שואל ומשיב/א/א/נד

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן נד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה כ"ח אלול יום ה' סליחות תרי"ד הגיעני תשובה מהרב מוה' פייביל שרגא ני' מביטשאטש אודות דברי ריבות על השוחט מיגאלניצא שזה כמה שנים שיש עליו עוררים וזה זמן אשר נשבע שבעת שיהיה ר' שמואל ברדוב עמי בצוותא מיגאלניצא מחויב אני בכל יום קודם שאתחיל לשחוט בהמה או עוף להראות את הסכין להר"ש הנ"ל שאשחוט באותו יום עם הסכין הלז וכעת באו עדים שעבר על שבועתו ובאו עדים ששחט בסכין ור"ש לא היה בביתו וע"ז כתב הגאון מוהרש"ק לאסור והגאון אבד"ק בוטשאטש מוה' אברהם תאומים ני' התיר ומעלתו ג"כ מצדד להתיר והנה האמת אגיד כי הרב אבד"ק יגאלניצע כתב אלי כבר בזה והוריתי לאסור ומטעם שכבר רצו עליו העוררים והמנקפים ושם הארכתי במה שנתקבל העדות שלא ע"פ דין ומ"מ העליתי לאיסור ולא בדקתי כלל אחר הגב"ע הלז בדבר השבועה כי ע"ז לא היה עיקר סמיכתי אמנם אחרי שעורר אותי מעלתו בדבר השבועה הנה היום צום גדלי' ועשי"ת אשר יחשוב האדם עם קונהו אמרתי להשיבו הנה מ"ש מעלתו שיש לומר שלא קבל רק כשיהי' ר"ש ביגאלניצע ולא כשנסע מיגאלניצע והביא ראיה מדברי הר"ן בנשבע שאתן והאריך מעלתו בזה במחכ"ת מה מדמה זה לזה שם נשבע ברצונו שיתן ולא היה שום ענין שיכריחו ליתן אמרינן דלא נשבע רק כשיהיה רוצה זה לקבל אבל כאן הרי מפני שהיה עליו קטטות ומריבות וחשדוהו הרבה ע"כ באו לעמק השוה שיקבל עליו וא"כ יפה כתב הגאון מהר"ש קלוגר ני' דהכי בשביל שר"ש אינו בביתו הוא יצא מידי חשדא וכל מה שהאריך מעלתו בדברי הר"ן ומהרי"ק ורצה לומר שדעתו של ר' אפרים הלל לא הי' רק באם יהיה בביתו לא יהיה המניעה מאתו ואני תמה היאך רצה לעייל פילא בקופא דמחטא והלא לא לטובתו נעשה זאת ולא לטובת השוחט השני רק בשביל השוחט רא"ה הנ"ל שחשדוהו ואיך יצא מידי חשדא ובנדרים ושבועות אזלינן בתר התכלית של השבועה כמבואר בסי' רי"ח גם מה שדימה להאומר ע"מ שירצה אבא הוא תמוה דשם ברצון הדבר תלוי ובבחירתו וכאן לא עשה מדעת עצמו וגם מ"ש דבנדרים פירושן להקל תמהני דזה הכל כשנודע מעצמו אבל מה יועיל פירושו כל שנדר ע"ד חבירו ומפני החשד ומ"ש דעל זמן מועט לא חשדוהו ותדע דאל"כ נחוש שמא ישחוט בסכין פגום תמהני על מעלתו דאטו בשביל שלא נחשדנו למומר להכעיס שישחוט בסכין פגום כל שימצא סכינו כשר ומסתמא כשהעמידו בבקר והסכין יפה לא יתקלקל הסכין וגם לא יחליפנו בסכין אחר אטו נימא דבשביל זה לא חשדוהו גם כששוחט איזה זמן בלי בדיקה ועיין בשו"ת מבי"ט הובא בש"ך סי' רי"ח ס"ק וא"ו כי אינו נאמן לאסור עצמו רק במקום הזה וביארתי הדברים בחבורי יד שאול כי אינו נאמן לעשות מכללות פרטות ועיין בחבורי יד שאול סי' רכ"ז ס"ק א' וגם כאן כיון דהנדר חל והרי הוא אמר סתם כשיהי' בצוותא מה בכך שהוא מפרש דוקא כשיהיה בעיר ע"ז אינו נאמן ודו"ק היטב. ומ"ש מעלתו דכל דהלשון מסופק בעצמו אף שנדר ע"ד אחרים מ"מ מהני הנה מלבד דגוף דברים הם בלי טעם אף גם הרי בהגב"ע שנגבה בחתימת ר' מנחם מענדיל הורוויטץ ור' שמואל פרייד שבעת ששמעו נודע להם שר' אפרים הלל שחט בלי בדיקת חבירו הסכין הלכו להרב לשאול והוא התיר לשחוט עופות ולא בהמות עכ"פ משמע שגם הם הרגישו שמשמעות לשונו הי' שיאסר בשחיטתו תמיד אף כשלא יהיה ר"ש בעיר וגם המכתב ששלחו לי אנשי ק"ק יגאלניצע שמחזיקים ביד השוחט רא"ה גם הוא נגד זה יורה שהרי כתבו שרא"ה ידע כי השבועה לא היה רק אם יהיה בביתו רק שהמתנגדים שלו אמרו שעבר על השבועה אלמא שגם הם מודים שאם לא ביאר זאת היה משמעות לשונו שאסר עצמו לשחוט גם מ"ש שב' מהחתומים הודו שכוונתו היה כן וכשאתה מגיע לחשבון לא תמצא כי מ"ש שהרב היה אחד מהם והוא התיר לשחוט עופות תמהני למה לא אזלו בתר איפכא שהרי אסר בהמות והרי הוא עומד וצווח ככרוכיא לאסור שחיטתו כאשר שלח לי שבועות שתים מכתב וכתב מרורות על השוחט ובאמת מה שאסר בהמות ולא שחיטות עופות לפע"ד טעמו היה כשהיה אוסר על עצמו בלא בדיקה אף כשלא יהיה ר"ש בביתו מסתמא לא אסר על עצמו עופות כי מה יעשו איזה אנשים הצריכין לבשר אבל בשר בהמה שבלא"ה אין שוחטין רק שתי פעמים בשבוע וכדומה בזה יהיה צריך להמתין על השני וגם נלפע"ד דבאמת דעתו היה שאין אדם אוסר דבר שא"ש רק בבהמות השוחט מקבל איזה דברים מהבהמה והו"ל כשותפות ומצי לאסור משא"כ בעופות שאינו לוקח כלום ואף דלפע"ד אין הדברים נכונים דבאמת א"י לאסור שחיטתו על הקהל אף שיש לו שותפות דהוא לא נעשה מומר בזה וגם אם נימא דמצי לאסור כיון שנעשה מומר גם באינו שלו יהיה שחיטתו נבילה ואסור עכ"פ יש לו התנצלות להרב מה שהורה אבל מ"מ דעתו היה דאסר על עצמו השחיטה אף כשלא יהיה ר"ש בעיר ומאד תמהני שהרי ר' שמואל שלמה ור' ברוך שבאו לשאול פי הרב אם מותר לשחוט הלא המה ידעו שלא אסר על עצמו רק אם יהיה בעיר וע"כ שהכל שקר וכזב סוף דבר נשמע אם ישמע לעצתו יחזור בו כי יחזיק ביד הלל רשע.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף