שואל ומשיב/א/א/רנה

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רנה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ז הגיעני תשובה מש"ב הרב מו' יצחק חיים וואלירשטיין ני' נכד הרב הגאון המנוח מוה' יחזקאל אבד"ק רישא במה שחקר הכו"פ סי' ק"י ס"ק ז' באם לקח מן הקבוע דאסור איך הדין אם הוא עומד ובשרו בידו סמוך לחנות מוכרת בשר שחיטה אי נימא כיון דקורבא דאורייתא רק במקום רובא אזלינן בתר רובא וכאן דקבוע מבטל הרוב מהראוי ליזול בתר רובא והביא ראיה מהא דאמרו בנזיר דף י"ב צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים משום דהו"ל קבוע וקשה אותה עיר שהשליח שוכן בתוכה יאסרו הנשים ואידך יהי' שרי דהא לאותן הנשים השליח קרוב יותר משאר נשי דעלמא וע"כ דדוחה קבוע לרוב וקורבא ביחד ובשפ"ד דוחה ראי' זו כיון דאינו רק קנסא כמ"ש התוס' בגיטין דף ס"ד א"כ אם לא נקנוס רק בעיר ששוכן השליח לא יהי' קנס כ"כ וע"ז כתב מעלתו דבאמת מ"ש התוס' דאי לאו חזקת שע"ש לא הי' ראוי לקנוס צ"ב דסוף סוף מהראוי לקנוס הואיל שהכניס עצמו בספק וע"ז כתב דבאמת הא דאמרו בנזיר דלמא בשוקא אשכח וקדיש ג"כ צ"ב דסוף סוף דמהראוי לקנסו אך באמת הדבר נכון דכל דאלו הי' קבוע דאורייתא לא הי' נקרא קבוע פשיטא דבקבוע דרבנן לא קנסו וא"כ אם בשוקא אשכח וקדיש לא הי' קבוע דאורייתא אין מקום לקנסו בקבוע דרבנן ושפיר פריך ולפ"ז אי לא הי' חזקת שע"ש וא"כ לא הי' ספק כלל וא"כ ל"ש קנס ומעתה שפיר כתב הכו"פ דאם נימא דאזל בתר קורבא שוב לא הי' ספק ובקבוע דאורייתא אזלינן בתר קורבא וממילא ל"ש לקנוס דלא האלימו יותר מאלו הי' קבוע דאורייתא והנה באמת יפה כתב בזה אבל לפע"ד אינו מוכרח דמה שהקשה דלמא בשוקא אשכח וקדיש היינו דעכ"פ לא הוה רק ספק קבוע וקבוע חידוש הוא ודוקא ודאי קבוע ולא ספק ועש"ך סי' ק"י ס"ק י"ד וא"כ כל דהוה ספק קבוע דלמא בשוקא אשכח וקדיש לא הוה קבוע אף בדאורייתא וכ"ש בדרבנן ולפ"ז גם בחזקה שע"ש אם הי' רק ספק לא הי' מקרי קבוע אברא דלפ"ז צ"ב דהרי מסיק הש"ס דשע"ש הוא רק לחומרא ולא לקולא ולפ"ז שוב אין מקום לקנסו אך נראה כיון דזה הוה קבוע שאינו ניכר וא"כ לא הוה רק ספק רק דמדרבנן חשוב קבוע אף דאינו ניכר ועכ"פ הוה כספק קבוע א"כ ממילא שייך קנס דמדרבנן עשו אותו ספק כודאי ומחזיקין שעשה שליחתו שוב הו"לל קבוע מדרבנן אף שאינו רק ספק ולפ"ז שוב נדחה ראית הכו"פ דניהו דהו"ל קורבא עכ"פ שייך חזקת שע"ש והו"ל קבוע ושוב אסור משום קנסא ובשלמא אם נימא דבשוקא אשכח וקדיש לא התחיל הקביעות כלל אבל כאן לענין אותה העיר התחיל הקביעו' ושוב אף דהוה ספק רבנן עשו אותו כודאי ודו"ק ובלא"ה אין מקום לקושיתו דשפיר פריך דלמא בשוקא אשכח וקדיש ל"ש לומר דמ"מ שייך קנס דז"א דלהס"ד דלא ידע לחלק בין הדרא לקביעותא או לא שוב יקשה מ"ש מקנין דלא קנסו בכה"ג וא"ל דנייד הא גם אשה ניידא כדאמרו בהדיא שם ולכך הוצרכו לחלק דאשה כל דהדרא לניחותא הו"ל קבוע מדרבנן ויש מקום לקנסו אבל מ"ש מעלתו דלא עדיף מקבוע דאורייתא אף שהוא דבר חכמה מ"מ יקשה דהרי חזינן דאף שאינו ניכר ואינו מקרי קבוע עשאו רבנן כקבוע אף שהוא ספק א"כ מה נ"מ אם יש לומר דבשוקא אשכח ולא הוה קבועות מדאורייתא הא גם בלא"ה אינו קבוע דלא ניכר ורק דרבנן עשו קבוע ומה נ"מ בין זה או זה ודו"ק.

ומ"ש מעלתו דאם נימא כשיטת הטור כשיש טריפה במקולין אחת וא"י איזה מקולין הו"ל קבוע דאורייתא אם כן קשה מ"פ בב"ב דף כ"ד מהעיר הקרובה אל החלל ניזל בתר רובא דעלמא הא הו"ל קבוע וע"כ דדוקא אם נולד לנו איזה ספק כמו במקולין שודאי יש טריפות במקולין אחת רק שלא נודע באיזה מקולין שייך קבועות אבל אם אנו מסופקים אם התחיל כאן האיסור כמו ברוצח דאנו דנין אם אותו הורג היה בא מעיר זו או מרובא דעלמא אם כן בתחלת ביאתו עוד לא הרג כלל ושייך למיזל בתר רובא דעלמא וא"כ גם כאן אם אנו באים לדון על שעת שליחות ל"ש לומר קורבא רק אזלינן בתר רוב דרוב וקרוב הלך אחר הרוב אבל לאחר שקדש וכבר התחיל הספק שוב ל"ש ליזיל בתר קורבא דהו"ל קבוע זה תו"ד ואינם כלום שמה שהקשה מ"פ מהעיר הקרובה הא הו"ל קבוע הנה ל"מ אם נימא דאזלינן בתר קורבא אף בקבוע ודאי שפיר מקשה הש"ס אלא אף אם נימא דלא אזלינן בתר קבוע אף נגד קורבא לא ידעתי מה קושיא דקבועות דעיר ל"ח קבוע ועיין שעה"מ בהלכות מגלה ולק"מ. ובגוף קושית הכו"פ לפע"ד ל"ד דשאני קורבא דעלמא דאין נ"מ בזה אם היא רוב או רובא דעלמא וכמו ברוצח וכל הני דמייתי בב"ב דשם יש מקום לדון על הקורבא כמו ברובא דעלמא דיכול להיות רוצח ממקום קרוב או רחוק אבל לקדש אשה הנה מי יודע דרוצה לקדש אשה מה שנמצאת בעיר הזאת ובודאי דראוי ליזל בתר רובא דעלמא דבודאי תוכל שתמצא אשה כרצונו יותר מקורבא דעירו של שליח וז"ב ופשוט ויש לדמותו למ"ש בשטה מקובצת כתובות דף ט"ו דרוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם ל"ש קבוע דהאי רוב חזקה ורגלים לדבר דבודאי לא שחט אלא המומחה ע"ש ובזה יישב מעלתו קושית התוס' בסנהדרין (אינו בתוס' רק במרדכי פ"ק דחולין) שהקשו דלמה אזלינן בסנהדרין בתר רוב הא הו"ל קבוע ולפמ"ש השטה ל"ש זאת דשם ודאי מסתבר דלא שייך קבוע דמסתבר טעמי' כהרוב ובזה אני אומר במה שהאריך בשו"ת נו"ב אם אזלינן בתר רוב דיינים אף שאינו מטעם אחד ולפמ"ש יש לומר דבזה ל"ש דמסתבר טעמי' של הרוב שהרי כל אחד אומר טעם אחר ושוב שייך קביעות ודו"ק וה"ה בקידושין דשייך טעם שזה רוצה באשה כזאת מה שלא נמצאת בעיר הזאת רק ברובא דעלמא וז"ב ודו"ק.

והנה בהא דאמרו גזרה שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת ויקרבו הקשה אותי הרבני המופלג מוה' איצק היילפרין מקאזליב לפמ"ש בש"ע סי' ק"א דאפילו נחתך רובן אין תולין שהאיסור נחתך והטעם כתב הט"ז בשם מהרא"י דאף דבכ"מ אמרינן מרובא קפריש כאן שנחתך ונשתנה מקדמות ל"ש ליזל בתר רוב וע"ז הקשה דגם כאן כל שנשחט ונשתנה מקדמותו ל"ש לזיל בתר רוב וא"כ גם כי משיך חד חד הא זה לאחר שחיטה והרי נשתנה מקדמותו והשבתי דלק"מ דשם מיירי שנחתך מעצמו ונשתנה ממה שהי' אבל אם הי' חותך ל"ש לומר דיצא מהרוב בשביל שנשתנה דלא נשתנה מעצמו רק הוא שינהו וה"ה כאן במה ששחט בידים לא נשתנה ולא יצא מהרוב וז"ב ופשוט.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף