שו"ת שארית יוסף/נו
|
< הקודם · הבא > |
נו) שאלה על ד' אחים שמת אחד מהם והקטן שבהם הוא באותה עיר ובא השני שהוא גדול ממנו בשנים ויש עוד השלישי במדינה אחרת הגדול גם מהשני מי יחלוץ לה והקטן שבהם רוצה לחלוץ בדמים מועטים והשני שבא לעיר אומר אני גדול ממך חליצתי עדיפא ואני רוצה בדמיה כפי הדין ונשאלתי אם המשפט לחלוץ לשני ולא מן הקטן ממנו או צריכים להמתין על הג' שבמדינה אחרת שהוא גדול מכלם עכ"ל השאילה:
תשובה נ"ל שזה פשוט שאם הגדול אינו לשם אחיו הקטן ממנו יכול לחלוץ כמו שכתב האה"ע וז"ל וכן אם היה הגדול במדינה אחרת כו' עד אלא אומרים לזה שבכאן חלוץ כו' אבל אם הגדול אחיו לשם אין חולצין מן הקטן דחליצה בגדול עדיפא אלא אפי' הוא אינו הגדול רק שהאחד גדול מהקטן ממנו חליצת הגדול ממנו עדיפא ואין לחלוץ מן הקטן לכתחלה. וכל זה מבואר בהדיא בטור אה"ע (סי' קס"א) וז"ל אבל אם שניהם אין רוצין ליבם אלא לחלוץ חליצת הגדול עדיפא מהקטן. וכתב רבי' ירוחם כתב הרמ"ה כיון דלא איפסיק הילכתא עבדינן לחומרא וכל היכא דאפשר בגדול עושין הרי בהדיא שאין לקטן לחלוץ במקום גדול ואין לומר דוקא הגדול בכולם אבל כשאין הגדול כאן כולם שוים שהרי כתב הטור אה"ע וז"ל מצוה על הגדול שבהם ליבם או לחלוץ לא רצה חוזרים על כל האחין זה אחר זה דרך גדולתו שכשהגדול מכולם הקטן ממנו במקומו וק"ל. קצרתי כי נ"ל שכל הנ"ל דברים פשוטים לכן אין צריך להאריך בעניינים אלו. נאם הצעיר יוסף כהן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |