום ס"ס ספק שמא הלכה כר"ת דבגופו שלם מעידין עליו אף כששהה אחר שהעלהו מן המים ושמא הלכה כהראב"ן והטור וסיעתם דבשנים ל"ש בדדמי.

והנה לפענ"ד קשה להתיר מטעם ס"ס דהוה ס' חדא שמא חי שמא מת דהוה שם אחד וכבר הרגיש בנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז ס' מ"ג בכעין ס"ס כזה ותירוצו של השואל בשם ל"ש בכאן וגם הנוב"י דחה תירוצו ובלא"ה כבר הרגיש הרב הנ"ל דס"ס נגד חזקת אסור האריך הפ"י בק"א לכתובות פ"ק לחלוק ואני מצאתי בשטה מקובצת בב"מ דף ח"י בהא דפריך הא בזמן שהבעל מודה יחזור והקשה דהא הוה ס"ס שמא נתגרשה כבר ואפילו לא נתגרשה כבר שמא נתגרשה כעת שמא זה גיטא וכתב דבא"א לא סמכינין אס"ס כמו דאין הולכין בא"א אחר הרוב כדאמרו במשאל"ס וה"ה בס"ס דלא מועיל ע"ש ומי יגלה עפר מעיני הפ"י שהאריך לתמוה על חכמי ספרדים שהתירו בא"א מכח ס"ס והוא צווח שס"ס הוא מטעם רוב ורוב לא מועיל בא"א והי' רואה שכדבריו כתב על הספר בשטמ"ק הנ"ל בשם גליון תוס' הן אמת דיש לפקפק לפמ"ש בשו"ת תה"ד ס' שמ"ט דברובא דאיתא קמן מועיל אף בממון וכ"כ בשיטה מקובצת ב"ב ריש דף צ"ב וא"כ ס"ס דהוה כמו רובא דאיתא קמן כמ"ש האחרונים דשני הצדדים לפנינו וא"כ בכה"ג אזלינין בתר רוב וה"ה דמועיל לגבי א"א ובזה י"ל דבס"ס מחמת רובא דעלמא בכה"ג לא מועיל ס"ס בא"א ובזה יש לישב הרבה קושיות של הפנ"י על הרשב"א שוב מצאתי בשעה"מ פ"י ממקואות כלל ב' שהביא בשם שטה מקובצת כת"י פ"ק דיבמות שכתב ג"כ דבס"ס דא"א לא מועיל דהחמירו בכרת כמו שהחמירו במים שאל"ס ע"ש והשעה"מ תמה עליו ולפמ"ש שם הוה הס"ס מחמת רוב שאינם איילונות וזה רובא דעלמא ובכזה לא סמכינן על ס"ס בא"א שוב מצאתי בשו"ת ב"ח הישנות שבסי' קכ"א הביא בשם הרב מוהר"י לובלין וכדומה שהוא זקיני אבי הגאון מוה' העשיל ז"ל שהובא בב"ש סי' כ"ח שהתיר בקידושין מטעם ס"ס והב"ח נחלק עליו מצד אחר ולפמ"ש א"ש דברובא דאיתא קמן וס"ס הוה רובא דאיתא קמן אזלינן בתר ס"ס אף בא"א ועכ"פ בנ"ד הדבר תלוי במחלוקת אם סמכינן על ס"ס במקום חזקת א"א ולכאורה לפמ"ש הנוב"י מהד"ק סי' מ"ג הנ"ל דבשלש ספיקות ודאי מועיל במקום חזקת א"א כמ"ש הש"ך סי' ק"י והאריך לחזק זאת ובאמת שבהרבה תשובות תמהתי ע"ז דל"ד להך דש"ך סי' ק"י דשם בספק אחד כבר איתרע חזקת איסור ושוב סמכינן אס"ס אבל כאן אף שאתה מרבה בספיקות מ"מ כל שאנו חוששין שמא חי הוא איך שייך שבטל חזקת חי והארכתי בזה הרבה וא"כ אף שיש להמציא עוד ספק שמא ל"ח לשאלה מ"מ אכתי שייך חזקת חי והארכתי בזה הרבה וגם בגוף הדבר כתב הפנ"י דיש שתי חזקות חזקת חיים דבעל וחזקת א"א ועדיף מרוב ואף שהנוב"י כתב שם דשתי החזקות משולבות ולא משכחת חדא בלא חברתה אני תמה דמשכחת חדא בלי חברתה נקדים דברי התוס' בכתובות דף כ"ג שכתבו דספק קרוב לו קרוב לה אתרע חזקת פנוי' ובפ"י בגיטין דף כ"ח האריך דמה"ת אתרע חזקה וביאור הדברים כתבו האחרונים דדוקא בספק קרוב לה שעכ"פ בעת שנפל הי' יכול להיות קרוב לה א"כ תיכף בעת הנפילה איתרע חזקת פנויה ע"ש שהאריכו בזה וא"כ בנפל במים שאל"ס שתיכף בעת שנפל הי' יכול להיות שיטבע וגלי לא ישפילוהו להביאו ליבשה וא"כ תיכף איתרע חזקת חיים בפרט שע"פ הרוב בודאי יטבע ולא יחי' עוד וא"כ חזקת חיים בודאי אתרע שבודאי יטבע וימות ולפ"ז זה לענין חזקת חיים ודאי אתרע ויצא מגדר רוב אנשים חיים ובפרט לפמ"ש בתשובה דחזקת חיים היינו חזקת בריאות כדאמרו בקידושין דף ע"ט וכן מצאתי בפנ"י בגיטין כ"ח שם שכ"כ בפשיטות וא"כ אזיל חזקת חיים שלו אבל זה ברור דע"מ בעת שנפל למים שאל"ס חזקת א"א לא אתרע דמ"מ היא אסורה להנשא עדן עד שימות בודאי וא"כ שוב אין החזקות משולבות וכמו כן בגוסס דאין מעידין עליו אף דרוב גוססין למיתה היינו שסופו למות אבל מידי חזקת א"א לא יצאת אז עד שימות וא"כ משכחת לה חזקת א"א בלי חזקת חיים דבעל דחזקת חיים בודאי אתרע וכן מה שכתבו רובן לאיבוד בב"ב קצ"ג מ"מ חזקת אישות שלה לא אתרע עד שימות וכיון דמשכחת זה בלא זה שוב הוה שתי חזקות ובלא"ה יש לומר כיון דמחזיקין מאיסור לאיסור ואף אם נימא דאין מחזיקין מאיסור לאיסור היינו במקום שכבר אזיל חזקת איסור הראשון אבל כאן שיש חזקת א"א שלא יצאת ממנה אף דחזקת חיים אתרע כיון שחזקת א"א לא אתרע עדן שוב מחזיקין מאיסור זה לאיסור והוה שתי חזקות ראה זה חדש הוא ובזה יש לישב מה דקשה לי טובא במ"ש הרא"ש וסיעתו דמי שראה הטביעה אינו נאמן לומר שמת דשמא אומר בדדמי ולכאורה הי' מקום לומר לפמ"ש הב"ש ס"ק פ"ד לישב קושית הט"ז דאותו שידענו שייך לומר חזקת חי ושלא ידענו אין לו חזקת חי וכבר נתקשה בנוב"י שם דהא גם האחר בודאי הי' לו חזקת חי אבל כבר בארו האחרונים דאותו איש שלא ראינו חזקת חי שלו ל"ש לומר חזקת חיים שהרי הרבה מתים יש בעולם וכעין מ"ש התוס' לענין רוב גנבי דעל אדם פרטי שייך לומר דרובא לא גנבי אבל על מי שאינו ידוע כמה גנבי איכא בשוקא ועש"ך ס' קל"ג בחו"מ וה"ה בזה ולפ"ז כאן מי שראה הטביעה והרי בשעת הנפילה עכ"פ זה אתרע לו חזקת חי ויצא מגדר רוב אנשים חיים ומה"ת לחוש שמא אחר הוא אשר ידענו שבודאי הי' לו חזקת חיים ולא ראינו שאתרע חזקת חיים שלו כלל והיא קושיא גדולה מאוד ולפמ"ש כיון דיש שתי חזקות אף דחזקת חי אתרע מ"מ חזקת א"א לא אתרע עד שימות בודאי ושוב חזקת א"א מחזיק חזקת ח' והוה שתי חזקות אבל כשאנו חוששין שמא אחר הוא אולי זה לא הי' לו אשה או שמתה וכדומה וכל שלא מכירין אותו ל"ש חזקת חי כלל וגם חזקת א"א לא נודע וז"ב ועכ"פ קשה לסמוך על ס"ס בחזקת א"א אך בגוף הדבר לא ידעתי למה האריך כ"כ והדברים פשוטים דכיון ששהה עד שיצא נפשו ומה"ת מותרת ולא נשאר רק איסור דרבנן א"כ בספק אחד סמכינן על שיטת ר"ת וגם על סימנים אמצעיים וכמ"ש הנוב"י שם ובהרבה מתשובותיו ואף דגם בדרבנן ספיקא להחמיר כל שיש חזקת איסור לפע"ד בכה"ג שמדאורייתא אזיל חזקת איסור דמה"ת מותרת א"כ בכה"ג אזיל שתי החזקות דכל שמה"ת מותרת אתרע שתי החזקות ובכה"ג מועיל סימנים וגם הספק שמא כר"ת וכדומה כל ספק בלבד מועיל וגם תמהני במה שהאריך הרב שהי' כמו שעה ומחצה דהרי העד העיד שמצאו אביסל אין וואסער ובכה"ג האריכו כל האחרונים דל"ח שנשתנה כל שהי' קצת במים וכבר הרגיש בזה הרב מוה' ראובן ר"פ ני' מטארנאפל וע"כ גם אני מסכים להיתר הנ"ל אף שאינו מטעמים אחדים בדרבנן סמכינן אף שאינו מטעם אחד כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' רמ"ב בפסק או"ה שלו.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף