שואל ומשיב/א/ב/קלח
שואל ומשיב 
א ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום אל כבוד הרב החריף וכו' מוה' יעקב מאיר ני' אב"ד דק' בארלאד.
מכתבו הגיעני ואני פה קרית חוצות ואין לי ספרים לעיין אך להיות כי מעלתו כתב כי אבי הבת ת"ח וירא ה' אמרתי להשיב כפי כח הזוכר. והנה ע"ד הקידושין שהי' ביום השבת ומעלתו כתב שאחד מהעדים הוא פסול בוודאי והשאר אינם פסולים בבירור וכתב מעלתו דהוה כנמצא אחד מהם קרוב או פסול הנה לא ידעתי למה לו לחפש פסולים הלא הם קרובים אחיו וגיסו וגיסו של אחי גיסו והנה מעלתו האריך דכאן פסול לשיטת הש"ך בסימן ל"ו ס"ק א' דבעינן שיכוונו הכשרים לאסהודי והפסולים לא יכוונו לאסהודי וכאן כולם לא נתכוונו להעיד ומש"ה פסול והנה יפה כתב וכאן יש עוד ריעותא שקידש בשבת וגם בטבעת שאולה. והנה אף שיש לפקפק בכל אחד שהם מ"מ בצירוף כולם יש להתיר כיון דעכ"פ הם קרובים זל"ז רק שנשאר אחד מהם שהוא זר ניהו דלשיטת הסמ"ג שסובר דיש להחמיר בקידש בע"א מ"מ בכה"ג יש לצרף כל הקולות. אמנם בספר בית הלל כתב דהיכא דשניהם מודים מהני עדותו של הכשר וכאן כפי הראות שניהם מודים בדבר ואף דהב"ש סי' מ"ב ס"ק ד' כתב דליתא דהא ילפינן מקרא דעד קרוב מבטל העדות והוה כאלו קידש לפני עדים פסולים והנה לכאורה רציתי לומר דכוונת הב"ה הוא דכיון דכל הטעם שניהם מודים לא מהני הוא משום דיליף דבר דבר מממון ואין דבר שבערוה פחות משנים ולפי"ז לשיטת הסמ"ג דחייש לע"א בקידושין בע"כ דלא בעי שנים ולא יליף דבר דבר א"כ שוב אם שניהם מודים סגי וזה שכתב הרמ"א דהוה כמקדש בע"א והיינו כדעת הסמ"ע אך ז"א דא"כ גם שניהם מודים בלבד יהי' סגי וזה וודאי לא שמענו. רק דחוששין בקידש לפני ע"א וכל דנמצא אחד מהם קרוב או פסול דנתבטל כל העדות והוה כאילו אין כאן אף ע"א ופשוט דלא הוה קידושין אמנם לפי ענ"ד כוונת הב"ה כיון דאפילו שניהם מודים דלא מהני הוא משום גזה"כ דיליף דבר דבר מממון ונמצא אחד מהם קא"פ דעדותן בטלה הוא ג"כ גזה"כ וחידוש הוא וא"כ יש לומר אין לך בו אלא חידושו דעכ"פ בשניהם מודים לא יתבטל עדות הכשר וא"כ דברי הב"ה נכונים אמנם אחר העיון יש לדחות דברי הב"ה דכיון דאם לא הודו היא בטל כל העדות א"כ הוי לי' כאלו קידש ולא ראו את העדים דקי"ל בסעיף ג' דאף דאמרו דלשם קידושין נתכוונו אינו מועיל דהו"ל כאלו מקדש בלא עדים. וגם כאן הו"ל כאלו עדים לא ראו את הקידושין והוה כמקדש בלא עדים דהא כל שלא הי' מודים לא היה הקידושין לפני עדים כלל וא"כ לפי"ז אף בהודו שניהם אח"כ לא מהני וגדולה מזו מצינו דבעד הצריך שבועה דלא הוה עד כלל דהתורה אמרה עפ"י שני עדים יקום דבר וכאן דלא הוה עד כלל אלא עפ"י הודאת הבעלי דינים לא הוה תורת עדות על זה. ולכאורה רציתי לומר ביישוב דברי הרמ"א סימן מ"ב סעיף ב' במ"ש דהוה כמקדש בע"א והקשה הח"מ והב"ש דהא הוה נמצא אחד מהם קא"פ דהנה ר' יוסי במכות דף וא"ו ס"ל דבדיני ממונות תתקיים עדות בשאר וכתבו התוספות שם הטעם דכיון דע"א יכול לחייב שבועה וביאר הדברים דל"ש לומר נמצא אחד קא"פ רק דכל דהעדים צריכים זל"ז אבל בממון דע"א בלבד ג"כ יכול לחייב ממילא לא שייך לומר נמצא אחד מהם קא"פ ולפי"ז אם נימא דהלכה כר' יוסי כמו שצדדו קצת פוסקים א"כ בקידושין דדמי לדיני ממונות היה ג"כ הדין דתתקיים העדות בשאר אך ז"א דבקידושין לא שייך שבועה כמ"ש רש"י בקידושין דף ס"ה ע"ב ולפי"ז לשיטת הסמ"ג דבע"א בקידושין חוששין לקדושין א"כ הע"א לא בעי כלל הצירוף א"כ לא שייך שוב לומר נמצא אחד מהם קא"פ עדותו בטלה וז"ש הרמ"א דהוה כמקדש בע"א והיינו משום דחשש לדברי ר' יוסי איברא דא"כ בדיני נפשות נמי כל שיש שלשה עדים דלא צריכין לצירוף הפסול היה צ"ל הדין דכשר אמנם באמת ז"א דיש לומר דכיון דעכ"פ צריכין כאן הצירוף של השנים ממילא אמרינן ג"כ לצירוף הג' וכמו דלר"ע אמרינן דהג' בא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו לפירש רש"י דאף אם בלא עדותו היה עדותו מתקיימת עפ"י שנים הראשונים ואפ"ה אמרינן דניטפל א"כ ממילא כל דצריך צירוף להשנים א"כ שייכים כולם לענין עדות אבל בדיני ממונות דאפילו השנים הראשונים אינם צריכין כלל צירוף וכ"א בפ"ע כשר לענין שבועה עכ"פ שוב לא שייך לומר נמצא אחד מהם קא"פ ובזה אני אומר פרפרת נאה במה ששנו חכמים בלשון המשנה ר"ע אומר לא בא הג' אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באילו ומה שנים נמצא אחד מהם קא"פ עדותו בטלה אף ג' כו' ומנין אפילו מאה ת"ל עדים אמר ר"י במד"א בדיני נפשות כו' והנה מה שאמר הלשון מה שנים אין ענינו לכאן ועיין בנימוקי' יוסף דהוא סיוע לדברי ר"ע או ששנאה מפני המחלוקת ר"י ורבי ואני אומר דשניהם צדקו יחדיו דלדברי ר"ע שחידוש דהשלישי הוא כיוצא בהם לכך בדיני נפשות נתבטל כל העדות לר"י אף דלא צריך הצירוף ודו"ק והנה כל זה אינו אלא לפלפולא דהא אנן לא קיי"ל כר"י וממילא בקידושין בוודאי בנמצא אחד מהם קא"פ עדותו בטלה ולא מהני כלל ולהיות כי אני כותב מבלי עיון בספרים ע"כ יכתוב עוד לגדול אחד ומטינא שיבא.
לענין אי מועד משלם מגופו הנה מהבעל המאור ריש שור שנגח משמע דמשתלם גם מגופו דאל"כ ל"ש דהוי ש"ש בהאי דתפס לי' אאגרי' וכן הבין הקצוה"ח ס' ע"ב ס"ק ו' אף שלפענ"ד המעיין לא ימצא שורש לזה בבעה"מ וע' ש"ש שמעתא ד' פי"א ולפמ"ש דגם במועד יוכל להשתלם מגופו שוב מהני התפיסה דהוה בגופו ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |