שואל ומשיב/א/א/רסז

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רסז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרכ"ג הגיע אלי מכתב מהחריף מוה' זאב וואלף ווילער נ"י וחידש בישוב קושית הקצה"ח לענין קנין לזמן אי מקרי קנין הגוף מהך דב"ב דף קל"ז דאמרי אי מפיק לא נפיק למאי יהבי' ניהלה וע"ז אמר דכל הטעם דקנין לזמן ל"מ קה"ג הוא משום דהבעלים דיש להם קה"ג לא שבקי קה"ג שלהם שיהיה חל קנין הזמן דהלוקח שיהיה מקרי קה"ג אבל שם דהמוכר נסתלק לגמרי רק שאמר אחריך לפלוני בזה פשיטא דקנין הזמן של ראשון מקרי קה"ג ממש וזה תו"ד. והנה אני לא חילק ולא בילק ידענא דאף שנראה מדברי התוס' ביבמות דף ל"ו דקה"ג של הבעלים עדיף מק"פ שיש להלוקח ע"ש ועיין בב"ב דף נו"ן ובב"ק פ"ט היינו אם אנו דנין נגד הבעלים הראשונים אז שפיר אמרינן דקה"ג של ראשון אלים כחו אבל מ"מ אם אנו דנין אם יש להלוקח קנין בזה שפיר י"ל דקנין לזמן מקרי ג"כ קה"ג וכן להיפך אם אנו מחשבין שקנין לזמן לא נקרא קה"ג רק ק"פ מה נ"מ בין לגבי בעלים ראשונים או שנסתלק המוכר סוף סוף הרי אין לו בו רק קנין לזמן ואינו קנין מוחלט ולא יצא בו דאינו שלו לחלוטין וז"ב ופשוט. והנה כ"כ למעלה בישוב קושית קצה"ח וכעת נ"ל חדשות דאף אם נימא דכל קנין שאינו לחלוטין רק לזמן לא מקרי קה"ג וכמ"ש הר"ן בנדרים כ"ט לענין קנין אישות היינו דוקא במקום ששייך קנין לחלוטין ויש קנין לזמן בזה אמרינן דכל שלא הקנהו רק לזמן לא מקרי קה"ג אבל באתרוג דיש קה"ג לחלוטין דהיינו לאכילה ולתשמיש וכדומה אבל מה שצריך לצורך מצוה שהמצוה צ"ל בקנין א"כ אם מקנהו על זמן המצוה זה מקרי קנינו דהזמן ההוא זה קנין החלטי לגבי האתרוג והרי אם יקנה לצורך אכילה שו"פ וכדומה וקנין לזמן מצוה שוה הרבה וא"כ זה הקנין שיש לצורך המצוה זה מקרי קה"ג בהחלט על אותו הזמן וז"ב והך דכתב הרא"ש והריטב"א דצריך שיחזור ויקנהו לו דאל"כ לא יועיל מעמ"ל היינו אם לא הקנהו רק שיצא בו ביום ראשון וא"כ כיון שכל הימים הוא המצוה שוב לא נקרא רק קנין לזמן אבל מה שהקנהו לכל זמן מצוה זהו קנינו בהחלט ויצא לנו דין חדש דאם הקנהו מעמ"ל על כל הזמן מצוה היה מועיל וזה דאמרו לא לקני אינש לולבא ביו"ט קמא לינוקא והיינו דוקא על יו"ט קמא בלבד אבל אם הקנהו לכל הימים היה קונה ומחזיר כנלפע"ד דבר חדש. ובזה מיושב מה דהקשה מעלתו מהא דמבואר באו"ח סי' תמ"ח במ"א ודג"מ דאם נותן לעכו"ם החמץ במעמ"ל על כל ימות הפסח דמועיל והקשה מע"ל הא קנין לזמן אינו רק ק"פ ונשאר קה"ג אצל המוכר ולמה לא יעבור על ב"י ומ"ש מע"ל כיון דחמץ אינו ברשותו של אדם ואף דעשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו כל שחל עליו רשות הנכרי ל"ח כשלו וא"כ כיון שהמוכר נסתלק שוב גם קנין לזמן מקרי קה"ג והוא אזיל לשיטתי' אבל כ"כ דז"א דכל דלא היה קנין החלטי רק לזמן מקרי ק"פ וראוי שיעבור המוכר אבל לפמ"ש א"ש דכיון דמה דנותן להעכו"ם מעמ"ל אחר הפסח אינו רק הערמה ורק בדרבנן שרי הערמה כמ"ש התב"ש בבכור שור אבל עכ"פ זה ודאי דאינו נותן או מוכר לנכרי רק לזמן הפסח וא"פ זה קנין החלט דכל הקנין לא נעשה רק בשביל איסור חמץ ונמצא שזמן החמץ זה קנינו ההחלטי וז"ב כשמש והנה מה שהביא ראיה להרא"ש מהא דאמר ר"ל דהמוכר שדהו בזמן שהיובל נוהג דאינו רק ק"פ והרי הבדל יש בין קנין לזמן נק"פ דהקונה לזמן יכול להרוס ולבנות והמוכר לפירות א"י להרוס וא"כ כיון שמדמה קנין לזמן לק"פ הרי דאינו קנוי קה"ג כל שהוא לזמן הנה באמת מה שמקשה על קצה"ח זה ל"ק דהוא ביאר באמת בסי' רנ"ז דהמוכר שדהו בזמן היובל ג"כ יכול להרוס ולבנות ול"ק עליו אבל אני כתבתי דדבריו תמוהים כמ"ש המלמ"ל פי"א מיובל הי"א בשם הירושלמי וכבר הארכתי בזה לעיל ועכ"פ ראייתו לא ידעתי דסוף סוף יקשה לשיטתו למה מדמה קנין הזמן לק"פ והא יש לו כח לבנו' ולסתור אבל באמת ל"ק דאינו מדמה לק"פ לגמרי רק לענין זה דאינו קה"ג ממש וז"פ ודרך אגב אזכור ג"כ מ"ש לי החריף הנ"ל עוד קושיות בעניני' שונים מ"ש להקשות בהך דקינא לה משנים המוזכר בירושלמי והרמב"ם והרי הוה שלשה והו"ל ס"ט ברה"ר הנה כבר קדמו בק"ע וגם בישועת יעקב לדו"ז ה' סוטה הקשה כן ע"ש מ"ש בזה ואני כתבתי בזה תשובה ארוכה שגם הרב הגדול מו"ה דוד ז"ל בן הקצה"ח הקשה אותי כן יע"ש. מה שהקשה דאיך משכחת לה מ"ש בפ' תצא ע"ד אשר לא צעקה והא צריך להתרות בה ותקבל התראה וכתב דמשכח' לה בתחלתה באונס וסופ' ברצון הנה כן תירצתי גם אני לאחד מזלאטשוב ועוד אמרתי דבר אחד עפ"י דברי הפ"י בגיטין בסוגיא דזמן בגיטין ואכ"מ אח"כ הגידו לי כי הקושיא ותירוצו דמשכחת בסופה ברצון כ"כ הרב בעהמ"ח ס' כתב והקבלה ואינו לפני. ומה שהקשה בשבת דף קל"ה דפריך ממהל היכא מהלינן ולמה לא פריך גם לרבנן דעכ"פ מיעוט נפלים יש ושוב לפי מה שאמרו ערלתו ודאי ולא ספק והרי השטמ"ק בב"מ דף ז' חידש דכל דאמרה תורה עשירי ודאי גם הרוב ל"מ דעכ"פ ודאי אינו וגם איך משכחת לה כלל דנמהלנו וגם היאך מועיל ס"ס במילה והא עכ"פ אינו ערלתו ודאי הנה השני קושיות הראשונות מיושבים כחדא דע"כ לא אמרינן עשירי ודאי ולא ספק ואף רוב לא מועיל רק היכא דהספק נופל במקרה ומשכחת לה עשירי ודאי בזה אמרינן דעשירי ודאי ממעט אפילו רוב אבל כאן דהתורה אמרה שימול וכל המילות לא משכחת רק עפ"י רוב א"כ ע"כ לא מיעט התורה רוב דא"כ ממהל היכא מהלינן ולפ"ז לענין ס"ס במקרה שוב לא מועיל וכן מצאתי בהפלאה בכתובות דף י"ד דתירץ לקושית התוס' בשבת קל"ה דהקשו למה לי קרא דערלתו ודאי וכתב דנ"מ לענין ס"ס וזה מסכים למ"ש ומה דהקשה דא"כ בטומאה לא יועיל ס"ס דהיינו ספק נגע וספק שמא צפרדע והרי בטומאת הגוף התורה מיעטה בפירוש דספק לא יועיל כדאמרו בסוטה כ"ח הנה לא היה לו להקשות מס"ס דלרבנן אף ספק על טמא רק לר"א יש חילוק ועי' פסחים ט' וב"ב קנ"ו אבל לענין רוב הדבר מפורש במשנה דתשעה צפרדים ושרץ א' דטהור וכן קו"ל בש"ע יו"ד סי' שע"ג ואיך יועיל רוב וכבר הקשיתי כן וכתבתי דעכ"פ כודאי לא נוכל לחשוב וכמ"ש התוס' לענין שני נזירים והארכתי בזה בחבורי כת"י סי' שע"ג שם ואכ"מ ומה שהקשה בנדרים נ"ח לענין גידולי שביעית דהוה נולד הספק בתוך התערובות דל"ש ביטול הנה כבר קדמו בשו"ת נו"ב מהד"ת חיו"ד ובשעה"מ הי"א יעו"ש. מה שהקשה בהא דאמרו בחולין ח' דבמסוכנת אסור דמתקן הוא וא"כ היאך מותר לגמור השחיטה בבריאה הא כשהתחיל לשחוט הושט הוא מסוכנת ובגמר מתקן הוא לק"מ דחדא שחיטה הוא מקלקל ועיין תוס' שם ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף