שו"ת שארית יוסף/נד
|
< הקודם · הבא > |
נד) שאלה לפני תבע כמר עזריאל את כמר יצחק וז"ל הית' נשוי בת אחותי יתומה ואבי ז"ל נתן לה מתנה לערך נ' זהובים לפני מותו בתנאי שאם תמות שאני אהיה יורש שלה ואחר ימים נשאת לך ונתנה לך נדוניה ועתה מתה תוך שנה ראשונה תחזיר לי כפי מנהג הקהלות וכמר יצחק השיב אתה לא נתת לה הנדן אביך נתן לה דהיינו שנתן לה במתנות שכיב מרע ומת ואח"כ היו המעות שלה והיא נתנה לי הנדן ותקנות הקהילות אינו אלא על הנותן הנדן שהוא האב. עד כאן לשון עיקר הטענות ושאר להג הרבה ויגיעת בשר:
תשובה נראה לי שהדין עם כמר יצחק ואין צריך להחזיר כלום הואיל וקודם הנשואין היו המעות של היתום דדמי לאלמנה שלא נתקן תקנות הקהילות על אלמנה שנשאת והראיה שהרי כתב מהרי"ו (סימן ס"ד) וז"ל נראה לענ"ד אין תקנת הקהילות נוהגין בעובדא דידן דודאי לא תקנו הקהילות אלא משום ותם לריק ואותו טעם לא שייך אלא היכא שאבי החתן או אבי הכלה נתן הנדוניא או שאר קרובים נתנו הנדוניא דבכולהו שייך למימר ותם לריק ואיכא אומדנא דדעת קצת. אבל היכא שאחרים לא נתנו הנדוניא אלא היא עצמה נתנה הנדוניא לא שייך האי טעמא ותם לריק כי היכי דלא תקנו לדעת מקצת חכמים אנכסי מלוג כמו שכתב הרא"ש בתשובתו כו' עד ובתשובת מיימונית שכתבתה משמע דאחרים נתנו הנדוניא מדנקיט האי לישנא וז"ל ואשר מחלקים בין אב לבתו ובין שאר משיאי קרובות כו'. מדנקט לישנא משיאי קרובות משמע דאחרים נתנו הנדוניא ואי לא תימא האי ובעית למימר דתקנות הקהלות הוי אפי' אאלמן ואלמנה שהכניסו הנדוניא מעצמם הוי הלכתא בלא טעמא כו' עד כאן לשונו. ומאריך שם בראיות וא"כ בהדיא כשיש לאשה מעות ונותנת נדן לבעל על זה לא נתקן תקנת הקהילות ואף כי בנכסי מלוג של שנה ראשונה איכא פלוגתא שהרי מהר"י סג"ל פסק שחוזר מכל מקום כתב הטעם שהקהילות תיקנו על נכסי מלוג אבל על אלמנה ואלמן לא מצינו תקנה לכן אין כמר יצחק צריך להחזיר כלום הנלע"ד כתבתי. נאם הצעיר יוסף כהן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |