שואל ומשיב/א/א/רעו

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רעו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ז נתעורר קודם חג הפסח רעש גדול על השו"ב מזלאזיטץ ושמו ר' ישראל שו"ב באשר ששלחו אחריו לטארניפאהל לבדוק בהמות מטריפות הריאה והשוחטים העידו עליו שהשאיר השרשים מהסרכא וגם לא ידע מנגלד וכאשר ראיתי בגב"ע שנגבה עליו בטארניפאל ר' מאיר ור' ליזר הירש ווילנר והנה על ר"מ הנ"ל העידו רבים שהוא פסול לעדות ועל ר' ליזר הירש אמרו שהוא נוגע בעדות והוא הי' מחזיק הבאנק של השחיטה ואח"כ לקחוהו ממנו והתחילו השו"ב להטריף ולפי שהי' הפסד גדול ע"כ לקחו להשו"ב ר"י הנ"ל שהוא מפורסם למומחה גדול וע"כ רצה ר' ליזר הירש הנ"ל להחזיק ביד השו"ב מטארניפאהל כדי שיפסידו אותן שמחזיקים הבאנק והשו"ב התנצל לפני בפ' תצא ששקר הוא והנה לדעתי יש להכשיר דהרי אף אם לו יהיו כדבריו כל שלא הוציא טריפות מת"י הוא כשר ומה גם שלא רצה לומר כלל כשר או טריפה וגם אינו ממונה שם לשו"ב ולא רצה להיות שם כלל ובכח גדול לקחוהו לשם וגם הוא ת"ח וירא שמים כאשר מעידין עליו וכל שאין בו חשד חימוד ממון לא נפסל כמו שהעלה הפר"ח סי' קי"ט ס"ק כ"ח יעו"ש ודו"ק והנה עוד יש קולא בנ"ד דבריאה אינו רק דרבנן ובדרבנן דעת המהריב"ל להקל והפר"ת מיקל בזה בס"ק כ' כמ"ש המהריב"ל ולא כהפר"ח אבל מהצ"ץ סי' ע"ג לא נראה כן וגם מעבודה"ג סי' נ"ז נראה כן אבל בסי' ט"ו לא כ"כ והיקל יותר מיהו י"ל דבדיקת הריאה הו"ל כגבינות העכו"ם שיש חשש איסור בגופו מיהו בגבינות עכו"ם עצמו היקל הריב"ל וגם בריאה הקל הפר"ת בסוף ס"ק כ' יעו"ש וגם יש לצדד מה שהביא הפר"ח בשם הריב"ל דע"י הבלבול נוכל לדונו כשוגג ומכ"ש כאן שהי' בלבול גדול וחזק וע"כ יש להקל בזה ובפרט שרבים מעידים עליו שהוא כשר וקבלת דברי חברות היינו שיקבל ע"ע להשמר מכל דבר וכמ"ש מהרמ"מ ועתב"ש ופרמ"ג סי' ב' בשפ"ד ס"ק י"א ודוק ועיין מהרש"ל פגה"נ ט"ז ובשו"ת פנים מאירות ח"ג סי' כ"ז דמקיל הרבה בזה כל שיש לו התנצלות ששגג ובמהירות בא לו ובשו"ת צ"ץ הנ"ל לא ראה דברי הרש"ל ביש"ש הנ"ל מ"ש בשם מהר"ם ודו"ק היטב.

והנה במ"ש למעלה בהך דמלקיות כרבי דבשני פעמים הוה חזקה והנימוק"י ביבמות פ' הבע"י ביאר הטעם כדי לבער עושי רשעה ובתשובה אחת ביארתי הדברים דאף דספק נפשות להקל היינו באם הספק אם עבר כלל אבל כל דהרג בודאי או עשה התועבה אף דספק אם פטור דאולי לא יעבור עוד או דשמא טריפה הרג ע"ז אזלינן בתר רובא וובזה ישבת לנכון מה דיליף הש"ס מרוצח דאזלינן בתר רובא ושמעתי מקשים בשם הגאון מוה' עזריאל ז"ל האבד"ק לובלין דבפ"נ לא אזלינן בתר רובא ולפמ"ש הנימוק"י א"ש דכל שעושין לבער עושי רשעה אזלינן בתר רובא דהרי בתרי זימני מחמרינן בזה מכ"ש בתר רוב ובזה אמרתי דבר נחמד במ"ש ר"ע אלו היינו בסנהדרין לא הי' נהרג אדם מעולם ורשב"ג אמר אף הם מרבים ש"ד בישראל והיינו דר"ע ס"ל דלא אזלינן בתר רובא משום פ"נ ורשב"ג ס"ל כדי לייסר עושי רשעה אזלינן בתר רובא אברא דטעמו דר"ע לא נודע וכמו שהקשו התוס' דהא יליף בחולין מרוצח דאזלינן בתר רובא אך נראה כיון דכל הטעם דאזלינן בתר רובא אף דהוה פ"נ הוא כדי לבער עושי רשעה וכ"כ דדוקא אם כבר נודע שעשה רע שהרג רק שהספק שמא טריפה הרג בזה שייך לבער עושי רשעה אבל אם הספק אם לא עשה הרע שפיר לא אזלינן בתר רובא בפ"נ ולפ"ז אם ירצו להזים יוכלו להתנצל ולומר גברא קטילא בעי למקטל וכאן ל"ש לומר כדי לבער עושי רשעה אזלינן בתר רובא דז"א דכאן באמת הספק אם עשו רע כלל והרי גוף הזמה חידוש הוא דמה חזית וא"כ אף אם נימא דעדים אחרונים נאמנים מ"מ שמא טריפה הוא ולא רצו להרוג רק גברא קטילא ובכה"ג ודאי (לא) הוה עדות שאילה"ז וא"כ שפיר אמרינן דשיילי להו אם טריפה הרג דל"ש לומר דאזלינן בתר רובא דבכה"ג ודאי לא אזלינן דהו"ל פ"נ ובפרט בעדים זוממים דלא עשו מעשה רשע בפועל רק שזממו להרוג ומעתה מיושב היטב קושית התוס' דהקרא שפיר מצי לאיירי בב"ד שראו בעצמם דבזה לא בעינן עדות שאילה"ז כדאמרו בסנהדרין דף ע"ח ועיין תוס' מכות דף ז' ד"ה כמכחול ובמהרש"א שם ובתומים סי' ז' מ"ש בזה ודו"ק היטב.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף