שואל ומשיב/א/ב/קה
שואל ומשיב 
א ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אל כבוד אבי מורי הרב הגאון החריף ובקי וכו' מו"ה ארי' ליביש ני' הלוי. בהיותי עמך כאשר דברנו פא"פ ובתוך אחד השיחים בד"ת כאשר התגלגל הענין בענין כתמים הראיתני דבר פלא שהראב"ד בשער הכתמים הביא דעת האומרים שאין לכתמים ענין בזה"ז שלא לאמרו רק לטהרות והוא דחה דבריהם בהרבה ראיות ואתה אמרת שנפלאת מאד שהרי"ף הוא משטה זו ותדע שלא הביא כלל בדיני נדה שלו דיני כתמים עיין בשבועות פרק ב' בהזכירו דיני נדה ומקואות שאין מזכיר מדיני כתמים וע"כ משום שאינו נוהג בזה"ז הנה באמת מאד גדלה התמיה על כל הפוסקים שלא הזכירו כלל דברי הרי"ף אלו והב"י והד"מ וכל האחרונים לא הביאו דברי הרי"ף וגם אנחנו חפשנו בבה"ג ואינו מזכיר כלל דיני כתמים והנה לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי לחפש בספרים אם עורר בזה אדם וראיתי בכסא דהרסנא שהרגיש בזה מדברי הרי"ף אלו והנה גם אנכי מצאתי דבר פלא ברי"ף במס' שבת פרק אלו קשרים גבי ת"ח שנמצא רבב על בגדו פירש הרי"ף דם יבש והטעם כדי שלא יחשדנו בדם נדה ובר"ן במקומו שם כתב משום כתם נדה וכ"ה בהרא"ש והרי"ף כפי הנראה במכוון העתיקו גם לזה"ז שישמור הת"ח עצמו וע"כ הועתק דם נדה ולכאורה אמרתי קצת ראיה להרי"ף מהא דאמרו בנדה דף ג' והאיכא כתמים לימא תנן כתמים דלא כשמאי וקשה דאף לב"ה קשה דהא מעל"ע שבנדה גם לב"ה אינו רק לקדשים ולתרומה לא לחולין וכמבואר בש"ס שם ועיין בתוס' ריש נדה וא"כ גם לב"ה יקשה דלמה מחמירין בכתמים אף לחולין והתוס' הרגישו שם ונדחקו ולשיטת הרי"ף ל"ק ומה שהבאת ראיה מהא דאמרו בנדה דף ט"ו מ"ד הואיל ומעל"ע דרבנן וכתמים דרבנן מה מעל"ע לא מטמא את בועלה אף כתמים לא מטמא את בועלה ואימא הכי נמי התם אין שור שחוט לפניך הכא יש שור שחוט לפניך הנה כפי הנראה זה בכלל ראיית האומרים שאינו נוהג דיני כתמים בזה"ז שהביא הראב"ד שם אבל אין הכרע די"ל דכיון שאמר הכא שור שחוט לפניך ממילא מחמירין אף בחולין משום כתם דהיינו לבעלה אמנם באמת יש ראי' להיפך דהרי הוה ס"ד דאף מכאן ולהבא לא תטמא את בועלה וקשה וכי יפלוג על כתמים שכל המשניות מלאים שכתמים מטמאין וע"כ דרק לבעלה מטמא ולא לטהרות הרי בהדיא להיפך שלבעלה מטמא יותר ממה שמטמא את בועלה דהיינו לטהרות וכמדומה שכן היה ראיית אבי הגאון ני' אך גם זה יש לדחות דלהס"ד דלא ידענו משור שחוט לפניך אם כן ה"א דבשלמא לבעלה שפיר מטמאין מדרבנן גזירה אטו דם אבל לטהרות לא מטמאין בשביל גזירה בעלמא כיון דאיכא למתלי בשוק של טבחים ולזה אמר כיון דשור שחוט לפניך דהיינו שבשוק של טבחים לא עברה וא"כ שפיר מטמאין לטהרות ואמנם מ"מ יקשה כיון דמטמאינן טהרות בשביל זה פשיטא דלא מקילינן לבעלה דהרי חזינן דהס"ד היה להיפך דלבעלה חמיר אבל בגוף הדבר נראה לפע"ד ראיה ברורה שלא כדעת הרי"ף וסייעתו דהרי בתוספות נדה דף ס"ו ע"ב ד"ה פתחה כתבו דל"ג מה שגרס ר"ח וכי גזרו רבנן לטהרות אבל לבעלה לא דהא כלן הי' בבבל והיאך אפשר דלצורך ארץ ישראל הי' מדברים ולפ"ז כל פרק הרואה כתם יהיה נשנה לבני ארץ ישראל דוקא ואף לפי ר"ת דלא מחשב לה היינו מימרות אמוראי שם אבל כל הפרק א"א לומר דנשנה לבני א"י לבד וזה אי אפשר עוד נראה לי ראיה ברורה דלא כהרי"ף דהרי כל הטעם שלהם כתב הראב"ד בשער הכתמים שם דכמו שהכתמים דרבנן כן מעל"ע שבנדה דרבנן ומה מעל"ע אינו אלא לטהרות אף כתמים גם כן אינן רק לטהרות והנה בהא דאמרו בנדה דף וא"ו דר"ה ס"ל דמעל"ע שבנדה אינו רק לקדשים ולא לתרומה ופריך הש"ס אי אמרת בשלמא לתרומה היינו דהוה תרומה בימי רבי אלא אי אמרת לקדש קדש בימי רבי הוה בתמיה ופירש"י דכמה שנים לאחר החורבן הוה וקשה בס"ד הנ"ל דלא הוה קדש בימי רבי לפרוך א"כ מה קאמר רבי דיני כתם בפרק הרואה כתם ע"ש דאמרו בדף נ"ח ע"ב דרבי תלה בשרף שקמה וא"כ יקשה למה תלה בשרף שקמה כיון דלהס"ד לא נהג בתרומה מעל"ע אם כן גם בכתמים לא נהג לתרומה ק"ו לקדשים כמו מעל"ע אם כן לאיזה ענין תלה רבי בשרף של שקמה והא קדש לא הוה בימי רבי ולמה לא פריך מזה וע"כ דבחולין ג"כ נהג כתמים וז"ב ואף דיש לדחות ראיה זו מכל מקום טפי נראה בשטת הפוסקים דנוהג אף בזה"ז ועוד ראיה מהא דאמרי בנדה דף ס"א בקשו לגזור על בגדי צבעונים אמרי הא עדיפא כדי להקל על כתמיהן והרי דהתירו במה שאסרו בימי פולמוס והי' לאחר החורבן וקשה למה התירו מה שנאסר הא קדש לא נהג כ"כ אז ואף דאמרו בדף וא"ו שם כדעולא דאמר חברי' מדכין בגליל אה"נ בימי רבי עכ"פ לא הי' שכיח כל כך לאחר החורבן עד שיתירו בגדי צבעונין וע"כ שהתירו בשביל להקל על כתמה לבעלה ועיין מלמ"ל פ"ג מאבל הלכה א' בסופו שכתב שנהגו קצת טהרה בבבל ג"כ אבל עכ"פ לא היה שכיח כ"כ וע"כ נראה לפע"ד שאין לצרף לסניף שיטת הרי"ף וסייעתו שהרי נדחה מכל הפוסקים ובפרט שהרמב"ם תלמידו של הרי"ף ודרכו תמיד למשך אחר רי"ף רבו וכאן ביאר כל דיני כתמים וגם הראב"ד כתב שכיון שעכ"פ החזיקו ישראל במנהג זה א"כ הוה כמו שנהגו חומרא דר' זירא דאסור דהא קיימו וקבלו היהודים עליהם האיסור כתמים ע"ש ועוד נראה לי ראיה ברורה מהא דאמרו בנדה דף נ"ח ע"ב דאמר רנב"י והא דדוקרת כעיר שיש בה חזירים דמי הרי דדוקרת שהיא עיר של ח"ל ואפ"ה נהגו בה כתמים אלא דתלי בחזירים ודו"ק ועיין בחידושי רמב"ן על נדה בדף י"ט ע"ב שכתב בשם הר"א אב ב"ד דכתמים לא נהגו האידנא ודוקא לטהרות הוא וחתנו השיג עליו וכיון להראב"ד הנ"ל ע"ש.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |