שואל ומשיב/א/א/רט

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד אבי מורי הרב הגאון החריף ובקי המפורסם החכם משלם מו"ה אריה ליבוש ני'.

מכתבו הגיעני תמול בש"ק ואם כי לבי בל עמי מפני רוע הודברה השם ירחם עלינו בכ"ז אמרתי לכתוב בקצרה מה שכתבתי על דברת הרא"ש כלל פ"ו ס' ד' ראיה דהיכא שאינם באין להוציא לא שייך אין אדם מוריש שבועה לבניו מההוא דשטר כיס היוצא על היתומים דנשבע וגובה מחצה ע"ז כתב המלמ"ל פי"ז ממלוה דאין ראיה משם דהאי הוא בשבועת המלוה הבאה להוציא וע"ז תמהתי דהא ראיית הרא"ש הוא ממחצה דפקדון דטענינן ליתמי החזרתי במיגו דנאנסו אף דאביהם היה צריך לישבע וע"כ דהיורשים מחזיקי' במה שבידם אף דאביהם היה חייב שבועה הנה באמת זה תימא רבה והמעיין בתשובות הרא"ש מבואר בהדיא דראייתו היא מפלגא דפקדון אמנם אני תמה על הרא"ש דמאי ראיה משם דשם כיון שאנן טענינין ליתמי כל מה שהיה יכול אביהם לטעון א"כ אף שאביהם היה צריך לשבע מ"מ פטרו חז"ל היורשים משבועה בכה"ג וא"כ ל"ש בזה דאין אדם מוריש שבועה דלית כאן שבועה כלל דכל שיש מיגו דנאנסו אף דאביהם היה צריך לשבע בכה"ג המניהו חז"ל להיורשים בלא שבועה וע"כ הבין המלמ"ל דראייתו היא ממה דבחצי מלוה נשבע ולמה ליה שבועה הא בחלק המלוה אין להיורשים מיגו וצריכין לישבע ואין אדם מוריש שבועה ולמה צריך המלוה לישבע וע"ז השיג המלמ"ל דשם דבענין להוציא לכך צריך שבועה כשבא להוציא מיורשים עוד אני תמה ע"ד הרא"ש דאדרבא בחלק הפקדון ל"ש לומר דהיורשים מוחזקים דהא חלק הפקדון כל היכא דאיתא ברשותיה דמלוה איתא ואף בפקדון דכפרה דעת הרבה פוסקים דמיקרי ברשותיה דמלוה ומכש"כ כאן דלא כפריה שאנן טענינין להו החזרתי במיגו דנאנסו אבל מוחזקים עכ"פ לא מיקרי ואדרבא בחלק המלוה דלהוצאה ניתנה יותר שייך לומר שהם מוחזקים במה שבידם וא"כ ע"כ ראייתו מחלק המלוה וע"ז שפיר תמה המלמ"ל וכמ"ש וגם בגוף דינא של הרא"ש אני תמה דאף אם נימא דאף בבאין להחזיק שייך אינו מורש בכאן ל"ש זאת דהא באמת ראובן נתן מעות לשמעון ושמעון מעצמו אמר אינו רוצה ליטול אלא בשבועה בכה"ג יכולין היורשין לומר דניהו דאבינו רצה לחייב עצמו לישבע היינו כשהיה חייב אבל מה לנו בזה וצע"ג נחזור לענינינו ראיות הרא"ש השניה מהא דאמרו בשבועות דף מ"ח ע"ב גבי יפה כח הבן דמוקי לה כב"ש דשטר העומד לגבות כגבוי דמי וע"ז השיג המלמ"ל דהא שם באין היורשין להוציא וזה היא תמוה גדולה דהרי לב"ש דהוה כגבוי הוה מוחזק ולא שייך אין אדם מוריש וה"ה לדידן היכא דהוא מוחזק לא שייך אין אדם מוריש הן אמת דגוף דברי הש"ס לא זכיתי להבין דמה ראייה מב"ש שאני התם דהשטר כתובה בעצמה היא מוחזקת ואינם טוענים על השטר שהוא פרוע רק שמא זנתה א"כ החיוב הוא ברור והפטור הוא מצד אחר דכל דהוא מוחזקת בשטר הוה כגבוי אבל לענין אין אדם מוריש שבועה שהם טענו על השטר גופא שמא נפרע ואנו טענינין ליתמי א"כ ניהו דהיורש המלוה נקרא מוחזק מצד השטר דהוה כגבוי אבל עכ"פ היורשי' של לוה ג"כ מיקרי מוחזקי' דיורש המלוה לא מיקרי מוחזק טפי מיורש הלוה ושפיר שייך אין אדם מוריש וצ"ע בזה.

מ"ש ע"ד הרמב"ם פ"א מטוען ה"ד הטוען את חבירו טענות הרבה אין משביעין אותו על כל טענה וטענה אלא שבועה אחת על הכל והרב המגיד לא כתב מקור רק שיש לזה סמך ממקומות הרבה וע"ז כתבת למה לא הביא ממאי דאמרו בירושלמי פ' שני דיני גזירות ה"ד חד בר נש אזיל בעי מידו על חבריה קומי רב שרי מוטען שערי חטין כוסמין אמר ליה רב כל מה דאת יכול לגלגל עליו גלגל ובסופו הוא משתבע לך חד על כולן הרי דמשביע אחת על הכל הנה אם כי הבאת ראיה ברורה אמנם לפענ"ד יש לדחות דשם לא בא לומר הדין דאינו נשבע על כל חדא וחדא בפ"ע רק באומר דאף שלא הודה רק באחד מהמינים ולר' יוחנן בכה"ג פטור כדאמרו שם בש"ס דילן דף מ"א ע"ז אמר רב כל מה דאת יכול לגלגל עליו מגלגל והיינו ע"ד שכתבו התוס' בכתובות דף י"ח דמודה במקצת מאי דחייב שבועה הוא כעין גלגול שבועה מתוך שנתחייב על מקצת שהודה לשלם מגלגל עליו שבועה על השאר ה"ה כאן מתוך שהודה על אחת מהם מגלגלין עליו ולכך שפיר א"ל דישבע לך חדא על כולן כיון דאינו רק מתורת גלגול ולפענ"ד היא כיון אמיתי בירושלמי.

ובגוף דברי הרא"ש הנ"ל דלהחזיק לא שייך אין אדם מוריש שבועה והביא ראיה מההוא דשטר כיס ותמהתי ע"ז דשם שאני דלענין יורשים ל"ש שבועה כלל הנה מצאתי בתוס' דף ט' בב"ב ד"ה מאן דאמר שהקשו למ"ד אין אדם מוריש שבועה לבניו אמאי פטורים מלשלם וכתבו דכל שמוחזקים ובאו לגבות מהן אין מוציאין מהן ופטורין והביאו ראיה מהך דשבועות מ"ח הא מני ב"ש הוא דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי אלמא דבדבר הגבוי אדם מוריש שבועה לבניו וכן כתב הרשב"א בתשובה ס' ת"ח קל"ט הובא בב"י ס' ק"ח וע' ש"ך שם סקכ"ה אבל התוס' לשטתייהו דס"ל דהיורשין מחוייבין לשבע שלא פקדנו וע' בהגהת אשר"י עם ובמהרש"א שם א"ש ראייתו מהך דשטר כיס דהרי מחייבין לשבע אבל לפי שטת הרא"ש נעצמו דס"ל דאין עליהם אלא חרם סתם וכמ"ש בס"ד שם בהדיא וכן קי"ל בטוש"ע סק"ח ולא הזכיר כלל שטת התוס' והגהות אשרי הנ"ל וע' בשו"ת הרא"ש כלל פ"ו ס' א' ב' א"כ אין ראיותו ראיה וכמ"ש וי"ל דבאמת דשאני התם שאין עלייהו שום שבועה כלל אבל בנידון דהרא"ש דעל תביעת ראובן לא היה להם שום טענה ויודעין שנתחייבו רק על מה ששמעון הוה טוען יש לי בידך כנגדו והוה צריך לשבע אפשר דבכה"ג אין אדם וכו' אף להחזיק וגם הקושיא השניה שהקשתי על הרא"ש קשה גם על התוס' והרשב"א והמלמ"ל לא חלי ולא הרגיש בזה ומן האמור אני תמה על הקהצ"ח ס' ס"ט ס"ק ז' שהאריך מי שהב"ד פוסקים לו שבועה ולא נשבע ומת אם היורשים חייבין לשלם וע' בנתיבות שם ובס' ק"ח סק"ד ובתשובה הארכתי וכעת אני תמה דבין לשטת התוס' ובין להרא"ש היורשים פטורין מלשלם עכ"פ כל שאינו יודעין אם לא היה אביהם נשבע וכן מצאתי בשו"ת הרדב"ז חלק חמישי ס' שני אלפים שי"ט שכתב בהדיא בכה"ג היורשים פטורין ולא שייך אין אדם מוריש שבועה כל שבאים להחזיק ויש לי אריכות דברים בדברי הרדב"ז שם ובכל הענין הנ"ל כמ"ש בתשובה באורך.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף