שואל ומשיב/א/ב/קלו
שואל ומשיב 
א ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לכבוד הרב החריף וכו' מגזע היחס והמעלה מ' חיים יוסף עלינבערג ני' חד בבד"ר דפה.
מה שנסתפק מעלתו בשור המועד דמשלם מן העלי' אם היא דוקא מן העלי' אבל לא מגופו או דלמה דיכול הניזק להשתלם מגופו והנ"מ דאם מסרו בעלים לשומר דהדין דהבעלים פטורים והשומר חייב והיכא דאין השומר יכול לשלם דאין לו אם יכול הניזק לתפוס גופו של שור והאריך בזה הנה הדבר פשוט וברור שהניזק יכול להשתלם מגופו של שור כי מה שאמרו משתלם מן העלי' היא לטובתו של הניזק דאף אם אינו שוה כדמי נזקו משלם מעלי' אבל לא אמרו דאינו משלם אלא מן העלי' דזה ליתא ואם המזיק אין לו לשלם יפסיד הניזק זה לא מצינו וע' ברש"י דף ט"ז ב' ד"ה מן העלי' שכתב דאפילו אין הנוגח שוה בשיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב בי' דמגוף הנוגח יפרע ולא תטעה דדוקא מעלי' וכוונת רש"י דאף אם המזיק אינו שוה כ"כ משלם מן העלי' דלא כתיב בי' דוקא מגופו וכן היא ברש"י דף ג' כמ"ש מעלתו וע' בב"ק דף צ"ה וע' ברש"י שם ד"ה עלי' וכפי הנראה דחקו למע"ל מ"ש הסמ"ע ס' שצ"ו ס"ק י"ז דבמועד יכול השומר לומר לבעלים הרי שלך לפניך ואני אשוה עצמי עם הניזק וא"כ משמע דאינו משלם מגופו כלל דאל"כ האיך יכול לומר הש"ל הא משלם מגופו ג"כ ובאמת שלכאורה דברי הסמ"ע תמוהים דמנ"ל זאת ועיינתי בטור ושם הביא הב"י דיצא לו להטור הדין מדברי הרמב"ם פ"ד מנ"מ הי"ב והמעיין יראה שאין ענינו לכאן ושם לא מבואר רק שמשתלם מגופו והשומר מחויב חצי הנזק לשלם לבעלים אמנם הדין מבואר בתוס' ב"ק דף מ"ה א' ד"ה בשרא שכתבו בסוף בזה"ל ושור תם דמזיק ברשות שומר אפילו קודם גמר דין אם יחזירנו שומר לבעלים לא יפטור בכך כיון דמזיק ע"י פשיעת שומר ונפל ברשות הניזק והחליט לו מיד לר"ע להשתעבד בו ולר"י להשתלם מגופו והו"ל היזק ניכר שהוא מופסד שנפל ברשות אחרים ולא יכול לומר הרי שלך לפניך יעו"ש ולזה כוון הטור ולפ"ז זה דוקא תם שמשתלם רק מגופו בלבד שפיר אינו יכול לומר הרי שלך לפניך כיון דנפל ברשות ניזק אבל במועד דמשתלם מן העלי' שוב יוכל לומר הש"ל דלא נפל ברשות הניזק דהרי הניזק יכול להשתלם מעלי' וא"כ יכול לומר הש"ל ואם אין השומר יכול לשלם פטור מהנזק והניזק א"י לתופסו כיון דכבר החזירו לבעלים והבעלים פטורים וז"ב כשמש ואולי גם הסמ"ע כוון לכך רק שקיצר ועכ"פ הדבר ברור דהטור כוון לדברי התוס' הנ"ל וא"כ תבנא לדינא דהדין ברור דמה דמשלם מן העלי' היא לטובתו של הניזק אבל יכול לתפוס גוף השור וז"ב כשמש.
ומ"ש מעלתו ראי' מהא דאמר בדף מ' ונימא אי תם הוי הוה משתלמנא מגופו ופירש"י ולא מעלי' ושם אינו משלם רק כפי שיווי השור וא"כ מבואר דמועד אינו משתלם מגופו והנה באמת בלא"ה תמוה דמה נ"מ להשומר אי משתלם מגוף השור או מעלי' סוף סוף הוא מוכרח לשלם חצי נזק כפי שוי של שור וע"כ צ"ל דהנ"מ שלא יצטרך לזלזל ולמכור מטלטלי' ונכסיו וזיילי נכסי וע"ז משני דסוף סוף את לאו תורא בעית לשלומי לדידי והיינו כיון דגם לדידי הייתי מוכרח לשלם מנכסך דלא מצי לומר הש"ל בתם כמ"ש התוס' בדף מה הנ"ל וא"כ בין כך ובין כך זילי' נכסי'.
ומ"ש מעלתו ראי' מהא דאמרו בדף ל"ג ב' גבי מועד לפי שאינו משתלם אלא מן העלי' ג"כ לאו ראי' דלפי מה שאמר בתם אינו משתלם אלא מגופו אמר במועד דמשתלם רק מן העלי' וגם בתוספתא פ"ה דב"ק שהוא מקורו של הך דדף ל"ג מבואר מפני שמשתלם מן העלי' ולא גרס אלא וגם לענין הדין הדבר נכון דכיון שמשתלם מן העלי' ואינו דוקא מגופו לפיכך יכול למכור ולהקדיש ואם קדם בע"ח והגבהו מה שעשה עשוי וז"ב. אמנם אני לעצמי מצאתי בתוספתא ריש פ"ג דב"ק דאמר אין שם עלי' תם משלם ח"נ מגופו מועד יוצא ויבקש לעלי' ובמג"א שנדפס על התוספתא מפרש דיבקש ממקום אחר ואם לא מצא יפסיד הנה מבואר בהדיא דמועד אינו משלם רק מהעלי' ואם לא מצא יפסיד הן אמת דהיא תמוה דהא כל שהוא ביד המזיק פשיטא דגם השור הוא בכלל נכסיו ואמאי לא יגבה מגוף השור וגם מה קמ"ל התוספתא אך נראה דהכוונה הוא דהנה ניזק משתלם מן העלי' דהיינו עידיות ולפי"ז יש להסתפק אם אין לו נכסים דגובה ממשועבדים אי יכלו הלקוחות לומר קח לך שור המועד בעד חובך והיותר נחשוב וניתן לך דזה הוי בע"ח נגד הלקוחות או דלמא דמצי הניזק לומר אינו רוצה בשור הזה דמועד היא להזיק ולא אוכל לשומרו כראוי ואתחייב וזה לא נקרא בע"ח וזה דקי"ל התוספתא שאם אין לו עלי' ילך ויבקש לו ממקום אחר דהיינו מהלקוחות ואינו צריך ליטול השור ויקח משועבדים כנ"ל לפי חומר הנושא אבל אם רוצה לקחת השור אפשר דיוכל לקחת ול"מ במזיק בעצמו אלא אף גם בשומר יכול לגבות אף השור דזה גרם לו הניזק ודו"ק וע' סמ"ע ס' שפ"ט ס"ק ג' שם מבואר בהדיא דמועד משתלם מגופו ג"כ ומשתלם מן העלי' ג"כ ע"ש מיהו זה מייר' כשהוא ביד המזיק עצמו ואין ראי' לשומר ודוק דברי הדו"ש הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל.
[השמטה: הנה אח"כ מצאתי בתוס' ב"ק דף י"ד ע"ב ד"ה פרה שהזיקה שכ' ר"ת דטלית בפרה אתי לאשמעינן דלא גבי מיתמי דקס"ד דלגבי אע"ג דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי דמה שאמרה תורה מהעלי' זה ליפות כחו של ניזק דאם אין שור המזיק שוה נזקו ישלם מן העלי' אבל ביתמי דאי משתלמי מהעלי' הוי פסידא דניזק דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי ואי משתלם מגופו יגבה אפילו מיתמי דה"א כאלו תפס מחיים וה"א דמשלם מגופו הנה בתוס' לא סיימו ויכול להיות דקמ"ל דאינו משתלם מגופו כלל אלא מן העלי'. אמנם ברא"ש מעתיק דברי ר"ת ומסיים קמ"ל דתפיסתו לאו כלום היא כל זמן שלא נתחייב בב"ד וכתב בפלפלא חריפתא שם אבל כשנתחייב בדין הוי כמלוה הכתובה בשטר ואה"נ דאמרינן ליפות כחו אמרה תורה מהעלי' היכא דאיכא פסידא כו' משתלם מגופו ותפיסתו תפיסה מבואר דמשתלם גם מגופו אמנם בחדושי הרשב"א מעתיק דברי ר"ת קמ"ל לעולם אינו משתלם מגופו ומטלטלי דיתמי הוא הנה לפ"ז הוא מחלוקת הקדמונים וצ"ע בדבר וע' ביש"ש פרק ג' סי' כ"ח דמשמע כהרשב"א אבל בפ"א סי' ל"ח מעתיק דברי ר"ת כמ"ש הרא"ש ועי' ב"ק דט"ו ד"ה מן העלי' שכתב אם אינו שוה כנגד כל הנזק נוטל נכסים בביתו מבואר דנוטל מגוף השור אמנם יש לדחות דבודאי לגבי הניזק עצמו נוטלו בתורת נכסי' אבל בשומר אפשר דהשור אינו משועבד להנזק גם לענין מטלטלי דיתמי ודברי התוספתא רפ"ק מב"ק היא תמוה:]
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |