שו"ת שארית יוסף/יג
|
< הקודם · הבא > |
יג) שאלה עוד על שטר חוב של חמשת אלפים הנ"ל שכתוב בו שהבני' שיהיו לאשה זו ירשו לאחר מותו כו'. ויש לו ממנה בנים ובנות אם הבנות בכלל ליקח חלקם ג"כ או נאמר דוקא בנים זכרים משמע עכ"ל השאילה:
נ"ל שאין הבנות בכלל. חדא שכתוב בשטר ירשו בנים ה' אלפים כו' והבנות אינן בת ירושה במקום בנים כמו שאבאר. ועוד שאפילו לא כתוב לשון ירושה מ"מ מספק אין לדון אותו שדעתו להעביר ירושה דאורייתא וראיה ברורה מירושלמי ואלפסי מביא פרק מי שמת (דף רכ"ד דע"ב) וגם הרא"ש מביאו בפרק הנ"ל וז"ל הירושלמי פ' שני דייני גזירות מי ששלח ממדינת הים ואמר ינתנו אלו לבני בנות בכלל ואם אמר בשעת מיתה אילו לבני אין הבנות בכלל ופי' הר"ן טעמא דמילתא משום דבחייו רוצה לכבד בנותיו כדי שיהיו חביבות על בעליהן אבל בשעת מיתה אינו רוצה לעקור נחלה דאורייתא עכ"ל. הרי ראיה ברורה שסתם בנים בענין ששייך לאחר מיתה אין בנות בכלל כי אומדין דעתו של אב בכך ואין חולק בדבר. וכתב המרדכי (דף רנ"ד ע"ב) פסק הר"ם ה"ה לבריא שאמר אם אמות ינתן כך וכך היינו מחמת מיתה. ועוד ראיה ברורה שאין בת בכלל בנים וגם הואיל וכתוב לשון ירושה אין הבת בכלל שהרי כתב הר"ם והמרדכי מביאו (דף רנ"ד ע"ב) ונשאל לר"ם על עסק אדם שהתנה עם בניו הראשונים כו' כל בנים שיולדו ממנה ירשו חלקם בשוה עם הראשוני' ולא נולד כי אם בת כו' והשיב זה אין צריך פנים דבת אינה בכלל בנים דתנן בנזיר כו' עד אבל בת בין הבנים ואמר בלשון ירושה לא אמר כלום כו' עד כדתנן בפ' יש נוחלין האומר בתי תירשיני במקום שיש בן לא אמר כלום כו' עכ"ל. הרי מפורש שסתם בנים אין בת בכלל. וגם הואיל ואמר בלשון ירושה אין הבנות יורשות במקום בן אפי' כשאמר בפי' שתירש כ"ש בנדון דידן שאמר לשון ירושה וגם אמר סתם בנים שאין בנות בכלל הנלע"ד כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |