שו"ת שארית יוסף/ס
|
< הקודם · הבא > |
ס) שאלה מק"ק אפטא ע"י כמהר"ר יעקב היילפרון וז"ל היושב בשבת תחכמוני כו' ילמדינו רבינו מקוה שהוא עמוקה מאד ואי אפשר לעמוד בתחתית המקוה ולטבול ומפני זה מוכרחים לתקן באמצע המים מקום לעמוד עליו לטבול ואי אפשר לתקן המקום ההוא בבנין אבנים רק בבנין של נסרים וגם הבנין של נסרים אינו קבוע בבנין קבע רק הם מונחים על קורות תלויים בשלשלת של ברזל כדי לסלק הנסרים ההם בעת נקיות המקוה רק שהנסרים מחוברים יחד כשלחן וידוע שאין לעמוד על דבר המקבל טומאה ולטבול ע"כ עיקר השאילה והאריך בשאילה לבאר מה מקבל טומאה מדרס ומה אינו מטמא:
תשובה אהו' נ"ל בקיצור באפס פנאי כי הנסרים הללו שלא נעשו רק לעמוד עליהם במים ולטבול אינם ראויים ליטמא במדרס ולכן מותר לעמוד עליהם בשעת טבילה והראיה שכתב המיימוני פ"ג מהלכות כלים וז"ל כלי עץ העשוין לנחת אינו מטמא מדרס ולפי הנראה נסרים הללו שבמקוה עשוין להיות שם לעולם והיינו לנחת וא"כ ק"ו ומה כלי שלפי הנר' סתם כלים מקבלין טומאה מ"מ הואיל ועשוין לנחת אינם מקבלין טומאה כ"ש נסרים הפשוטים שעשוין לנחת שאינם מקבלים טומאה. ועוד נ"ל ראייה שאין הנסרים הללו שבמי המקוה שעומדין עליהם שאינם מקבלים טומאה שכתב עוד המיימוני פ"ד מהלכות כלים וז"ל ג' מדות בכלי עץ שאינם עשוים לקבלה כל כלי עץ העשוין לתשמיש אדם לבד כגון הסולם טהורה ואינו מקבל טומאה ולא ריבוהו לטומאה חז"ל כו' והנה נדון דידן ר"ל הנסרים האלו עשויים להיות שם לעולם ולא נעשה אלא לתשמיש אדם בלבד מכל הני משמע שאין נסרים הללו מקבלים טומאת מדרס. ועוד ראיה קצת שיש נסרים בענין מה שאינם מקבלין טומאה שהרי הרשב"א כתב וז"ל אין טובלין בכלים ולא גבי נסרים הראוים למדרס הרי שמפרש דווקא נסרים הראוים למדרס משמע שיש נסרים שאינם ראוים למדרס ויכול לעמוד עליהם לטבול ואילו אינם מטמאין מדרס הנלע"ד כתבתי. נאם הצעיר יוסף כהן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |