שואל ומשיב/א/א/רח

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וברכה וכ"ט לכבוד הרב וכו' מ' מענדל נ"י מ"ץ דק"ק קאלימייא.

מכתבו הגיעני אשר שאל במקוה שנפרץ כותלי עד שנראה זחילתו להדיא רק שנשתייר מהפרצה ולמטה ארבעים סאה וכך המקוה היא תמיד שלמעלה הוא זוחלת ולמטה אינה זוחלת ויש מ' סאה למטה והביא דברי הש"ע ס' ר"א ס' נון דהר"ש מחמיר והרמ"א סיים ויש לחוש לדבריהם הנה לפענ"ד המקוה היא כשירה כיון שהמקוה בא ממעין רק שנפסק מהמעיין אף דהש"ך כתב בס"ק ק"ח דכשהפסיק המעיין שוב אין שם מעיין עליו באמת הש"ך לשיטתו דחולק על המוהרי"ק שם בס"ק ל' אבל באמת אנן קיי"ל בדיעבד כהמוהרי"ק ובתשובה כתבתי לישב קושיותיו ואני תמה על הש"ך שכתב דרמ"א מיירי דעדיין הוא בא מהעין ובאמת דברי הרמ"א מקורם ממוהרי"ק שורש קנ"ו ושם חידש דין זה דאף בהפסיק מהמעין דין מעיין עליו עכ"פ הדין דין אמת דהרמ"א ודאי ס"ל כן. והנה מה שהקשה על שיטת הר"ש ממה דמבואר בסעיף ס' דאמצעיות מותרות אף ששם הוא במי גשמים ואין זה עירוב דקטפרס אינו חיבור וא"כ שפיר הוי זוחלין וקשה אמאי טובלין באמצעית הנה אמת נכון הדבר שכן פירש הרמב"ם דטעם של חכמים משום דקטפרס אינו חיבור אבל הר"ש יוכל לפרש דטעמו של חכמים הוא דבאמת ס"ל ג"כ גוד אחית וגוד אסיק ורק משום דחרדלת של גשמים עוברת ביניהם לא חשו לצרף ע"י גוד אחית ולפ"ז עכ"פ אמצעית מותרת דלענין אמצעית ודאי מועיל עירוב מקואות ושפיר הוי עירוב מקואות עכ"פ וע' בפנ"י בגיטין דף י"ז בתוס' ד"ה הניצוק כנלפע"ד. ואף דלא מועיל לענין התחתונה והעליונה אבל לענין אמצעיות שפיר הוה ערוב מקואות ולא נקרא זוחל ועש"ך ס"ק למ"ד ודו"ק ובלא"ה נראה דאין התחלה לקושיא דע"כ לא כתב הר"ש דכל שהוא זוחל אף שיש מ' סאה למטה פסול היינו כשאותו המים בעצמו הוא זוחל אבל בהנך ג' גממיות שאותו המ' סאה בעצמם אינם זוחלים רק שהחרדלית של מי גשמים שעוברת בתוכו הם עושין הזחילה בכה"ג בודאי גם הר"ש מודה דכל שיש באמצעית מ' סאה אין הזחלה של חרדלית פוסל וז"ב.

והנה אעתיק כאן מה שכתבתי בתשובה בהא דמבואר בסעיף ס' ג' גוממויות שבנחל התחתונה והעליונה של כ' סאה והאמצעית של מ' ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל אע"פ שהוא נכנס לתוכן ויצא מתוכן אין זה עירוב ואין מטבילין אלא באמצעית שאין הנזחלין מערבין אא"כ עמדו והוא לשון הרמב"ם פ"ח ממקוואות ה"ח והדבר תמוה דבחגיגה י"ט מובא ראשית ל' התוס' מחלוקת ר"מ ור"י ומפרש שם דפליגי בגוד אחית וגוד אסיק והרמב"ם כתב טעם אחר והכ"מ כתב בשם הריב"ש דהרמב"ם מפרש דמה"ט אין הנזחלין מערבין משום דל"ל גוד אחית ואסיק והוא תימה דמנ"ל לרמב"ם להוסיף ענין שאין המעיין נזחלין ולא מפרש בפשיטות דרבנן לא ס"ל גוד אחית וכ"ש גוד אסיק וגם דברי הכ"מ שמפרש דרבנן מפרשי טעם אחר הוא תמוה דמנ"ל לרמב"ם זאת ולפע"ד נראה דיצא לו לרבינו דבר זה דהרי הש"ך כתב דוקא גשמים אבל מעיין מערב אף בזוחלין והיינו משום דקתני וחרדלית של גשמים עוברת ביניהם משמע דוקא גשמים ולא מעיין לפ"ז אם היה הכונה משום גוד אסיק ואחית מאי נ"מ בין אם הוא גשמים או מעיין וע"כ פי' הרמב"ם משום דאין המים הנזחלין מערבין ולכך דוקא מי גשמים שפסולין בזוחלין אבל מעיין שמטהרין בזוחלין מערבין דמה בכך שהם נזחלין מזה יצא לו לרבינו הדין והטעם דאין הנזחלין מערבין ובזה נראה מה דאמרו גוד אחית אית ליה לר"י גוד אסיק ל"ל ולפמ"ש א"ש הסברא בזה דהנה הרמב"ם כתב דאין הנזחלין מערבין אא"כ עמדו והיינו דכל שהשטף מים נכנסין ויוצאין בזחילתן קיימו ולא עמדו במקוה והזחילה פסולה במקוה ולכך אינן מערבין ומעתה מסתבר טפי לומר גוד אחית דכל שנופל לתוך המקוה ממילא עכ"פ עמדו רגע אחת ובטל זחילתן אבל גוד אסיק ודאי לא מסתבר שהרי ודאי סופו לירד ולא יתבטל הזחילה אבל רבנן ס"ל דאף גוד אחית לא שייך דהא השטף נכנס ויוצא ולא נפסק הזחילה וזחילה פסול למקוה וז"ב וכל דברי הרמב"ם מבוארין היטב ומן האמור הן נסתר מחמתו דברי הד"מ בש"ך ס"ק פ' ודבריו בתשו' נוב"י מהד"ת ס"ק ל"ו ובתשו' שם בנמשך מן המעיין ודאי אין דבריו נכונים דהרי במעיין מטהר אף בזוחלין כמ"ש הש"ך ואף בלא דברי הש"ך הא הרמב"ם והש"ע סיימו אא"כ עמדו ובהך דש"ך ס"ק פ' דמיירי שנמשך ע"י צינורות למקוה ובמקוה נשארו קוב וקיימו לכ"ע כשר ואף דנזחלין וז"ב והנה מ"ש הש"ך דמעיין מערב אף בזוחלין ראיתי בספר אחד שפירש שהגממיות נובעין מן המעיין ואף שגם במעיין צריך מ' סאה אבל מ"מ הזוחלין מערבין אולם ז"א דהפירוש הוא דהשטף מים הם גשמים והגממיות הם מי מקוה וז"פ. והנה בגיטין דף ט"ז בתוס' ד"ה הניצוק הקשו דמשמע דניצוק וקטפרס אינו חיבור כלל והרי ר"מ ור"י מודים דבתחתונה אמרינן גוד אחית ובראשית ההשקפה תמהתי דהא חכמים ס"ל דאף בתחתונה לא אמרינן דהוי חיבור ומצאתי במהרש"א ומהרמ"ל ופנ"י שהאריכו בזה והנה לשיטת הרמב"ם א"ש דדוקא היכא ששטף המים נכנס ויוצא ואינו נח שם הוא דפסול מטעם דאין הנזחלין מערבין אא"כ עמדו אבל בניצוק וקטפרס דיורדין להמקוה וכן בניצוק דסופו לירד הוי חיבור ול"ש שאין הנזחלין מערבין שהרי עמדו ומהגם דדוקא לענין מקואות דאינן מטהרין אלא באשבורן שייך לחלק בין עמדו או לא וכן בין מי גשמים או מים אבל לענין חיבור לטהר ל"ש לחלק זאת ושפיר הקשו התוס' ע"ש אבל לא אתי שפיר תירוצם לפי"ז דהרי רבנן פליגי אפילו באמצעיות יש מ' סאה ולפמ"ש למעלה בזה כ"ע מודי דעכ"פ במ' סאה בודאי כשר וע"כ דהתוס' לא נחתו כלל לטעמו של הרמב"ם עכ"פ דברי הרמב"ם א"ש בטעמו ודו"ק וקושית התוס' אליבא דהרמב"ם יש לישב כ"ש התוס' כמה תירוצים אחרים וע' תוס' חגיגה דף י"ט ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף