שואל ומשיב/א/ב/קו

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נסתפקתי ספק חדש באשה שטבלה ומצאת דבר חוצץ כמו מועט המקפיד דאינו רק מדרבנן וכן כתם דאינו רק מדרבנן אי נימא כיון דמן התורה טבילתה טבילה אף שרבנן גזרו בזה הוה ליה רק טומאה דרבנן שרבנן אמרו שטבילתה לא הועילה או דלמא כיון דרבנן אמרו שטבילה זו לא מועיל דכיון שיש מיעוט שחוצץ או שראתה כתם ובשב וא"ת יש לאדם לגזור שלא יועיל הטבילה שוב הוה טמאה מן התורה דכל דרבנן אמרו שטמאה מדרבנן שוב היא טמאה מן התורה וכאשר השקפתי ראיתי לפע"ד ראיה ברורה דכל כה"ג דרבנן גזרו שוב הוה טומאה מה"ת ג"כ מהא דאמרו בפסחים דף ל"ה אף אנן נמי תנינא טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה בתרומה אין בקדשים לא אמאי טהור הוא אלא מעלה ה"ג מעלה ולכאורה הוא תימה דהא מעלה משמע דאינו רק מדרבנן והרי באמת ביבמות דף ע"ז יליף לה מקרא דבקדשים כל שמחוסר כפרה אסור לאכול בקדשים מה"ת וכבר תמהו בזה בתוס' על רש"י בפסחים דף י"ט ד"ה אלמא ובכמה מקומות דאין ראיה דמעלה אינו רק דרבנן דהא מצינו לשון מעלה במחוסר כיפורים בקדשים והוא מה"ת וביותר תימה דברי רש"י שם שכתב תנינא דעביד רבנן מעלה בקדשים אפילו מדאורייתא הרי דבריו סותרין זא"ז בתכ"ד דבתחלה אמר דעביד רבנן מעלה ומסיים אף בדאורייתא וגם אין לו הבנה כלל וכבר התפלא בזה הפ"י שם וכמעט דלא מצא מענה ולפמ"ש א"ש דבאמת מה"ת טהור מעליא הוא דהרי מותר לאכול בתרומה בהערב שמש ורק כיון דהתורה אסרו לאכול בקדשים עד שיביא קרבנותיו ועדן מחוסר כפורים הוא לכך כל שעביד רבנן מעלה שעוד מקרי טמא לקדשים וצריך טבילה שנית לקדשים א"כ לענין קדשים לא עלתה טבילתו עדיין שוב הוה טומאה מה"ת דכל דרבנן אמרו דלא עלתה לו הטבילה ועדן מקדי טומאה לענין קדשים שוב עשו חז"ל כאלו נשאר עוד בטומאתו לענין שיהיה טומאתו עליו ויהי' לוקה וענוש כרת דעוד נקרא טומאה לענין קדשים וז"ש רש"י תנינא דעביד רבנן מעלה בקדשים אפילו מדאורייתא והיינו דראייתו הוא עוד חזקה ואלים טפי דל"מ דעביד רבנן מעלה מדרבנן רק שהוסיפו לעשות מעלה אפילו מדאורייתא והיינו שיהי' מדאורייתא טמא כנלפע"ד ברור וראיה ברורה נראה לפע"ד מהא דאמרו בגיטין דף נ"ה ע"ב אחיכו עלה כרת מדבריהם מי איכא וא"ל גברא רבה אמר מלתא וכו' כרת שע"י דבריהם באת לו אוקמוה רבנן ברשותי' כי היכא דלחייב עלה ע"ש א"כ ה"ה בזה אוקמוה רבנן על טומאתו שהי' עליו כבר והוה בכרת ע"י דבריהם וכן מצאתי ברמב"ן בשרשיו על המצות שורש ב' (בדפוס בארדיטשוב היא בדף כ"ב) שכתב לסתור בזה דברי הרמב"ם שדעתו דכל שאינו רק מדברי הנביאים אינו בכלל מנין המצות וכתב שם דחזינן דהוה כרת מדבריהם כל שאוקמוה רבנן ברשותו והיינו ע"י שהפקירם הפקר נעשה ברשותו ונתחייב כרת ע"ש וא"כ מה נ"מ בין דבר ממון דהפקר ב"ד הפקר או בכל שב וא"ת דע"י שיש להם כח לעשות הטבילה כמי שאינו שוב הוא עוד בטומאתו וז"ב מאד לפענ"ד שוב ראיתי ברמב"ם פח"י מפהמ"ק הי"ד שכתב וז"ל והאוכל קדש אחר שטבל קודם שהעריב שמשו או קודם שיביא קרבנותיו לוקה ואינו חייב כרת שנאמר וטומאתו עליו עד שתהיו כל טומאתו עליו והראב"ד השיג עליו שהוא בכרת והמל"מ תמה שם על שניהם מהא דאמרו כאן בקדשים לא אמאי טהור הוא אלא מעלה וצ"ע עכ"ל והוא תימה גדולה באמת על הרמב"ם והראב"ד ולפמ"ש הדבר ברור דפירושו כמ"ש רש"י דרבנן עבדו מעלה שלא יהי' הטבילה עולה ונשאר ממילא לענין קדשים בטומאתו וז"ב ועיין כ"מ פ"ג מביאת מקדש ה"ט מ"ש שם ודו"ק היטב עכ"פ זה ברור לפע"ד דבכה"ג שרבנן גזרו שוב לא הוה מה"ת טהור ועיין רש"י בפסחים דף נ"ט ורמזו המלמ"ל פח"י מפסהמ"ק שם שכתב בהדיא דענוש כרת במחוסר כיפורים ולפמ"ש אין סתירה לדברי רש"י בדף ל"ה הנ"ל דבאמת ענוש כרת מדבריהם וכמ"ש ודו"ק אברא דמדברי התוס' בשבת דף י"ג ע"ב ד"ה בימי שכתבו בשם ר"ת שהיו רגילים לטבול שתי טבילות אחת לסוף שבעה לראייתה שהיא טהורה מדאורייתא בהך טבילה ואחת לסוף ימי ליבון ולכך היה מיקל אותו האיש ולפמ"ש כל שרבנן גזרו שהיא צריכה ימי ליבון שוב אף מדאורייתא טמאה אמנם נראה דבאמת שם הטבילה ע"כ לענין תרומה וקדשים דחברי' מדכין בבבל ולכך היו טובלין כדי שתהי' טהורה מדאורייתא וכיון דרבנן לא גזרו לענין תרומה וקדשים לענין ימי ליבון רק לבעלה דעשוה כספק זבות וגם נראה דכל שחשו שמא תראה ותסתור לא שייך בזה שלא תועיל הטבילה דהא טבלה לשבעה לראיית' ובאמת לא ראתה אח"כ אבל כל שהי' דבר חוצץ בכה"ג הוה חשש תורה ועכ"פ יהיה איך שיהיה דברי רש"י ורמב"ם וראב"ד נראה לפע"ד דהדבר ברור כמ"ש ועיין פי"ב מאה"ט הלכה ט"ו ובכ"מ פ"ה ממשכב ה"ד שנראה שלא ברור לו להכ"מ אי אסור במחוסר כיפורים ליגע בקודש ולפע"ד פשיטא דאסור שהרי כל שלוקה מה"ת לרמב"ם ולהראב"ד ענוש כרת פשיטא דאין לחלק בין נגיעה לאכילה בזה וצ"ע עכ"פ הדין דין אמת לפע"ד.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף