שואל ומשיב/א/ב/כג
שואל ומשיב 
א ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והנה הגיעני שנית מהרב האב"ד דק' זאלישטיק ושמו מו' מנחם ארי' צאזמיר ולהרבנים הגבירים מוה' יוסף קאווליר ני' ומוה' לוי יצחק קעניקסבורג ני' והנה הרב צווח ככרוכיא אשר לא כדין עשו ואלה יריעו אף יצריחו כי כדין עשו ואמרתי להשיב הנה מ"ש המתירים דבהמ"ד שלהם יש להם דין כפרים כמ"ש המ"א בשם המ"ב בס"ק י"ז הנה א"צ דאף אם הוא של כרכים מ"מ כל מה דנחלקו הפוסקים בשל כרכים הוא דוקא אם רוצים למכור כל הבהכ"נ אבל להניח הבהמ"ד ולעשות גם בהמ"ד של נשים מה אכפת להו לאנשים אחרים אם המה יבאו שמה יהי' להם מקום להתפלל בבהכ"נ ואין לחוש שמא יבאו כ"כ הרבה אנשים שלא יהיו להם מקום להתפלל דא"כ אין לדבר שיעור ואם רבים יבנו בהכ"נ ובהמ"ד בשל כרכים ואח"כ ירבו אנשים מהמקום יוסיף ד' עליהם נחוש דיגזלו רבים ממקומות אחרים שלא יהיו להם מקום וע"כ דבשביל חשש שמא יבאו אנשים ממקומות אחרים לא יהיו בני עיר יכולים לשנות בכל מה שיצטרך וגם פשיטא דאין לחוש כ"כ בעיר בינונית כזו ות"ל יש להם בהכ"נ ג"כ והלואי היו מתפללים כ"כ אנשים שיוכל להחזיק הבהמ"ד גם היום וע"כ לפענ"ד אין ענינו להט"ז ומ"א שבסעיף ד' לכאן שכ"ע מודו וגם דעת המרדכי ישן דלדידן דיש לן זט"ה כמו פרנסים אף בכרכים יכולים למכור ומכ"ש בנ"ד שלא מכרו ומ"ש דבהמ"ד אין יכולין לעשות בהכ"נ גם זה אינו וכמ"ש בתשובתי הראשונה דזה דוקא כל שעשו אותה כלה בהכ"נ אבל אם שינו מעט ואף אם לקחו חצי בהמ"ד כיון דנשאר מקום שיכולים ללמוד הלואי שהיו לומדים הרבה אנשים כמו שהוא יכול להחזיק עכשיו מה בכך והלא הוא בהכ"נ ובהמ"ד וירא שמים יוצא ידי שתיהם ומ"ש הגאון מוהרש"ק דאף בדיעבד אסור כל שהוריד לקדושה קלה ודוקא כיוצא בה שרי והביא ראיה מס"ת אין ראיה דדוקא ס"ת הוא דאסור אבל בבהכ"נ שרי כמ"ש המ"א ס"ק ד' בהדיא דבהכ"נ כיון שיכולים לשנות ע"י זט"ה במא"ה קיל מזה וא"כ גם כאן כיון שיכולין לשנות אף אם נימא דשל כרכים אסור הא כבר כתבתי דבכה"ג גם בשל כרכים מותר ואף אם נימא דאסור היינו מטעם דשמא לא יאבה למחול חלקו אבל גוף הקדושה כלה כמות שהיא יכולין לשנות וכמ"ש וגם מ"ש דכאן התרו בם הב"ד שלא יעשו כן הנה כפי אשר מעלתו כותב בעצמו אמר שמותר לעשות רק שטעה בכוונותם שחשב שירצו לעשות בהכ"נ על גבו והם חשבו לשנות גוף הבהכ"נ עכ"פ הוה כטעות ושפיר מותר והוה כדיעבד ובפרט כאן שכבר הרסו הבנין פשיטא דכל העולם יתרצו שלא ישאר חרוב ושרי ומ"ש הגאון מהרש"ק בהא דאבעיא להש"ס בס"ת ישן לקח בו חדש ופשיט מהא דס"ת לא יקנו ספרים הא תורה ש"ד וע"ז הקשה דא"כ ספרים לא יקנו מטפחות ומשמע הא שוה בשוה מותר והא ספרים אפשר בעלויא עי' בר"ן מ"ש בזה ועיין חגיגה ט"ז שנשים סומכות רשות והניחו להם כדי לעשות נחת רוח לנשים ועיין בפסקי מהרא"י סי' קל"ב ובש"ע או"ח סי' פ"ח בהג"ה ודו"ק היטב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |