שו"ת שארית יוסף/סא
|
< הקודם · הבא > |
סא) שאלה ראובן היה לו משכון מגוי והמשכן נתן לו הגוי חתום בארגז ליתן ריבית וראובן בא לשמעון ואמר תכשיטים ממושכנים בארגז זו הלוה לי עליהם בריבית כי המשכון ממושכן לי מגוי ונעשה ג"כ ערב בעד הקרן והריבית כי שמעון לא ידע מה בתוכו וכן עשה שמעון והלוה לו עליו וראובן נתן לו ריבית מה שהגיע מזמן לזמן ומת שמעון ואח"כ נתן ראובן עוד ריבית ליורשי שמעון מקצת קטנים ומקצת גדולים. ומה שהגיע אחר מות שמעון עד שעת הפדייה ובשעת הפדייה עשו חשבון ונתנו הקרן והריבית ליורשי שמעון ופתחו הארגז והחותם במעמד כולם ולא נמצא לשם כלום וראובן טוען שמא אתה פתחת ולקחת ואח"כ חתמת ע"י איזה ערמה ושמעון טוען כמו שנתת לי בחותם כך החזרתי לך מה לעשות הן בקרן הן בריבית עכ"לה:
תשובה הנה ריבית שלקחו היורשים לאחר מיתת אביהם פשיטא שחייבים להחזיר כי מה שנתנו הריבית היה בהיתר והטעם שהמלוה קנה משכון של גוי ומכרה להם ועכשיו שאין משכון איך יתנו ריבית על הלואה שהלוה להם וכן פשוט שיורשים הגדולים חייבים להחזיר וגם היתומים הקטנים אף על פי שכתב הרשב"א והב"י מביאו שפטורים מכל מקום הלא כתב המרדכי בהגהות קידושין בשם מהר"ם אפטרופוס שהלוה מעות יתומים בריבית וכן גבאי צדקה כו' צריכים להחזיר ועוד כתב הב"י בטור י"ד (סי' ק"ס) ולענין אם גבה האפטרופוס הריבית ונתנו להם כתב בספר התרומה בח"ג שחוזר הלוה ומוציא ממנו והוא מוציא מיתומים. ואף ע"ג שרשב"א פליג מכל מקום הרי מרדכי בשם מהר"ם וספר התרומה רבים כנגדו ועוד שי"ל שהרשב"א מיירי בשהאכיל ליתומים ואין להם לשלם. ועוד שמביא ראיה מגזילה שפטורים וכשל עוזר ונפל עזור שבגזילה חייבים אפי' אין גזילה קיימת ואין להם אחריות נכסים רק שהניח להם מטלטלין כמו שפסק הטור ח"מ (סי' ק"י) בהדיא. לכן נ"ל שאין דבריו נגד מרדכי ומהר"ם וספר התרומה אפי' להוציא כנלע"ד. רק בזה יש לעיין דהיינו בריבית שקבל האב ומת דאמרינן בגמרא פרק הגוזל ומאכיל רב אדא מתני' להא דרמי בר חמא אהא הניח להם אביהם מעות של ריבית אף על פי שיודעין שהן של ריבית אין חייבים להחזיר אמר רמי בר חמי זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמי רבא אמר לעולם כו' ומשני שאני הכא דאמר קרא אל תקח מאתו נשך ותרבית אהדר ליה כי היכי דנחי בהדך לדידיה קאי מזהיר ליה רחמנא לבריה לא אזהיר ליה רחמנא וכן פסק אלפס"י. ואף ע"פ שכתבו התוספות בגיטין פ' השולח בד"ה נטייבה פי' בק' כו' (דף מ"ד) וז"ל ובשטר שיש בו ריבית שקונסים אותו דמשמע לעולם אפילו לבנו כיון דקנסו זכה הלוה עכ"ל משמע שקנסו לבנו בריבית מכל מקום כדי שלא יקשה מגמרא זו י"ל דהתם לא בא לידם כי הזמן הכל בשטר ולא נגבה. מכל מקום בנדון דידן נ"ל שחייבין להחזיר אפי' מה שקבל האב כשנרד לעיין בענין כי יש להקשות מ"ש כשגוזל אביהם חייבים להחזיר אפילו לא הניח אחריות נכסים אפי' אין גזילה קיימת וריבית אינם חייבים להחזיר ואף כי אמר רבא לדידיה אזהר רחמנא כו' מכל מקום יש להקשות מ"ט כי אין זה אלא אסמכתא ולמה לנו לומר להתיר איסור ממון שאינו שלהם הלא אמרו חכמים ז"ל יתמי דאכלו דלאו דידהו ליזל בתר שבקייהו וכ"ש גדול אלא ע"כ הטעם אליבא דרמי בר חמא דמפרש הטעם דרשות יורש כרשות לוקח דמי והוה יאוש ביד אביו ושנוי רשות ביד הבנים ר"ל הואיל ונתן לו מדעתו ואז הוה יאוש הואיל ונתן מדעתם ושנוי רשות אחר יאוש קני גבי ריבית אבל גזילה שאינו ניתן מדעתם לא הוה יאוש ולכן שנוי רשות אינו קונה ואם כן לפי טעם זה בנדון דידן צריך להחזיר כי לא נתן הלוה ריבית זה מדעתו שאילו היה יודע שאיסור לתת בכאן ריבית לא היה נותן ואם כן למפרע שנודע שלא היה לו ליתן לא קנה משא"כ בריבית שנותן מדעת ויודע שהוא ריבית ונותן מדעתו וק"ל. וכן אליבא דרבא דמפרש לדידיה אזהר רחמנא גם כן הטעם שהלוה נותן מדעתו והמלוה הסכים לקנות אף על פי שידע שעבירה ליקח לכן הוה קנין כמו שמצינו בשערי שבועות דרב אלפס שפירש הכתוב ולקח בעליו ולא ישלם יקח השבועה במקום לקיחת הממון ואף אם יבואו עדים אחר כך אין צריך לשלם הרי שאף על פי שעשה עבירה קנאה. ואף כי המרדכי פ' הגוזל קמא מביא כמה בתראי דלא סבירא להו הכי מ"מ אין אני מביא ראיה רק שיש בו קצת קנין ולכן הבנים פטורים. ואם כן בנדון דידן שהלוה לא ידע שהוא ריבית ואילו היה יודע לא היה נותן מדעתו וגם המלוה לא היה מקבלו אלו היה יודע שהוא ריבית ולא בעי לקנות באיסור דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזיקינן לכן נראה לי דלא קנו וחייבי' להחזיר דהוה אצלן כמו הלואה. ועוד בנדון דידן חייבים מפני כבוד אביהם מפני שאביהם לא רצה לעבור עבירה ואף כי בגמ' אמר שאף בעשה תשובה אינם חייבים בכבוד אביהם אלא בדבר מסוים ולא במעות מכל מקום אינו דומה מי שלא עבר עבירה לעבר עבירה ועשה תשובה וק"ל כל אלו החלוקים לפי הנרא' ראוים לחלק כדי שלא להוסיף על היתר להחזיק ריבית הנאסר בג' לאוין ונאמר הבו דלא להוסיף עלה. נאם הצעיר יוסף כהן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |