שואל ומשיב/א/ב/קיט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קיט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לחכם אחד
איזה חידושים במס' שבת

אשר הראני דברי התוס' בשבת דף ה' ע"ב ד"ה אגוז שכתבו אף דאמרינן בב"מ דף ט' ספינא מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטי לה לגבי קנין שאני דלא מקרי חצר מהלכת דחצר ילפי מיד ויד נמי הוא דקא מסגי תותי' וקא ממטי לה וע"ז הקשה בהא דנתן גט ליד עבדה ופריך דהוה חצר מהלכת והא הוה דומיא דידה וע"כ דבעינן דומיא דידו דתמיד הוא עמו וא"א להלוך ממנו אבל חצר מהלכת אפשר להלך ממנו וא"כ דברי התוס' תמוהים.

הנה יפה תמהת וכבר קדמך הגאון מוהר"ע איגר ז"ל בגליון הש"ס שם בשבת. ולפע"ד נראה דהנה הרשב"א בחידושיו שם ובחידושי ריטב"א על שבת הנדפס מחדש כתבו לישב קושית התוס' דגבי חצר בעינן שיהי' החצר שאינו מהלך וכל שהספינה אינה מהלכת בעצמה רק ע"י המים מקרי מהלך משא"כ לענין שבת בעינן דנייח וזה אינו נייח ע"ש אמנם מנ"ל זאת דסגי בקנין כל שאינו מהלך מצד עצמו רק ע"י ד"א לזה כתבו התוס' דיליף מידו גם ידו אינו נייח ורק דבא מצד האדם דמסגי תותי' ואפ"ה ידו קונה לו ול"מ חצר המהלך ומעתה זהו בידו ובספינה אבל בעבד דכל העבד נעשה חצר שלה שהרי הקנה לה כל העבד וכל העבד נעשה חצרה א"כ כל שהעבד אינו נח מקרי חצר המהלכת וז"ב כשמש בכוונת התוס' ול"ק קושית הגאון ז"ל.


והנה דרך אגב ארשום מה שנתקשיתי דרך למודי במס' שבת דף קכ"ח ע"ב דפריך ואמאי הא מבטל כלי מהיכנו ומשני צער בע"ח דאורייתא ואתי דאורייתא ודחי דרבנן והרי הר"ן פ' ד' דר"ה גבי אין מעבירין על התחום דאמרו יו"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה דשופר דוחה ל"ת ועשה והקשה הר"ן דהא תחום אינו רק דרבנן וכתב דרבנן עשו חיזוק לדבריהם כעין של תורה ואין עשה של תורה דוחה ואם כן מכ"ש בשבת דיש ג"כ עשה ול"ת ומה גם שהל"ת בעצמותו חמור דהוא כרת אם כן מהראוי שצעב"ח לא ידחה עשה ול"ת דדבריהם דחכמים עשו חיזוק לדבריהם.

הן אמת דמהר"ם מלובלין בשבת דף קל"ג ע"ב בתוס' ד"ה האי עשה וכו' כתב דבשבת ליכא עשה רק ל"ת אבל מלבד דדבריו תמוהים אף גם דהל"ת בעצמותו חמיר דהוא כרת ועי' רמב"ם פ"כ משבת וא"כ איך ידחה העשה דצער ב"ח את ל"ת דשבת אף שהוא מדרבנן ולכאורה רציתי לומר כיון דמבטל כלי מהיכנו הוה כסותר בנין וכמ"ש רש"י כאן אף דבדף מ"ג כתב משום בונה ועיין תוס' שם כאן פירש משום סותר ולפ"ז אם נימא דסותר ע"מ לבנות הוא דמחייב ועי' תוס' שבת דף ל"א וא"כ כאן אינו ע"מ לבנות וא"כ כל שהוא רק סותר גרידא דאינו עושה ע"מ לבנות א"כ ל"ש דעשו כשל תורה ושוב אינו רק ל"ת דדבריהם לגמרי ואינו רק איסור דרבנן גרידא ושפיר דוחה צער בע"ח דאורייתא ובזה ניחא מ"ש רש"י דהוא משום סותר משום דאל"כ לא שייך התירוץ וכמ"ש עוד יש לי לומר דלא שייך עשו חיזוק לדבריהם דדוקא ביו"ט שייך זאת משום דקיל וכדאמרו ריש ביצה דיו"ט קיל וגזרו רבנן משא"כ שבת דחמיר לא עשו כשל תורה.


שם דף ק"ל אבעיא להו עדים דקאמר איהו וחד או דלמא איהו ותרי ת"ש ובסכנה מכסהו ע"פ עדים א"א הוא ותרי שפיר אא"א הוא וחד מהו עדות שראוים להעיד במקום אחר. מאד תמהני דהא בעיא ע"כ אבעי לה על לשון המשנה או הברייתא דקאמר מכסהו עפ"י עדים וא"כ מה פשיט לו מלשון המשנה והי' לו לומר א"כ מהו עדים והוא תימה רבה ולא מצאתי מי שיתעורר בזה.

ולפע"ד נראה דקאי על מה דמסיק דשלא בשעת הסכנה ל"מ ע"פ עדים ומשום חבוב מצוה וע"ז אבעיא להו אי דוקא באיהו וחד ל"מ דאין זה חיבוב מצוה דע"א לית לי' קלא אבל שנים הו"ל כמגילה דהם יפרסמו הדבר או דלמא דאף שנים ל"מ וע"ז קאמר מהך דבשעת הסכנה מכסהו עפ"י עדים ושם כיון דהוא סכנה ה"א דניקל דסגי בע"א ואפ"ה בעי שנים וע"כ דשלא בשעת הסכנה ל"מ אף שנים וע"ז משני דעדים הראוים במקום אחר וא"כ שוב יש לומר דשלא בשעת הסכנה בשנים סגי ויכול לכסות כנלפע"ד.

והנה ברא"ש פ"ק דב"מ הביא קושית רבינו יונה בהא דאמרו המפקיד בעדים צריך לחזור בעדים ולמה לי תרי הא בע"א סגי וכתב הרא"ש דהכוונה בעדות המועיל ומהתימה שלא נתעוררו מכאן דכאן אבעיא להו אי עדים הכוונה היא ותרי וצע"ג.


שם דף ה' לימא דלא כר"י בר"י וכו' דאי כר"י בר"י פשט את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני וכו'. והקשה אותי הרב וכו' מוה' רח"י ע"ב נ"י דאמאי לא מקשה מהרישא או שנטל מתוכה והוציא והוא דקדוק עצום ולא מצאתי בהחפזי למי שירגיש בזה ואמרתי בזה ע"פ מה דאמרו בשבת דף צ"ד דהוציא אוכלין בכלי פטור על הכלי שהכלי טפל לאוכל א"כ יש לומר גם להיפך דכל שהעני הוציא אוכלין והניח בטרסקל א"כ הטרסקל בטל להאוכל ושפיר הו"ל מוציא מרה"י לרה"ר אך זה לגבי המוציא דלדידיה שחפץ באוכלין א"כ הכלי בטל לגבי האוכל אבל בסיפא שהבעה"ב נתן לתוך כלי א"כ לגבי הבעה"ב לא בטל האוכל את הכלי ושפיר פריך דהו"ל רה"י ורה"י ודו"ק היטב כי נכון הוא.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף