שואל ומשיב/א/ב/כד

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן כד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אח"כ הגיעני עוד מכתב מהרב מוה' משה ברב"ש ני' דכתב דמה שדחיתי דברי הרב הגדול הגאון מוהרש"ק ני' הם נכונים אך מ"מ יש ראי' ממה דאמרו במשנה בהכ"נ לא יקחו רחוב והמשנה מיירי בדיעבד ומשמע דאף בדיעבד אסור להוריד לקדושה קלה תמהני דכפי הנראה בא לדחות דברי המ"א שנסתייעתי מזה דבס"ק ד' שמחלק בהדיא בין ס"ת לבהכ"נ וכתב שדעת הרמב"ם דבהכ"נ מותר לכתחלה למכור שוה בשוה וממילא בדיעבד מותר להוריד מקדושה חמורה לקלה וצ"ל לדידיה דאף דמשנה מיירי בדיעבד היינו דוקא בס"ת דליכא לעלויא אבל בשאר דברים מותר שוה בשוה ולהוריד מותר בדיעבד ואגב דתני לגבי ס"ת דיעבד תני אידך בהדייהו וכן נראה מהר"ן פ' בני העיר שם הן אמת דדברי המ"א הן תמוהים במה שפירש דדעת הרמב"ם דלכתחלה מותר למכור שוה בשוה דהרי אף שלשון הרמב"ם הי"ז משמע כן אבל בהלכה י"ד משמע דאין מוכרין רק לקדושה חמורה וממילא בדיעבד אסור להוריד והכ"מ בהלכה י"ד שם ביאר בהדיא דבשוין ג"כ אסור ובאמת שכפי הבנת הכ"מ דברי הרמב"ם סותרין ועיין בתוס' יו"ט שם שהסכים לשיטת המ"א ועיין קרבן נתנאל ברא"ש שם אך לפע"ד הי' נראה דבר חדש דהנה במכירת דבר קדושה לקנות אחרת יש בו שתי ענינים דיש זלזול לאותה קדושה שמוכר וגם אם כבר מכרו ואף דהפקיעו הקדושה עכ"פ צריך לחלל על מעות והמעות הוה קדושה שני' וקלישא קדושתה כמ"ש הר"ן ר"פ ב"ה ועיין מ"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ח ולפ"ז נלפע"ד דלכתחלה למכור אף שכ"ז שלא נתחלל על המעות הי' קדושה ראשונה ואסור אפילו שוה בשוה דהא הוה בזיון להראשונה מ"מ כיון שיכול לעלות בקדושה חמורה שוב בשעת מכירה ליכא זלזול דהא יכול להעלותו בקדושה חמורה ואח"כ כשכבר מכרו ונתחלל על המעות א"כ המעות הוה קדושה שני' וקלישא קדושתה שוב אף בשוה מותר ומטעם דלגבי המעות הוה קדושה קלישא ושוה הוה לגבי' קדושה יותר חמורה ולפ"ז קודם שמכרו ונתחלל על המעות אף שוה בשוה אסור דהוה כמזלזל בקדושה ראשונה דלמה ימכור הקדושה הלז בעד קדושה שאינה גדולה יותר ממנה אבל לאחר שמכר דאז גוף הקדושה נפקעת על המעות והמעות הוה קדושה שניה וגם הדבר בעצמו קלישא קדושתה כמ"ש הר"ן שוב אף בשוה מותר דאותה קדושה שקונה לא נקלש קדושתי' והמעות שנותן בעדה הוא קדושה קלושה ולפ"ז מיושבין היטב דברי המשנה שסתרו אהדדי דבתחלת המשנה משמע דאסור למכור רק לעלות בקדושה ובסיפא תני להיפך דלא יקח קדושה קלה הא שוה בשוה שפיר דמי וכבר נתקשה בזה הבעה"מ בשם רבינו אפרים וכלם נדחקו בזה ועיין בר"ן ולפמ"ש א"ש דבאמת לכתחלה אסור למכור רק לקדושה חמורה ולכך צריך להעלות ומה דקתני ומכרו איידי דסיפא כמ"ש בחידושי רשב"א במגלה אבל כל שנמכר ונתחלל על המעות שוב אף בשוה מותר וכמ"ש ודו"ק היטב וא"כ רק לכתחילה למכור אסור אבל כל שכבר מכרו שוב מותר ובזה מיושב היטב דברי רבינו הרמב"ם דבהלכה י"ד כתב דלכתחלה אסור למכור כדי לקנות שוה רק ע"מ לקנות עלוי' וכיון דתני דיש לו עלויא וממילא שוב שרי אף שוה בשוה דבעת המכירה הי' מותר דהא יכול לקנות עדיפא מינה וכל שיכול לקנות עלויא שוב מותר אף שוה בשוה דליכא שום זלזול ובזה י"ל דמה דנקט במשנה בני העיר שמכרו דמשמע דיעבד וכתבתי לעיל דאיידי דסיפא נקטו זה דחוק ולפמ"ש א"ש דאם לא נודע שיש מקום לעלות הקדושה שוב אסור למכור לכתחלה אבל כל שהשמיענו דיש מקום לעלות שוב מותר למכור גם לכתחלה והיינו כדי לעלות בקדושה וכל שכבר מכרו שוב מותר לכתחלה לקנות שוה בשוה דקדושה קלישא הוה וגם שוה יותר חמיר קדושתו ולפ"ז זהו שאמר הרמב"ם בה' י"ז בני העיר שרצו למכור ס"ת או לבנות בדמיה בהכ"נ אחרת או לקנות תיבה או ס"ת והיינו דבאמת צריך שיהיה לקנות ס"ת או תיבה דהיא קדושה חמורה וממילא גם שוה בשוה מותר דליכא שום זילותא כיון דיכול להעלות בדמיה ובזה מדוקדק מ"ש הרמב"ם או לבנות או לקנות תיבה או ס"ת ומה לו להאריך בזה הא עיקר דינו דאסור למכור לצורך ארבעה דברים של בזיון וכבר כתב למעלה היאך מותר למכור ולפמ"ש א"ש דבא להורות בצחות לשונו דלכך מותר כיון שיכול להעשות שוב אף שוה בשוה מותר ודו"ק היטב אברא דלפ"ז בס"ת דל"ש עלויא שוב יהיו אסור למכור לכתחלה דהא יש כאן זלזול רק בדיעבד כשכבר מכרו מותר וזה דאמרו מתניתין בדיעבד והיינו מפני שאי אפשר להעלות אפ"ה כיון דכבר מכרו א"כ המעות אקלש קדושתו א"כ לשוה מותר דהא היא מעולה יותר דזה קדושה קלישא ולפ"ז מה דתני דיעבד הוא רק בשביל ס"ת אבל אינך דיש לעלות מותר אף לכתחלה למכור ותדע דהא באמת לגבי אחריני ל"ש דיעבד דמה בכך שכבר מכרו הא מ"מ יש להעלות קדושה ולמה יהי' מותר לקנות בדיעבד שוה וע"כ דכל שכבר מכרו ודאי מותר וכמ"ש ויש ליישב גם דברי הכ"מ דמ"ש דשוה בשוה מותר היינו לכתחלה למכור ע"מ שיקנה שוה אסור אבל כל שמוכר ע"מ להעלות ממילא כל שמכרו מותר אף שוה בשוה ודו"ק היטב כי היא חריף ועמוק ומ"ש מעלתו די"ל דס"ת קיל קדושת' כיון דלא נפקע קדושתה דקדושתה בכ"מ שהוא אבל בהכ"נ נפקע קדושתה אמת שכן כתב סברא זו הש"ך ביו"ד סי' רנ"ב ס"ק א' אבל דוקא לצורך פ"ש אבל כל שמוכרו ע"מ לקנות אחרת בזה חמור ס"ת מבהכ"נ ומטעם שכתבתי דמזלזל בקדושה ראשונה וכמ"ש ודו"ק היטב ולפ"ז בנ"ד דלא מכרו ולא זלזלו בקדושה רק שהקטינו מעט ורצו לעשות עזרת נשים אינו בכלל הורדה ולפ"ז דיעבד ולכתחלה אין הפירוש בשביל שכבר עבר ועשה דיהי' מותר דזה לא מסתבר רק דכל שכבר עבר שוב מותר כל שהוא בשוה דחמיר קדושתו והנה אח"כ הגיעני מכתב בש"ק מצורע ח' ניסן תרי"ג מראשי הקהל דק' זאלישטשיק אודות הבהמ"ד שבנו שלא מדעת אנשי העיר וחבר העיר ומבקשים מאד שאאסור להם הדבר והנה רציתי לצדד כיון שבנו שלא מדעת הפרנסים וחבר העיר אפשר דאסור לשנות אבל באמת בש"ע ס"ז מבואר אפילו בלי דעת הפרנסים רשאין למכור בני העיר ועיין שו"ת זקני הגאון הפ"י סי' ד' דמבואר דבדיעבד ודאי מותר ואפי' לכתחלה מותר כל שהוא בדעת בני העיר ע"ש ואפילו בהורדה מקדושה ומכ"ש כאן דעכ"פ בני אותו בהמ"ד נחשבים לגבי בהמ"ד זט"ה דהם המשגיחים על עסק זה וכמ"ש למעלה וגם דעת החבר עיר הי' בזה וכמ"ש למעלה ואף שטוען שהטעו אותו מ"מ הרי התיר להם והדבר ברור שמותר.

והנה במה שהארכתי למעלה דמה שמחליף על דמים הוה קדושה שני' וקלישא קדושתו וכמ"ש הר"ן ובזה הארכתי למעלה בתשובה ל"ק זאלישטשיק האיר ד' עיני לבאר בזה דברי רש"י במגלה כ"ו במ"ש בד"ה לא שנו שאין מורידין דמים מקדושתן ובהכ"נ בחשיבתו עומד ומשמע משיטת רש"י דבלא מכרו זט"ה במא"ה הבהכ"נ בקדושתו ונשארו הדמים ג"כ בקדושה ותמה הגאון מוהר"ע איגר ז"ל ממ"ש רש"י בדף כ"ז ע"ב ד"ה ורבנן דכיון דשקיל דמי ומעלה להו בקדושה דקשה ממנ"פ במה מיירי אם במכרו זט"ה במא"ה גם הבהכ"נ והדמים שניהם גם יחד יצאו מקדושתן ואם מיירי שלא מכרו זט"ה במא"ה אף שמעלין הדמים בקדושה אפ"ה הבהכ"נ נשאר בקדושתו והניח בצע"ג ואחד מן התלמידים הקשה ג"כ כן ממ"ש רש"י בדף כ"ז ע"ב בד"ה חלופי וזביני שפירש דחלה קדושתו על החילוף או על הדמים והוא יצא מן הקדושה להשתמש בו וקשה ג"כ ממנ"פ במה מיירי והיא תימה גדולה אך לפע"ד נראה דבאמת רש"י ס"ל דכ"ז שלא חל הקדושה על הדמים א"כ הבהכ"נ נשאר בקדושתו דהא הוה קדושה ראשונה וכל שלא מכרו זט"ה במא"ה נשאר הבהכ"נ בקדושתו הראשונה והדמים ג"כ נתפסים בקדושה שניה אבל כשמכרו זט"ה במא"ה אז הקדושה ראשונה נפקע על הדמים וכל שכבר חל על הדמים הקדושה וזה קליש קדושתו דהו"ל קדושה שניה שוב מותרין אח"כ להפקיע קדושה שניה בכדי אבל הקדושה ראשונה דחמירא א"י להפקיע בכדי וצריך לחול על המעות הקדושה וזה שכתב רש"י באם מכרו פקעה קדושה מן החפץ ומן הדמים ומשמע דצריך עכ"פ שתחול הקדושה על הדמים ואח"כ יכולים להפקיע הקדושה מעל הדמים ואף למשתי בי' שיכרא וכן נראה מהמ"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ח וא"כ דברי רש"י ברורים ודו"ק היטב.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף