שואל ומשיב/א/א/רעח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רעח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה להרב הגדול מוה' אהרן מטארניפאהל בעסק עגונה. על דבר עסק עגונה אחת וז"ל הגב"ע בפנינו ב"ד הח"מ בא לפנינו ר' זעליג מק"ק לעמבערג והעיד לפנינו בד"ח ח"מ בזה"ל איך בין גיוועזין בייא דיא זעלניר אין האב גיקענט איין יודישען זעלניר ער איז מיט מיר גיוועזין אין איין באטילאהן היינו איך בין גיוועזין אין דער פערדר קאמפניע בייא ביאנקע אין ער איז גיוועזין אין דער צווייטר קאמפניע בייא ביאנקע ער האט גהייסין סאבל אונ אין דער שטאט קראהנשטאט האב איך איהם איבר גילאזט אין שפיטאהל ער איז גיוועזין קראנק ער האט מיר גיזאגט אז ער איז פין זבאריז אין ער האט גיזאגט אז ער האט איין ברידר אין זבאריז אין ער האט איין איינפאר הויז אין זבאריש אין ער האט איין חלק אין דער נחלה ער האט מיך גיבעטין איך זאל גיין צים שו"ב אין קראנשטאט מען זאל איהם שיקין איין ביסל יאך אין דער נאך בין איך פין קראהנשטאט אוועק גיגאנגין קיין וואליכייא דאס איז גיוועזין בחורף פעבר תר"ט. אחר הפסח בין איך פין וואליכייא צוריק גיקימין קיין קראהנשטאט האט דער שו"ב גיזאגט אז דער סאבל איז גישטארבין אין שפיטאהל אין מען האט איהם באגראבין כ"ז העיד לפנינו ר' זעליג בר' אלי' מק' לבוב בתו"ע באל"י ונ"ע אחר האיום כדת לפנינו ב"ד הח"מ בא לפנינו ר"ז בר"א הייזליר מק' לבוב והעיד לפנינו ב"ד הח"מ באליונ"ע לאחר האיום כדת אות באות וכו' הק' אהר"ן פרענקיל הק' בצלאל ג"ב הק' עזריאל טיטש. וזה העתיק מגב"ע השני בפנינו ב"ד הח"מ בא לפנינו הערר פעלד וועביל מרגימענד ביאנקא והעיד לפנינו בתו"ע באליונ"ע בזה"ל איך ווייס גוויס אז דער בע"מ יהודי מאניש סאביל מזבאריז ג"כ פין הור אלס גמיינער זעלניר אוועק גיגאנגין קיין זיבנבערג שנת אכט הונדרט זעקס אין פערציג איז דער מאניש סאביל ג"כ פין איהם אלס גמיינער בקאמפניע צווייא אוועק גיגאנגין זיין ווייב פה האט מיך גיבעטין איך זאל איהר אויף זעצין איין ביטטע לקראהנשטאט צו דעם רעגימאנטס קאמאנדע לאשר איהר מאן מאניש סאביל בקומפניע צווייא איז גיוועזין בק"ש אין זיא האט גיהעט פין אנדערע בע"מ אז ער איז גישטארבין ע"כ בעט זיא אז דאס ריגעמענד קאמאנדע אזל שרייבין צום קייסר קענגליכען ווערבס באצירקס פה דיא גאנצע געשיכטע רעגימנענדס קאמאנדע האט איהר ביטטע צו ריק גענפערט על אותו נאטהע דאס מאניש סאביל איז אין צווייטין סעמעסטיר (צ"ל סעפטעמבר) אכט הונדרט ניין אונ פערציג אין קייזר קעניגליכן שפיטאהל גישטארבין בק"ש ע"כ ווייס איך גוויס בודאי אז דער מאניש סאביל מזבאריז פין דער צווייטר קאמפניע רעגעמענד דער מאן פין זיין ווייב פה גישטארבין איז אין זאג דאס בתו"ע ובחרם ובשבועה כדת וכהלכה איך זאג בתו"ע אז אין דער צווייטר קאמפניע ביאנקי איז מעהר קיין בע"מ יהודי וואס ער זאל הייסין מאניש סאביל אלס ער אליין איך האב איהם גיקענט אין גוויש אז דאס איז זיין ווייב אין ווייס אז ער איז גיוועזין פין זבאריז כל הנ"ל הגיד לפנינו בתו"ע ובאליונ"ע ובא עה"ח שמואל ווייס הער פעלד וועביל מביאנקיע רעגעמענד נומר ששים ושלשה במותב תלתא וכו' ה"ק ה"ק ה"ק. וזה העתק מתשובת המאגיסט ארט מטארניפאהל לאשה שרה סאביל פה נומר ארבעה אלף וארבעים ושנים ע"ד שאלתה ובקשתה מיום אחד ועשרים יאליס שנה שמונה מאות וחמשים אל קייזעליכער רעגעמענטס קאמנדא איז מען איהר מודיע אז הריגימנעטס קאמאנדע האט גענפורט דער אויף ק"ק אונפאנטרייע רעגמענטץ ווערבסט באצירקע אין טארניפאהל ביום תשעה עשר אויגאסט שמונה מאות וחמשים נומר שני אלפים ושבעה מאות וששים וחמשה להודיע להם אז בעלה של האשה שרה מאניש סאביל גמינער בעל מלחמה אצל בינקיע אונ פאנטרייא רעגימענד נאך אין פאר גאנגנין יאהר אין מילטעהרס שפיטאהל אין ק"ש גישטארבין איזט מאגיסטראט טארניפאהל יום עשרים אויגוסט שמונה מאות וחמשים גאזלסקע. וע"ז האריך מע"ל לפלפל בעדות המאגיסטראט בשם הרגיעמנדס קאמאנדא אם יש ממש בעדות הלז כי יש כמה ספיקות א' שלא הזכירו שם אביו ושם עירו רק מאניש סאביל בלבד וגם לא הוה מסל"ת שהשיבו ע"פ שאלת האשה וגם אף אם היה מסל"ת אינו נאמן מפי הכתב כמבואר בסימן י"ז סי"א והנה על ספק א' השיב דכיון דשם הכינוי הוה כשמו ושם אביו כמו פארח ושמו ושם משפחתו סגי ועיין ב"ש ס"ק סמ"ך וגם הנומר צווייטי קאמפניע מביאנקע שהאשה שאלה על בעלה והם השיבו ע"ז הוה כשם עירו ויפה כתב על זה ויבואר עוד אח"כ ולפע"ד נראה דבר חדש להסיר כל החששות דהנה כבר נודע מ"ש הט"ז בסי' שצ"ז דמי שמת ולא נודע באיזה זמן די"ל שמת קודם ולא שייך להעמיד בחזקת חי דבאמת חזקת חי לא הוה חזקה גמורה דאדם עלול למות ורגע יגווע אדם ואיו רק דכ"ז שהוא חי מ"מ אמרינן חזקת חי אבל כל שמת ואנו מסופקים על הזמן מהראוי לומר דמת קודם ע"ש והקשה ה"ז מהך דמבואר באהע"ז סי' י"ז סכ"ז מצאו הרוג וא"י מתי נהרג דיש אוסרין וע"כ דמוקמינן אחזקת חי אף שכעת נהרג וכתב הב"ש ס"ק פ"ד דדוקא כשנודע שמת ל"ש חזקת חי אבל שם שלא נודע אם זה מת אמרינן אוקי על חזקתו אותו איש דאנו דנין עליו והמת הוא איש שלא נודע לנו דלא שייך לאוקמא אחזקת חי וביאור הדברים אף דגם זה האיש שאנו רואין שמת בודאי היה לו חזקת חי כל דלא נודע לנו חזקת חיותו ולא הכרנו אותו ל"ש חזקת חי דכמה מתים יש בעולם ולפע"ד נראה דזה דוקא כשאותו האיש שאנו דנין עליו לא נודע כלל אם נהרג או נחלה וכדומה וא"כ אותו איש יש לו חזקת חי בבירור וזה המת לא נודע חזקת חיותו אז לא תלינן שזה מת אבל כל שידענו שזה האיש שאנו דנין עליו היה חולה א"כ כבר יצא מחזקת חי דהוא חזקה מכח רובא דרוב אנשים יש להם חזקת חי והרי זה נחלת וכדאמרו בהדיא בקידושין דף ע"ט דכ"ע בחזקת בריאים קיימי מאן דקא מפיק נפשיה מחזקה עליו להביא ראיה ולפ"ז האיש שאנו דנין עליו הרי הוא יוצא מגדר רוב אנשים שהן בריאים וכיון שאנו מסופקים אם מת מאותו חולי א"כ מוטב יותר לומר שזה שיצא מגדר רוב בריאים זה מת ומה"ת לתלות שאיש אחר מת שאף שלא נודע לנו חזקת חיותו אבל בודאי היה חי ולא ראינו שיצא מגדר החי מה"ת לחוש לזה ולא נתלה באותו האיש שראינו שיצא מגדר החי ודו"ק ואף דאמרינן רוב חולים לחיים ועיין ב"ב דף קנ"ד היינו כשאנו דנין על אותו איש בלבד אמרינן דלא מת ובאמת שיקשה מזה על סברת הט"ז ואין הזמן מסכים כעת שאני כותב ערב חג הסוכות שנת רי"א עכ"פ כשאנו דנין על האיש שנאבד מאתנו ולחוש שהיה איש אחר שמת זה בודאי לא אמרינן ומוקמינן בחזקת חי כל העולם ואמרינן דאותו שנחלה הוא שמת ודו"ק וכדומה שהרגשתי בזה בתשובה על דברת הט"ז מהך דבב"ב וכ"כ כי לא נתנינו הזמן לעיין ועכ"פ לפע"ד זה סמך גדול להקל.

והנה מצאתי באמתחות התשובות אשר לי שהקשיתי על הט"ז בהא דאמרו הרי מת וקברו מוכיח וא"ל אביי הרי ספינה שרובן לאבד נותנים עליהם חומרי חיים וחומרי מתים חולין שרוב חולין לחיים לא כ"ש ומה קושיא הרי התוס' כתבו דנותנין בחזקת שהוא קיים לא קשה דשם לא מת לבסוף אבל כאן מת לבסוף ולא הוה לן לומר שעמד רק מספינה שעמד בים דהוה כמו שסופה לאבד בים ואפ"ה מוקמינן בחזקת חי א"כ ה"ה הכא ולפמ"ש הט"ז אין ראיה דבשלמא בספינה שלא נודע אם הוא מת שפיר חשבינן בחזקת חי משא"כ כאן דהרי מת וקברו מוכיח וא"כ הרי מת בודאי שוב לא חשוב חזקת חי כמ"ש הט"ז והיא קושיא גדולה לדעתי והנראה בזה דבאמת כל סברת הט"ז הוא כיון דהאדם עלול למות א"כ כל שמת ואנו דנין אם מת מקודם או אח"כ ל"ח חזקת חי אבל כאן אנו דנין אם מת מאותו חולי או לא א"כ אין אנו באים מכח חזקת חי רק מכח רוב חולים לחיים ולא מת מאותו חולי וכאן באמת נודע מתי מת רק אם מת מאותו חולי א"כ שפיר מביא מספינה דהשתא שם שרובן לאבד ואפ"ה חשוב חזקת חי מכ"ש כאן דלא מחזיקין שמת מאותו חולי שוב ראיתי בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל בסי' י"ז ס"ק כ"ה והוא הקשה דמה מדמה ספינה לקברו מוכיח דבספינה איכא חזקת חי דמעיקרא ויש רוב כנגדו משא"כ כאן דליכא חזקה דמעיקרא והרי ש"מ הי' ואין כאן רוב ולא חזקה ולא זכיתי להבין דאדרבא אביי מקשה עוד בחוזק יותר דהשתא שם דיש רוב נגד חזקה ואפ"ה אזלינן בתר חזקה דמעיקרא מכ"ש כאן דל"ש חזקה דמעיקרא ולא רוב דמה"ת נחזיק שמת מאותו חולי ואם קושית של הישוע"י הוא דמה מדמה כלל לספינה ומה"ת לא נימא כאן קברו מוכיח.

הנה לפמ"ש י"ל דבאמת כיון שאין אנו דנין על זמן המיתה רק מה היה קודם שמת אם ברי אם שכ"מ מהראוי לתנו לזה חזקת בריא דאף דהיו שכ"מ רוב חולים לחיים א"כ הרוב מסייע לחזקת חי שהיו לו מקודם וחי הוא בחזקת בריא וכדאמרו בקידושין דף ע"ט ועיין בתוס' ב"ב שם דהר"נ דאף דהסוגיא לא ס"ל כהך דשם היינו לרבה אין ראיה אבל אביי שפיר מביא משם עכ"פ יהיו איך שיהי' לפע"ד לענין זה שכתב המהרי"ק דערכאות מהמני בשטרי הלואות דלא מרעי נפשייהו א"כ ה"ה לענין עגונה דסמכינן על ערכאות ומעכ"ת הביא בשם ספר בית אפרים לשארי הגאון מוהר"ז ז"ל מבראד שתמה בזה שכיון שהיענראל קאמאנדא לא היה בשעת מיתתו רק עפ"י מה שהגידו לו המשמשין יש לחוש שמא זה ברח כדרך בע"מ שבורחין ומפני היראה אומרים שמתו או מפני שהוא חרפה להם שברחו מהמלחמה אומרים שמתו והוא כמו שמע מקמנטרמיסין ולפמ"ש באמת היא דבר תימה למה ניחוש לחששות כאילו ובפרט כל שכבר נודע לנו שהיה חולה עכ"פ כמו שהעידו זעליג בר"א ושמואל ווייס רק שלא נודע לנו שמת מה"ת לחדש דברים חדשים ולחוש שמא אחר שמת ששמו כשמו הא כל שזה איתרע חזקת חיותו בודאי זה מת ועיין תוס' ריש נדה דכתבו דסוגיא דשם ס"ל דרוב אנשים בחזקת בריאים קיימו איברא דגוף הדבר דחדשתי דכל שידענו שהי' חולה אין לחוש שמא אחר הוא שמת דמה"ת להורע חזקת חי של אחר א"כ לפ"ז בספינה שרובן לאבד ואח"כ רואין אותו שוב יש להתיר ולא נחוש לאשתהויי אשתהי ואחר הוא דמה"ת לחוש שאחר מת והלא זה אתרע חזקת חי שלו ומתשובת הר"ן שהובא בב"י בענין מימין מאלקי מבואר להיפך שהרי הגוי העיד שמימין הי' באותה ספינה שנטרפה רק שהעיד שלא ראהו תיכף בעלייתו מן המים וחשש לאשתהויי אשתהי אך נראה דאין ראיה דדוקא באם לא נתחזק בספינה רק אותו איש בלבד אין לחוש לאחר אבל שם דהי' בספינה כמה אנשים יהודים וא"כ כלם אתרע חזקת חיותם ושוב חיישינן שמא מתו האחרים ונדמו לזה ששמו מימין מאלקי כנלפע"ד ובאמת אם לא היו רק יהודי אחד בספינה וכעת רואין שהוא יהודי מהול וכדומה סימן שהוא יהודי פשיטא דלא חוששין לאחר דמה"ת להחזיק לאחר שמת וכמה מעליא הא שמעתא לתק"ע. אברא דלפ"ז הא דאמרו ביבמות דף קכ"א בהאי גברא דטבע בכרמי ואנסבא לבתר תלתא יומי וכן בהאי דטבע בגשרא דדגלת ואנסבא לבתר חמשה יומי אפומא דשושביני ומקשה רבא כמאן וקשה כיון דחזינן שנטבע מועיל אף בחמשה ימים ויותר דמה"ת לחוש לאחר כל שלא ראינו שנטבע רק זה והיא קושיא נפלאה וצ"ל דמיירי שלא ראוהו השושבין רק שאחד ראה לאחד שנטבע ומכיר כעת שזה הוא שנטבע והשושבין אומר שזה הוא אותו האיש שהי' שושבינו א"כ שוב גם בעת הטביעה לא אתחזיק שזה נטבע ולא אתרע חזקת חיותו של זה ועיין בשו"ת נו"ב מהד"ק סי' כ"ח שטרח כמה טרחות לפרש כן הך דדגלת מכח קושיות אחרות ולפמ"ש הדבר מוכרח שהוא כן ובזה יש לי ליישב הרבה קושיות של הכנסת יחזקאל אך אין הזמן מסכים כעת לעיין בזה עכ"פ הדין דין אמת לפע"ד ודו"ק. והנה מעלתו כתב דכמו דאמרו בגיטין י"ט ראש ב"ד וסופר שלו נאמן אף בלא קראוהו דאמתו עליו ופירש"י דמלתא דעל"ג והביא בשם הריב"ש דיש חילוק בין מלתא דעל"ג תיכף ובין מלתא דעל"ג אחר זמן וכתב מעלתו דהא דצריך לראש ב"ד וסופר שלו דוקא והלא במלתא דעל"ג מהימן כמו דנאמן אשה או קרוב להעיד על שם המלוה והלוה כמבואר סי' מ"ט וע"ז כתב כעין דאמרו בגיטין ס"ו דדיבורא מקרי ואמרו וא"כ כאן אינו רק דיבור בעלמא לכך צריך מלתא דעל"ג הנה יש כאן כמה תשובות מ"ש דרש"י כתב הטעם משום דהוה מלתא דעל"ג הנה לא ראיתי ברש"י זאת רק שהב"י כ"כ בסי' מ"ה ומה שהביא בשם הריב"ש לא מצאתי מקומו כעת גם מה שהקשה דלמה לי' סופר שלו הא הוה מלתא דעל"ג הנה ז"א דאדרבא מבואר בחו"מ סי' למ"ד דאין חילוק בד"מ בין מלתא דעל"ג או לא ושאני אשה או קרוב דשם הוה רק גילוי מלתא בעלמא ועי' בשו"ת תשב"ץ ח"א מסי' ע"ז עד סי' פ"ד שהאריך בזה וגם מ"ש דדיבורא מקרי ואמרו הנה לפמ"ש התוס' שם דדיבור שע"י נעשה מעשה הנה סמכינן אז על הסופר ושוב הוה מעשה וע"כ אין לדבריו מקום אבל ההיתר הוא ברור כמ"ש שוב ראיתי בתומים סי' למ"ד ס"ק ח"י שהוא הקשה על הריב"ש דסובר דבד"מ ל"מ מלתא דעל"ג מהך דאשה וקרוב וכן הביא באורים סי' מ"ט ס"ק ד' בשם בני ישראל שהקשה כן ונדחק בזה ולפע"ד יש חילוק בין גילוי מלתא שהדבר כבר גלוי רק שאנחנו לא ידענו ובין מלתא דעל"ג וא"כ שם הוה גילוי מלתא עכ"פ מע"ל הפך הדברים וגם כתב בשם הריב"ש מה שלא כתב כלל ועיין בריב"ש סי' קנ"ה וקס"א וקפ"ג ועיין קצה"ח סי' שם.

והגה במ"ש למעלה דאם ראו אחד שנטבע והכירו אותו שהוא פלוני ואח"כ נמצא אחד שאמרינן שזהו שראינו שנטבע הוא הוא כיון דלזה אזל ליה חזקתו הראשונה וכמ"ש הנה מצאתי לכאורה סתירה גלוי' ממה דמבואר סעיף ל"ב דאם אחד נטבע והשליכו אחריו מצודה והעלו רגל אחד מארכובה ולמטה דאמרינן שזה שנטבע עלה וגלי השפילהו וזה אחר הוא דאף דחזינן שנטבע אפ"ה חיישינן לאחר והנה בתשובה הנ"ל כתבתי ליישב דשאני התם דראינו שנטבע כלו וכעת לא נמצא בשלימות רק רגל או אבר אחד וכדומה שעכ"פ אינו כמו שהיה ולכך חיישינן לאחר אבל בלא"ה לא חיישינן לאחר ולפי שהיו במועד ומלאכתי נעשית ע"י אחרים כי השבתי בחוה"מ סוכות שנתרי"א ע"כ לא עיינתי היטב וכתבתי שאחרי מועד אתן עיני ולבי ע"ז והיום אסור חג עיינתי בזה וראיתי שמקור הדבר הוא מהרשב"א שכתב בחידושיו ליבמות קכ"א במשנה מעשה בעסיא באחד ששלשלוהו לים ולא עלתה בידם אלא רגלו וכתב הרשב"א דוקא שקשרו ברגלו ושלשלוהו אבל אם השליכוהו והשליכו מצודה בים ולא עלה בידם אלא רגלו ואף כל גופו בלא הראש אין משיאין את אשתו דחוששין שמא הוא הלך לו ויצא במקום אחר ורגל זה מאדם אחר וראיה מהאי דאתלי נורא בגנניה ואשתכח גברא חרוכא פסתא דידא דשדיא ואפ"ה חיישינן שמא אדם אחר שבא להצילו משום כסופא ערק ואף רבא דפליג הוא משום דאתתא אמרה חזו גבראי חזו גבראי ועוד מעשה דשני ת"ח דאסיקנא התם וחזיא הא לא"ה אמרינן דהני אזיל לעלמא אלא שראיתי להרמב"ם שכתב שאם השליכו מצודה והעלו ממנו אבר שא"א לחיות בהנטל ממנו משיאין אשתו ושמא בשלא נתעלם מן העין עד שעלה רגלו בידם קאמר ע"ש ולפמ"ש צדקו דברי הרמב"ם דכאן אתרע שהרי ראינו שנטבע ושאני הך דאתלי נורא דלא אתרע כלל חזקת חיותו של זה שאנו דנין עליו וכן הך דת"ח שהיו בספינה כיון שהיו בספינה כמה וכמה אנשים א"כ גם אותן אנשים אתרע חזקת חיותן ומה"ת לתלות בת"ח יותר מאנשים אחרים אבל בלא"ה בודאי לא מחזיקין שאחר מת ותולין הקלקלה במקולקל במי שראינו שאתרע חזקת חיותו וז"ב בדעת הרמב"ם אמנם ליישב דברי הרשב"א וה"ה וכל האחרונים שהסכימו לדינו של הרשב"א נלפע"ד כיון דחזינן ריעותא שאינו כמו שהי' שפיר חיישינן לאחר וכמ"ש ואם שלשלוהו ברגלו דבעינן שיהי' מארכובה ולמעלה הוא בשביל דחיישינן שמא לא מת ואזל לעלמא אבל לא דחיישינן שנתחלף באחר כנלפע"ד והנה בהא דמבואר בש"ע סעיף ח"י בא ע"א ואמר אמרו לי ב"ד או אנשים כשתלך למקום פלוני אמור להם שמת יצחק בן מיכאל ובא השליח ואמר לנו והשליח א"י מי הוא הואיל ואנו יודעין פלוני הידוע בשם זה הרי אשתו מותרת וא"כ שמא יצחק בן מיכאל אחר הוא שמת וכ"ה לשון הרמב"ם פי"ג מגירושין הכ"ד ולכאורה הך שהשליח א"י מי הוא הוא אך למותר וא"ל דרבותא הוא דאף שזה א"י מי הוא מ"מ מאחר שאנו מכירין מי הוא מותרת דז"א דמה זה רבותא כלל וכל שהוא מעיד שכן הוא א"כ ממילא אנן ידעינן שהאשה היא אשת המת הלז ולכאורה נראה דכוונה עמוקה יש כאן דבאמת מה"ת לחוש שמא יש עוד אחר והאחר מת דהא האחר היו לו בודאי ג"כ חזקת חי ודי לנו לומר שזה שאנו דנין עליו שנאבד ואין אתנו יודע איך הוא נחזיקנו שמת שכבר אתרע קצת חזקת חיותו משא"כ האחר שלא אתרע כלל חזקת חיותו וצ"ל כיון דזה שאנו דנין עליו הכרנו אותו והכרנו חזקת חיותו זה עדיף שזה יש לו חזקת חי בבירור ולכך חוששין שזה עודנו בחיים חיותו והמת הוא אחר שלא נודע לנו חזקת חיותו ולפ"ז נלפע"ד דבר חדש דבכה"ג שהשליח לא נודע לו כלל מהות האיש שאנו דנין עליו א"כ לגבי דאותו שליח אין נ"מ כלל בין זה לאחר שלא נודע לו חזקת חיות של זה ושל האחר וכיון דאנו באין מכח אותו העד א"כ מה"ת לחוש לאחר כלל דא"ל דחזקת חי של זה עדיף ותולין באחר דז"א דכל דהאמינו חז"ל לעד ולגבי אותו עד שניהם אינן ניכרים א"כ מה"ת לחוש לאחר וע"ז קמ"ל דכיון דזה השליח א"י רק מפי אנשים שאמרו לו והם צוו לו שיגיד לאותן אנשים א"כ אנו דנין על איש ידוע להם א"כ בעינן שלא הוחזקו שנים דאל"כ הוה חיישינן וכמ"ש רש"י והראב"ד בהשגות ובזה נלפע"ד דלכך בלא הוחזקו שנים ששמם כך לא בעי שיזכירו עירו וכבר נחלקו בזה הרא"ש והמהרי"ק ועיין בכ"מ ולח"מ ובב"י שהאריכו בזה ולפמ"ש א"ש דממנ"פ א"ש דאם נימא דכל שלא נודע שם עירו חיישינן לאחר א"כ שוב בלא"ה אין לחוש דהא השליח לא ידע כלל על מה אנו דנין וע"כ צ"ל דכיון שאותן אנשים שאמרו לו ידעו על מה הם דנים אף שלא ראו אותו אבל ידעו שיצחק הי' בחיים וכעובדא דיצחק ר"ג א"כ שוב למה צריך לדעת מקומו אלא ע"כ אין לחוש לאחר ודוקא כשהוחזקו שנים א"כ גם האחר היו לו חזקת חי ג"כ וז"ב כשמש ודו"ק.

והנה הט"ז חידש דלכך חיישינן שמא שכרו לע"א משום דדבורא מקרי ואמר כיון דסמך שהיא דייקא ומנסבא ע"ש והנה הנ"מ לפע"ד דאם נימא דהוא משום מלתא דעל"ג שוב נוכל לסמוך על העד דהוה דיבור דאית ביה מעשה ולפ"ז נ"מ אם אח"כ נתגלה דשקר הוא שוב הוה רק טעות בעלמא דהא העד הטעה כיון דסמך רק על דדייקא ומנסבא אבל אם משום מלתא דעל"ג שוב הוה עדות גמור ובזה מיושב היטב הסוגיא דיבמות דף צ"ב דזה אמר דאין זו הוראה אלא טעות היינו משום דדייקא ומנסבא וע"ז אמר ר"נ תדע דהוראה הוא דבכה"ג ע"א לא מהימן והכא מהימן והיינו דהוא בעצמו נאמן משום מלתא דעל"ג וא"כ הוה הוראה ועל זה אמר רבא תדע דטעות הוא וכו' והיינו דאם משום מלתא דעל"ג א"כ אמאי סמכינן אעד אחרון והא חזינן דהראשון לא חש למלתא דעל"ג ואפ"ה משקר א"כ י"ל דגם האחרון לא חש וע"כ דבאמת הוא משום דייקא ומנסבא וא"כ י"ל דהראשון לא חש באמת וסמך על דייקא ומנסבא וגם האחרון סמך על זה דדייקא ומנסבא ולכך מותר לסמוך על זה דהרי על פי ראשון לא נשאת עדיין ועל אחרון סמכה וכשתרצה להנשא שפיר תנשא.

והנה לפמ"ש יש לעיין בהא דאמרו כתובות כ"ב דעד אומר מת הו"ל כשנים כיון דהתירוה להנשא ולפ"ז אם נימא דעיקר נאמנות העד משום דדייקא ומנסבא א"כ כ"ז שלא נשאת שוב לא חשוב כשנים דהא לא נאמן מצד עדותו רק מצד דדייקא ומנסבא וכל שלא נשאת ל"ש לומר דהתירוה להנשא וצ"ל דאזלינן אליבא דעדות ע"א דנאמן הוא משום מלתא דעל"ג לא משקרי ולפ"ז קשה דל"ל טעמא משום דנאמן כשנים ת"ל דאפילו בב"א מהראוי להאמין לזה שאומר מת דזה מתיירא שמא יבא ויתגלה בהתי' דשקר אבל זה שאמר לא מת לא יתגלה שקרו להדיא דאף שיבואו שנים ויעידו שמת הוא יכול להתנצל שלא דקדק היטב וחשב שאחר מת וכדומה ועכ"פ אינו מבורר שקרו לעין כל וצ"ע.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף