שואל ומשיב/א/ב/קיח
שואל ומשיב 
א ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לכבוד אבי מורי הרב הגאון החריף וכו' מוה' ארי' ליביש הלוי ני'. מ"ש על דברת הקצה"ח סי' קט"ז ס"ק ב' שהביא ראיה לשיטת הטור דבהוזלה גובה כפי שהי' שוה בעת הלקיחה דלא כהה"מ שהביא הש"ך שם מהא דהקשו בתוס' ב"ק דף ט' דאף משהחזיק בה לימא ליה שקול ארעא בזוזך וכתבו דמיירי כשהוזל ע"ש ואם איתא לשיטת הה"מ אף כשמכר באחריות אמאי אינו חוזר משום דסופו שיחזור עליו הא לא יחזיר רק כפי מה ששוה בעת ההיא והוא יצטרך ליתן להמוכר כפי מה שלקח ממנו ואם ירצה להשלים עד הסך ההוא שוב יוכל לומר שקול ארעא בזוזך וע"כ דאף אם הוזל צריך לשלם לו כפי שהיה שוה בעת המכירה ע"ש וע"ז הקשית דשאני מוכר ולוקח מגזילה דבשלמא בלוקח שפיר סברת הה"מ דא"צ לשלם לו כפי המכירה רק כפי שהוא שוה כעת דהרי באמת בתורת מכירה אתי לידיה רק שהב"ח טורף ממנו אבל בנמצאת גזילה הרי לא הי' מכר כלל והו"ל זוזי הלואה ופשיטא דמשלם לו כל דמים שנתן לו ובאמת שהיא תמיה גדולה על הקצה"ח דאין הנושאים שווים וזכורני שבשו"ת בית אפרים לש"ב הגאון מוהר"ז זלה"ה מבראד נשאל בזה (ועיין בחו"מ סי' קי"ז תמצא דגם לענין אפותיקי איכא חילוק בין נגזל לב"ח) אמנם בגוף דברי התוס' שהקשו דלימא ליה שקול ארעא בזוזך ראיתי להגאון החסיד מוהרא"וו זלה"ה בהגהותיו לש"ס ב"ק שם שכתב דלפמ"ש התוס' שם למטה בד"ה ר"ה ל"ק וכוונתו דלפי מה שחלק ר"ת שם דכל שיש לו זוזי לא מצי בע"ח לסלק בקרקע א"ש והתוס' בב"מ דף י"ד ד"ה עד הרגישו בזה וכתבו לפי המפרשים דאפילו אית ליה זוזי מצי לסלוקי בקרקע אבל כאן לא ביארו כן אמנם נראה דדברי התוס' בב"ק נכונים דלפמ"ש התוס' בכתובות דף צ"ב ד"ה אי דאם הפסיד הלוה בכך לא יתן לו זוזי אף שיש לו ומצי מגבו להו קרקע וא"כ ה"ה כאן דיש לו הפסד ללוקח במה שנותן מעות דהא יצא עליו עוררין א"כ שפיר הקשו דלימא ליה שקול ארעא בזוזך [וכך מצאתי בפ"י שם שכ"כ] ובזה מיושב היטב קושית הקצה"ח הנ"ל דלכך באחריות שפיר אינו חוזר דבאמת אף שהוזל הוא רוצה להשלים עד הזול וא"ל דא"כ שוב בלא"ה מה נ"מ אם יחזור הא יוכל לומר שקול ארעא בזוזך דז"א דכיון דקיבל עליו אחריות א"כ אין לו הפסד דהא עליה דידיה הדר א"כ שוב א"י לומר שקול ארעא בזוזך לכך כל דלא מצי הדר בשביל קבלת האחריות לא יכול לומר שקול ארעא בזוזך. איברא דאי קשיא הא קשיא דלפמ"ש הריטב"א וכן קי"ל בש"ע סי' ק"א ס"ו דבמוכר סחורה אינו מורידו לשומא וא"כ מכ"ש במוכר לו קרקע ע"מ שיתן לו כסף בעדו היכא מצי לסלקו בארעא הן אמת דלפ"ז יקשה גם בהך דכתובות דף צ"ב דאמר אי פקח הוא מגבי להו ארעא והיאך מגבה להו ארעא והא אביהם מכר לו שדה שיתן לו כסף ומיהו לפמ"ש התוס' כיון דאית לי' פסידא מצי לסלק בארעא אפשר דבכה"ג גם הריטב"א מודה דבכה"ג יכול לסלק בקרקע וא"כ גם כאן יש לו פסידא וכמ"ש אך באמת ע"כ לא כתבו התוס' רק לענין מה דדינו של בע"ח לסלק בזוזי שפיר כתבו דכל דיש לו פסידא אף בקרקע מצי לסלק דהיכא דלזה מגיע פסידא לא הטריחו רבנן אבל אם התנה במעות דוקא פשיטא דמה לו ולפסידתו של זה ומיהו שם יש לדחות דהא מיירי דזקפן עליו במלוה וא"כ הו"ל כסתם הלואה דכל דיש לו פסידא מצי לסלקו בקרקע אבל כאן דלא זקף עליו במלוה רק דמיירי שלא נתן לו עדן המעות קשה דלמה יסלקו בקרקע הא מגיע לו מעות. שוב ראיתי בקצה"ח סי' ק"א ס"ק ג' שהקשה כן ונהניתי ובאמת מ"ש דבאותו סחורה מצי לסלקו וכן האריך בסק"ה שם תמהני דא"כ מה הקשו התוס' בכתובות שם הא דינו דבע"ח בזוזי והא באותו קרקע גופא ודאי מצי לסלק וכ"ש הוא מסחורה ובאמת שראיתי ברא"ש שם שכתב דכיון דמלוה זו מחמת אותו קרקע בא יכול לסלקו ודחה ראיית התוס' וצ"ל לדברי התוס' כיון דזקפו עליו במלוה א"כ נעשה סתם הלואה ולא מצי לסלק בזוזי וע"ז הוצרכו התוס' לחלק דבמקום פסידא יכול לסלק בקרקע עכ"פ דינו של הקצה"ח צ"ע דלא זכר כלל דברי הרא"ש שם שוב ראיתי בב"י סי' ק"א שם שכתב בהדיא דלכך לא חש הטור לדחיית הרא"ש משום דכיון דזקפן עליו במלוה אינו בא מחמת אותו קרקע מקרי ע"ש ושמחתי עכ"פ כאן ודאי קשה ואולי כאן כיון שבאמת יצא עוררין על השדה ניהו דלא יכול לחזור בו משום שכבר קנה אבל עכ"פ יכול לסלקו באותו קרקע דלא שייך לומר דהוא אדעתא שיתנו לו מעות נחית דבאמת יצא עליו עוררין וכל מילי מיטב לגביה וז"ב.
והנה במ"ש למעלה בשם כבוד אבי מורי הרב הגאון ני' לדחות דברי הקצה"ח דהרי בגזולה בודאי צריך להחזיר כל המעות וכ"כ בנימוקי יוסף בהדיא בסוגיא דשבח פ"ק דב"מ לחלק בין מכר לגזילה לענין הוזלה אמנם הרב הגדול מוה' שאול ני' אווירבאך דיין ומ"ץ פה עירנו עוררני בזה דיצא עליו ערעור יכול להיות גם ע"י שיצא עליו שטר כמ"ש הרא"ש ובטור סי' רכ"ו והוסיף דע"כ צ"ל דמיירי בעוררין היינו מחמת שיצא עליו שט"ח שאינו מקוים דאם מחמת שהוא גזולה איך שייך שלא באחריות דהא בגזילה בודאי אמרינן אחריות ט"ס והנה מה שאמר דבגזילה לא משכחת שלא באחריות באמת כבר כתבו התוס' בב"מ דף י"ד דבגזילה משכחת לה שלא באחריות כגון דכתב בפירוש שלא באחריות ע"ש בד"ה שיעבוד אך באמת אף אם נימא דמיירי דהעוררין הוא ע"י שט"ח ג"כ דברי אאמ"ו ני' נכונים דע"כ לא כתב הה"מ דאם הוזל גבי הלוקח א"צ להחזיר כפי הסך שנתן בעת מכירה דוקא כשלקחה כדינו א"כ שפיר שייך לומר דמזלו גרם ולמה לו לתת כפי השווי שהי' בעת המכירה הא כעת אינו שוה כ"כ אבל שם דיצא עליו עוררין כיון שאין ממש במכירה א"כ מעולם לא התחיל המכירה והוה המעות הלואה ופטיטא דאין מנכה לו מה שהוזל ומיהו ז"א דהא קושית הקצה"ח קאי על משהחזיק בה דא"י לחזור ובאחריות יכול לחזור וכל שכבר החזיק א"כ כבר נגמר המכר וא"כ עכ"פ המעות לא נעשה הלואה דהו"ל תורת מכר וא"כ שפיר כל שהוזל על הלוקח ואדרבא בזה נראה לי לישב קושית התוס' שנתקשו דמה חילוק בין משהחזיק ללא החזיק ונדחקו ולפמ"ש א"ש דבאמת הא יכול לתת לו קרקע בחובו ורק דמיירי כשהוזל וא"כ זה דוקא כל שכבר החזיק דהיינו דייש אמצרי דעיקר קנינו בזה שהולך סביבות השדה א"כ שפיר כשהוזלה ברשותו אבל כל שלא החזיק בזה אין שם מכר עליו ושוב אף שהוזל ברשות המוכר כיון שנולד מום במקח וז"ב מאד לדעתי.
והנה לכאורה קשה לי דאמאי משהחזיק בה לא יוכל לחזור הא התוס' הקשו בכתובות דף מ"ז דכל לוקח פרה ונטרפה נימא אדעתא דהכי לא זבנתי וכתבו התוס' דל"ד דשם לא תלוי בדעת הלוקח לבדו כ"א בדעת המוכר ג"כ וביאר המלמ"ל פ"ו מזכיה בתשובה שם באורך דכל שלא יוכל להחזיר הדבר כמו שהי' רק שיהי' איזה הפסד בדבר א"כ בודאי דעת שכנגדו חשוב ג"כ דעת שלא יוכל זה לומר אדעתי דהכי לקחתי אבל כל שאם יחזור הדבר כמו שהיה לא יפסיד הצד שכנגדו עי"ז פשיטא דלא מקרי דעת שכנגדו דעת כלל וא"כ לפ"ז כאן שיצא עוררין ובאחריות דא"צ אחוי טרפך א"כ יוכל לטעון ממנ"פ אם באמת יבררו הדבר א"כ תחזור לי מחמת אחריות ומה נ"מ לך ואם לא יבררו שוב לא הפסדתיך ומה לך במה שתחזיר הדבר מיהו יש ליישב דל"מ לפמ"ש התוס' דמיירי במה שהוזל כעת א"כ בודאי נ"מ טובא והמוכר ודאי אדעתא דהכי נחית שלא יחזיר לו כשהוזל וגם לפי תירוצם השני דהוזל מחמת העוררין עכ"פ הוזל ממה שהי' יכול לומר אמת ששקר הם דוברים ובכ"ז יש לו הפסד והוזל הקרקע עי"ז ולא אוכל לחזור ולקחת לי הקרקע ובאמת לפמ"ש המהר"ש יונה סי' מ' לפרש דברי התוס' דדוקא היכא שבא הלוקח להוציא הוא דא"י כל שיש דעת אחרת אבל להחזיק אף כשיש דעת אחרת כנגדו אמרינן אומדנא דאדעתא דהכי לא זבין ע"ש א"כ יקשה דהא כאן מיירי שלא נתן המעות עדיין וא"כ למה לא יהי' יכול לומר אדעתא דהכי לא זבנתי מיהו י"ל כיון דמיירי שכבר החזיק בה ודייש אמצרי א"כ מקרי הוא מוציא דארעא בחזקתו קיימא אבל זה דחוק ובאמת כבר מחי לה אמוחא לדברי מהר"ש יונה הנ"ל במלמ"ל שם ע"ש. ומדי דברי זכר אזכר מה ששמעתי אומרים בשם הרב הגאון הצדיק מו"ה נ"ה ז"ל ראב"דק לבוב ת"ה דפריך הש"ס בקידושין דף ט' ע"ב נערה המאורסה דבסקילה היאך משכחת לה והקשו המפרשים דלמא בקידושי יעוד דהוא בכסף לבד ואמר הוא דהרי התוס' הקשו דנימא בכל ענינים אדעתא דהכי לא קידש ותרצו דכיון דתלוי בדעת שניהם לא אמרינן הכי לפ"ז א"א לאוקמי בקידושי יעוד דהרי כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה הוה מקח טעות וא"כ יקשה נימא דאדעתא דהכי לא קדשה נפשה וכאן לא שייך תירוץ התוס' דתלוי בדעת שניהם דהרי לא תלוי בדעתה כלל דהא יעוד הוא בע"כ וא"כ אדעתא שתזנה אח"כ לא קדשה ושוב לא משכחת נערה מאורסה כלל ודפח"ח ואף שדעת הרמב"ם בפ"ד מעבדים דיעוד היא מדעתה אבל התוס' חלקו ע"ז בפ"ק דקידושין דף ה' דאף בע"כ רק שיודיעה ע"ש אבל אף שדבר חכמה אמר מ"מ לפע"ד ל"ש בכה"ג לומר אדעתא דהכי לא קדיש דכיון דנערה המאורסה נסקלת א"כ מה אכפת לי' הא בלא"ה נסקלת והוה כעין מ"ש התוס' בכתובות שם דכל דהוה לאחר מיתה לא אכפת לי' ומכ"ש בזה דבלא"ה נסקלת. ואחר שנים רבות בהגיעי שנית לענין הנ"ל ראיתי דבמ"ש למעלה בישוב קושית הקצה"ח מדוקדקים דברי התוס' שבב"ק הנ"ל כתבו שני תירוצים או דמיירי בהוזלו או דכיון שיצאו עליו עוררין אינו שוה כ"כ כמו שהי' בעת הלואה ובב"מ לא כהבו רק התירוץ הנ"ל והשמיטו התירוץ דמיירי דהוזל והלא דבר הוא ולפמ"ש א"ש דבאמת קשה קושית הקצה"ח הנ"ל על תירוץ התוס' הלז וצ"ל כמ"ש דכל דליכא פסידא לא מצי אמר שקול ארעא בזוזך וזהו לפמ"ש בב"ק ולא כתבו דאפילו אית ליה זוזי מצי לסלק בארעא אבל בב"מ שביארו הקושיא דאף בדאית ליה זוזי מצי לסלק בקרקע ולא ס"ל הך סברא שכתבו בכתובות דבמקום דאיכא פסידא הוא דמצי לסלוקי בארעא א"כ שוב א"א לומר דמיירי בהוזל ודו"ק היטב אחר זמן רב הגיע לידי ספר שערי משפט ומצאתי שהוא הרגיש בקושית אבי מורי הגאון ני' על הקצה"ח.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |