שואל ומשיב/א/ב/קלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קלז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בין המצרים מהרה יזרח אור לישרים וקרן התורה בכבוד ירים כבוד הרב החריף וכו' מגזע היחס והמעלה מ' חיים יוסף עלינבערג ני' חד מבד"ר דפה.

אשר שאל באחד שגירש אשתו בע"כ בחורף העבר ונשא אשה אחרת ואח"כ בפקודת הב"ד גרש שתיהן וכעת טוענת אשתו השני' שבמשך הזמן שבין הנשואין לגרושין שלה בא עלי' שני פעמים בנדתה והרתה ממנו בעת הגרושין עוד לא ידעה שהרתה וכעת ילדה בן זכר ומכוון תשעה חדשים מימי הנשואין והיא תובעת שיקח הבן לפרנסו ובעלה מכחיש' ואומר שאין הבן ממנו ולא בא עלי' והנה בב"ש ס' ד' ס"ק מ"א וכן בס' ע"א מבואר דהבעל פטור אפילו משבועה וע"ז הקשה מע"ל דלמה לא יתחייב שבועת היסת כמו בכל טוען א"י כמבואר חו"מ סי' ע"ה ומכ"ש כשטוען ברי למה לא ישבע. גם אני ציינתי בהגהותי שהת"שבץ חולק על הריב"ש שהוא מקור הדין שבסי' ע"א הנ"ל וא"י טעמו כי אינו לפניו. והנה מה שהקשה על הריב"ש הנה הריב"ש ס' מ"ב מבאר הטעם כיון שהאמינו התורה שאינו בנו ל"ש שבועת היסת דאל"כ הי' כשאר כופר הכל ומה הועילה תורה שהאמינו ודבריו תמוהים כמ"ש המלמ"ל פ"ד מנחלות ה"ב דהרי גם שאר כופר הכל התורה האמינתו ואפ"ה חייב שבועת היסת והניח בקושיא והנה הרבה כתבתי בזה בתשובה לברזאן שמה באתי במשפט על כל דברי הריב"ש והתשב"ץ אבל א"י כעת אי' מקומו וכעת נ"ל בכוונת הריב"ש עפמ"ש הנמוק"י פ' האשה רבה בשם הריטב"א והובא בש"ך יו"ד ס' קכ"ז ס"ק י"ד דכל התורה נתנה נאמנות לעד כשנים כגון דבר שבערוה דבעי שנים ובמקום שנאמן העד ע"כ נאמנותו כשנים אבל בשאר אסורין דא"צ להיות נאמן כשנים שוב נאמן עד אחד להכחישו ע"ש ומעתה גם כאן בשלמא כל כופר הכל דמה"ת נאמן אבל א"צ שהי' לו נאמנות כשנים חייב שבועת היסת אבל לענין נאמנות האב על הבן לומר שאינו בנו זה צריך עדות שנים לפסול האדם ולעשותו ממזר וא"כ כל דהתורה אמרה יכיר שנאמן האב א"כ הרי עכ"פ נאמנותו נאמנות שלימה כשנים ואיך שייך לשבע היסת ע"ז דהתורה האמינתו וז"ב כשמש ובזה נלפע"ד לבאר דברי הירושלמי פ"ב דקדושין דאמר וכן בקדושין אמר ר' אבין הדא דתימא בשטר אבל בכסף לא ר' יוסי אמר מכיון שהאמינתו תורה אפילו בכסף נמי והתוס' כתבו בקדושין דף מ"ג דמיירי לאחר שתקנו שבועת היסת וקשה לדבריהם א"כ מאי טעמא דר"י ובמרדכי כתב דמיירי קודם שתקנו שבועת היסת ולדבריו קשה מ"ט דר' אבין וע' באבני מלואים מ"ש בזה והרבה כתבתי בזה בחדושי ובתשובות ולפמ"ש א"ש דבאמת מיירי לאחר שתקנו שבועת היסת וא"ש דברי ר' אבין וטעמי' דר' יוסי דכל שהאמינה תורה שני עדים וא"כ מה"ת יש שני עדים ולשני עדים לא הצריכו חז"ל שבועת היסת ואף אם נימא דצריכין לשבע היסת שוב הוי נוגעים מ"מ כל שהתורה האמינה לשני עדים לא תקנו חז"ל שבועת היסת לשני עדים ושוב אינם נוגעים ונאמנים וגם יש לומר כיון דלענין הקדושין דהוה דבר שבערוה צריכין נאמנות כעדים דעלמא ממילא נאמנים גם לענין ממון ולא הצריכו חז"ל שבועת היסת כנ"ל ועכ"פ דברי הריב"ש נכונים ולענין אם טוען א"י כתב המלמ"ל שם סברא נכונה דכל מה דהצריכו לשבע בא"י הוא משום שזה טוען שיודע לכך צריך לשבע שאינו יודע אבל אם גם הלה יודע שאינו יכול לידע אין כאן חיוב שבועה ע"ש והוא כעין סברת הש"ך בחו"מ ס' ע"ב לענין מחו"ש ואיל"מ בא"י דכל שהלה יודע שאינו יודע ל"ש מחויב שבועה ואיל"מ ע"ש ודוק והנה כבר כתבתי לעיל שבתשובה הארכתי לישב דברי הריב"ש מהשגת התשב"ץ וגם באבני מלואים ס' ד' דוחה דברי התשב"ץ אמנם לפענ"ד אני תמה על הריב"ש דבלא"ה ל"ש שבועת היסת בזה כמבואר בש"ע חו"מ ס' פ"ז סכ"ה בהג"ה דדוקא שתבעה ממון שעיקר התביעה הוא משום ממון אבל אם עיקר התביעה היא משום האיסור אין משביעין אותו והיא מפסקי מהרא"י ס' ל"ד וביאר הש"ך ס"ק נ"ז כגון שהוא אומרת ממני נבעלה והולידה ולד זה שהוא ממזר והיא חייב לזונו ע"ש ואף שהש"ך תמה ע"ז עיין בתומים שמחזיק בדברי המהרא"י וכתב דשבועת היסת ל"ש בזה ולא תקנו לזה שבועת היסת ע"ש ובתשובה כתבתי בזה אבל מה אעשה שאין לי כאן תשובתי ואני קרית חוצות ומחוסר ספרים. וא"כ גם כאן כל דהיא טוענת שממנו נולד בנדתה ונ"מ לכמה דברים לענין אסור שהוא בנו ולא שתוקי ואסופי וכמה ענינים לענין חליצה ויבום אף שהוא תובעתו לזונו מ"מ עיקר התביעה היא איסור וע' רש"י קדושין ס"ה ב' ד"ה ע"א בהכחשה שכתב והכא שבועה לא שייכא ולכאורה משמע דמש"ה ל"ש שבועה דעיקר התביעה הוא איסור מיהו ז"א דלענין שבועת התורה ודאי שייכה שבועה אף שעיקר התביעה היא איסור כמ"ש הש"ך שם ובתומים ובגוף דברי רש"י עשו"ת מהר"ם פדואה ס' ל"ב ורמזו הש"ך יו"ד ס' קכ"ז ס"ק י"ד ע"ש שוב נזכרתי שבספר בית מאיר גם הוא האריך בדברי הריב"ש והתשב"ץ והעלה דמחויב לשבע היסת ע"ש ולפמ"ש בכוונת הריב"ש אין מקום לקושיתו. וגם לפמ"ש עפ"י פסקי מהרא"י ל"ש שבועה בזה כל שתביעתו על האיסור בכה"ג לא תקנו שבועת היסת וע"כ לפענ"ד ברור כהריב"ש ול"ש שבועת היסת כלל בזה וכ"כ שבתשובה הארכתי לישב דברי הריב"ש ופלפלתי בדברי הבית מאיר אבל כעת א"י מקומו. עוד נ"ל בכוונת הריב"ש דכל שהתורה האמינו ל"ש שבועת היסת והמלמ"ל תמה דהרי כל כופר הכל התורה האמינו ואפ"ה נשבע היסת דהנה באמת כבר הבאתי דברי המהרא"י בפסקי' הנ"ל דכל דעיקרו איסור ל"ש שבועה והש"ך תמה עלי' מכמה מקומות דאף דהתביעה עקרו איסור כל דפתיך בי' ממונא שייך שבועה ע"ש ומעתה נלפע"ד דזה במקום שלא נאמן לגבי אסור אמרינן דאף דלאיסור ל"ש שבועה וצריך ברור מ"מ לענין הממון דפתיך בי' שייך שבועה אבל אם האמינו תורה לענין האיסור ושוב איך אפשר דעל עיקר האיסור נאמן ועל הממון שהוא רק פתיך באיסור יצטרך שבועה והלא על עיקר התביעה נאמן מן התורה ואין כאן ספק כלל ואיך שייך שיצטרך לשבע על הממון דפתיך בי' ול"ד להני דמביא הש"ך דשם לענין אסור אין מבורר הנאמנות רק דא"י לאסור מספק וכדומה שפיר על הממון דפתיך בי' צריכה שבועה אבל כל שעל עיקר האיסור נאמן איך אפשר להשביעו על הממו' דפתיך בי' ואף שבועת התורה ל"ש בזה וז"ב. ובזה מבואר מ"ש רש"י ושבועה ל"ש בזה והיינו כיון דלענין איסור ל"ש נאמנות העד דדבר שבערוה בעי שנים וא"כ על גוף האיסור ל"ש נאמנות העד וא"כ ממילא ל"ש שבועה על הממון דפתיך בי'. כל דלענין האיסור אין הגדת העד פועל כלל והו"ל כמאן דליתא וז"ב ובזה יש לישב גם דברי הירושלמי לענין הן הן עדים דבזה נחלקו ר' אבין ור' יוסי דר' אבין ס"ל דלאחר שתקנו היסת שוב הוה נוגעין ור' יוסי ס"ל כיון דלענין הקדושין האמינתם התורה וא"כ הרי נתקדשה בבירור וא"כ אף שפתיך בי' ממונא מ"מ כיון שעל גוף הקדושין נאמנים וא"כ עיקר התביעה על איסור ובזה ל"ש שבועה גם על הממון דפתיך בי' ל"ש שבועה ושוב אינם נוגעים וכ"ש שבועת היסת דלכ"ע ל"ש כל שעיקר התביעה על ענין אסור וז"ב ודו"ק ועכ"פ דברי הריב"ש נכונים וא"צ שבועה. הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן אבד"ק לבוב והגליל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף