שואל ומשיב/א/א/רעז
שואל ומשיב 
א א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בשנת תבר"ך ד' מקץ כ"ד כסלו הגיעני תשובה ממדינת הגר מק"ק העדיוס מהרב הגדול מוה' אלי' גאטהיין בשו"ב שיצא מלפניו טריפות שני פעמים והוא רע מעללים והדברים ארוכים והאריך הרבה בענין זה והוא האריך גם לענין הכלים והביא דברי התב"ש סי' ב' ס"ק ב' והש"ש שמעתא ג' פ"ד ובשו"ת בית אפרים סי' ב' לענין אם לאסור למפרע כשהמיר והנה לא אאריך בזה והנה מ"ש התב"ש לאסור ומטעם דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ע"ש לפע"ד הדברים נכונים דשם כבר יצא בחזקת היתר כמ"ש הט"ז והש"ך בסי' ח"י לחלק מסי"ג לסט"ו ע"ש וה"נ כל ששחט ולא המיר אף שהמיר אח"כ הרי יצא בחזקת היתר והרי כ"ש הוא מהתם דהרי שם לא הוחזק בהיתר רק דנאבד ואוקמינן מסתמא בחזקת היתר מכ"ש כאן דבעת השחיטה יצא בחזקת היתר וז"ב ופשוט ועי' בתוס' כתובות כו' מ"ש בשם רבינו ברוך דיצא בחזקת היתר הוה כאלו כבר נשאת ודו"ק. ובאמת מ"ש התב"ש בטעם דבהמה בחייה בחזקת איסור אכתי מה ישיב למ"ש הבדק הבית בשם או"ח לענין ניקור דשם ל"ש חזקת איסור והדבר תלוי במה שנחלקו הט"ז בסי' קכ"ז ס"ק וא"ו ובנקה"כ שם אי שייך בניקור חזקת איסור אמנם בגוף הדבר שחשב מע"ל שהוציא טריפה מת"י כ"פ הנה יש לדון דבמעשה הראשונה הי' שהוא אמר שנראה לו שיהי' כשר לאחר בדיקת חוץ שיש לו לראות דבר קטן בריאה ואח"כ ראה והכשירה והקצב מצא שהי' אונה סרוכה אל החזה והטריפה השוחט בעצמו הנה על מה שאמר בעת שבדק בפנים שנראה לי שיהי' כשר אין להאשימו כמ"ש הנו"ב במהד"ב סי' ב' חיו"ד דבכה"ג שאמר שנראה לו עס ווירד כשר זיין לא החליט עדן בדעתו שיהי' כשר אבל באמת הכשיר אח"כ ולא הרגיש כלל אך נראה דכיון דהי' שנסרכו אונה לחזה דבאמת כיון דהסרכות אינו רק מדרבנן א"כ בכה"ג שלא הוציא טרפה דאורייתא רק איסור דרבנן דעת המהריב"ל ח"ב סי' פ"ו שנהגו בקבלת ד"ח ואף שהפר"ח סי' קי"ט חולק ע"ז הנה הפרי תואר שם הביא בשם הריב"ש שאם עבר ולא בדק הריאה מהסרכה ופטר אות' ועי' בשו"ת עה"ג סי' ט"ו שהקיל יותר דלא מעברינן ליה כלל וא"כ שוב לא נשאר רק זאת הפעם ולא נפסל עוד וגם לדעת המהרי"ט כל שאינו ענין טבעי לא סגי בשני פעמים וכאן אינו ענין טבעי ומיהו דברי המהרי"ט דחיתי למעלה ודעת המהרי"ט בעצמו דכל שנראה כמיקל ופושע אף בפעם אחת סגי ע"ש וע"כ בכה"ג אפשר לפוסלו והנה העבוה"ג סותר דבריו למ"ש בעצמו בסי' נ"ד וכפי הנראה לאחר שראה דברי חותנו הגאון בעל צ"ץ סי' ע"ג נרפו ידיו וחזר בו ובאמת שראיתי מדברי הרמב"ם פ"ז ממ"א בין אם נמצא אחריו חלב לבין אם נמצא אחריו קרומין הנה יש מקום לחלק בין ניקור דלא מקרי חזקת איסור לשיטת הט"ז בסי' קכ"ז ולכך מקילין במחטין וקרומין לבין חלב אבל בשחיטה יש להחמיר טפי מיהו בנ"ד שנשחט כהוגן ולא הי' רק בסרכות או במחט התחובה בבה"כ ג"כ לא שייך חזקת איסור והנה לכאורה הי' מקום לומר דדוקא באיסור דרבנן ממש כגון גבינות עכו"ם שהן רק מדרבנן הוא דסגי להו בקבלת ד"ח אבל בסרכות ניהו שאינן רק מדרבנן היינו לבדוק אבל כל דיש סרכא ויש ספק שמא יש נקב יש בו איסור תורה ואסור וכן נראה משו"ת הרשב"א סי' תשפ"ב שכתב בשוחט שנחשד להסיר הסרכות דבעי שילך למקום שאין מכירין ע"ש ובאמת הפר"ת הביא משו"ת הריב"ש דפטר להאי דלא בדק הסרכות אף דהסירכה אם היא טריפה הוא אסור תורה רק דהבדיקה אינו רק מדרבנן ומה"ת אזלינן בתר רוב ודו"ק היטב ולפי מה שרציתי לחלק בין סרכות לגבינת הכותים מיושב שלא יסתור דברי העובה"ג ממ"ש סי' ט"ו לסי' נ"ד דבסי' נ"ד מיירי בסרכות ועיין תוס' בשבת ס' ד"ה השתא שכתבו בסוף גבי כהן טבח תלוי בפלוגתת רבי ורשב"ג וצע"ג דהא בממון מודה רבי דשלשה בעינן ומתנות הוה ממון ולמה יתחייב לרבי בשתים וע"ש במהרש"א שכתב לענין משהה אדם שתים ושלש שנים בלא כתובה לא ניחא לתוס' לומר דתלוי בפלוגתא דרבי ורבנן וכוונתו פשוט דל"ש שם חזקה כלל עז"פ אבל דברי התוס' צ"ע ולפמ"ש המהרי"ט דדוקא בענין טבעי וא"כ שם אפשר דהוה ענין טבעי ועיין מקור חיים סי' תנ"ז שכתב דצ"ל גורם המסתבר ע"ש.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |