שואל ומשיב/א/ב/עו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן עו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה החריף מוה' שמחה ני' ממאניסטרישטש הקשה אותי במ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק יו"ד לענין תנאי בנדרים אם שייך על ידי שליח ע"ש ולפ"ז הקשה דא"כ נזירות דאיתקש לנדרים הוה כמו דאמרו אתקש הוויות להדדי וגם בקידושי ביאה שייך תנאי ע"י שליח וה"ה בנזירות והשבתי דלא דמי לפמ"ש הפ"י בביאור הענין דאיתקש הוויות להדדי היינו דיכול לעשות המעשה של הקידושין על ידי כסף ושטר אם כן כיון שיוכל לקדש על ידי שליח גם הביאה יכול להתנות דהרי מעשה הקידושין אפשר על ידי שליח ואם כן זהו שייך שם אבל כאן נזירות מנדרים הם מעשים חלוקים ואי אפשר לעשות המעשה על ידי שליח וז"ב ופשוט והנה אמרו במנחות דף ס"ג דחמשה שהביאו קרבן אחד אחד מניף ע"י כלם וכן השולח קרבנותיו ממדה"י כהן מניף על ידו ע"ש ובתוס' שהאריכו דהא בעי סמיכה ע"ש ועיין מנחות צ"ג דבסמיכה צריכין לסמוך כלם ע"ש ובזה אני מפרש מ"ש ולקחתם מלמד שצריך לקיחה ביד כל אחד ואחד והקשה בכ"ת דלמה לי קרא הא מצות שבגופו אי אפשר ע"י שליח וזה רבות בשנים שהקשיתי דלמה לי קרא למעט סמיכה ע"י שליח הא הו"ל מצות שבגופו אך נראה דה"א דכלם יסמכו ביחד ויסמוך ע"י חברו וכדאמרו גבי תנופה ולנפי כלם בהדדי ומשני דהו"ל חציצה ואם נימא דסגי בשיסמכו על ידי שליח אם כן שוב לא הוה חציצה דהא באמת הוא שלוחו רק שהוא צריך לסמוך בעצמו דהו"ל מצוה שבגופו וכל שהוא סומך ג"כ שוב אינו חציצה דהא גם הוא סומך רק שהוא אינו סומך על הקרבן ממש כ"א על ידי חברו השליח והרי יד שלוחו כידו וקמ"ל דלא צריך שיסמוך על קרבנו ממש בלי אמצעי ולפ"ז גם בלולב ה"א דא"צ לקיחה בידו ממש רק שיקחו רבים כל אחד על יד חברו ולכך אמר שצריך לקיחה ביד כל אחד ממש והו"ל יד חבירו חציצה וז"ב ודו"ק היטב ובזה מיושב מה שהקשו ע"ד השמטה שהפוסקי' השמיטו אותו דין שצריך לקיחה ביד כל אחד ולפמ"ש א"ש דלקיחה ביד כל אחד שלא יצא ע"י חברו ז"פ דהא צריך שליחות ולקיחה בידו שלא יהיה חציצה זה מבואר בכמה מקומות שהוא חציצה ובלא"ה כיון דרבא ס"ל לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ולכל החילוקים של התוס' ועיין ט"ז סי' תרנ"א ס"ז מבואר דע"י יד אחרת שאינו כרוך ואין תועלת לו על ידי זה הוה לקיחה על יד אחר חציצה ולכך לא הביאו זאת וז"ב ודו"ק ויתכן יותר דהרי התוס' הקשו בסוכה דף ל"ז דאיך קאמר במנחות דאי אפשר לניף כלם בב"א דהוה חציצה והקשו הא הוה מב"מ ואינו חוצץ וע"ז כתבו דכיון דלאו אורחיה הוה מבא"מ וחוצץ ובמגן גבורים סי' ע"ד ס"ק ג' כתבנו שם דכמו דאמרו דרגל לא מבטיל ליה ואם כן הוא הדין יד חברו דאינו מבטל לו כיון דכל אחד צריך להמצוה שיניף בידו ואם כן אינו מבטל ליה ידו ולכך הוה חציצה ולפ"ז כאן שצריך כל אחד לצאת ואי אפשר לצאת ע"י חברו שוב הו"ל חציצה ואם כן א"ש דלא הביאו הרמב"ם והפוסקים הדין דהא באמת כל דמצוה שבגופו אי אפשר שיהי' על ידי אחר וכמ"ש התוס' רי"ד בריש פ"ב דקידושין ואם כן שוב א"צ להביא דהא ממילא הוה חציצה ודו"ק היטב.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף