שו"ת רדב"ז/א'תרצג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(תקנ) שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ' ד' מהלכות תפילין וכל המניח תפילין לכתחלה אחר שתשקע החמה עובר בלאו שנאמר ושמרת את החקה למועדה מימים ימימה. וק"ל דהוא ז"ל כתב בספר המצות דהשמר פן ואל ולא כולן לשון הזהרה הן וא"כ אמאי לא מנה אותה בכלל מנין המצות ואמאי אינו לוקה עליה. ועוד אם אסור להניח תפילין בשבתות ובימים טובים לדעת הרב או איו בהנחתן איסור כמו שכתב רש"י ז"ל והתוספות ז"ל עלה דהאי דכל שנאותן בו משלחין אותו בי"ט. וכ"ת הרב ז"ל ס"ל דאסור וכמו שכתב בפי' המשניות עלה דההיא בי"ט וכן בפרק בתרא בעירובין איך מתפרשא הך סוגיא דיו"ט. ועוד שהוא ז"ל כתב עלה דהך דעירובין אין הלכה כר"ג ומשמע הלכה כת"ק דידיה ומסקינן בגמ' דת"ק סבר שבת זמן תפלין הוא ור"ג סבר שבת לאו זמן תפלין הוא ואיהו פסק באותו פרק הנזכר דשבת ויו"ט לאו זמן תפילין הוא. ועוד כתב בפ' הנזכר זמן הנחת תפילין ביום ולא בלילה שנאמר מימים ימימה חוקה זו מצות תפלין ואתיא כת"ק וכתב וכן שבתות ויו"ט אינם זמן תפלין שנאמר והיו לאות שבתות ויו"ט הן עצמן אות. ואתיא כר"ע דאפליגי בהכי בפרק הקומץ רבה. ועוד מה הפסד יש אם יהיו לו שני אותות ועוד דבלאו הכי נמי אית לן שני אותות דהא אית לן ברית מילה דנקרא אות ועוד דקיי"ל כרב אשי דבתרא הוא. ותו דעבד עובדא בנפשיה ואנח תפלין משחשיכה וס"ל דהלכה ואין מורין כן כדאיתא בפרק הקומץ בהדיא וכיון דהוי הלכה אין כאן לאו:
תשובה כבר כתב הרב ז"ל בס' המצות בשורש ט' שכל דבר שבא דרך אסמכתא אין ראוי למנותו והכא אסמכתא בעלמא הוא דפשטיה דקרא בפסח מיירי כר' עקיבא ועלה כתיב מימים ימימה כלומר משנה לשנה אלא שר' יוסי הגלילי דריש ליה נמי למאי דסליק מיניה והיה לך לאות וכו' משום דס"ל לילה לאו זמן תפילין הוא ואסמכיה אהאי קרא מדאפליגי ר' אלעזר ור' יוחנן בה משמע דהלכתא היא וקיי"ל כר' יוחנן דעובר בלאו אבל אינו בכלל המנין ואין לוקין עליו ולא עדיף מלאו שבכללות דאר"י אין לוקין עליו ולא מנה אותם הרב בכלל הלאוין ולא דמי להשמר בנגע הצרעת ולא להשמר לך פן יהיה דבר וכו' ולא להשמר לך פן תעזוב את הלוי וכיוצא באלו דבכלהו פשטיה דקרא בהכי משתעי וס"ל לר"י דאפילו השמר דעשה הוי לאו ולוקין עליו. אבל היכא דהוי אסמכתא כי הכא אע"ג דהוי לאו אין לוקין עליו ומזה הטעם לא מנה אותו הרב במנין הלאוין וס"ל ז"ל דעובדא דרב אשי לא פליג עלה אלא שהיו על ראשו ולא חלץ אותם כששקעה החמה דאמר רבינא זימנא חדא הוה יתיבנא קמיה דרב אשי וחשיך והניח תפילין ואמינא ליה וכו' והאי והניח לא שהניחם לכתחלה אלא שהניחם בראשו ולא חלץ אותם ובהכי מסקינן הלכה ואין מורין כן וכ"כ הרב ז"ל בפ' הנזכר מי שהניח תפילין וכו'. ויש קצת סיוע לפי' זה שהרי לפי הפשט משמע שהיה רב אשי בלא תפילין ועתה בא להניחם לכתחלה והלא אסור לילך ד' אמות בלא תפלין או שמא גורס וחשיך ושבק תפילין וכו' מ"מ סובר הרב דרב אשי לא פליג ארר' יוחנן. ולענין אם אסור להניחם בשבתות וי"ט הנה כתב הרב ז"ל בפי' המשנה שני פעמים שאסור להניחם וטעמא דמילתא דכיון דאית לן שני אותות אות של ברית ואות של שבת או יו"ט הרי הם שני עדים כשרים וכל המוסיף אות שלישי גורע כאלו הוא נותן גרעון ופסול בשני האותות עד שהוא צריך לשלישי וכן אני מדקדק מלשון הרב ז"ל שכתב בפרק הנזכר זמן הנחת תפילין ביום ולא בלילה וכו' וכן בשבתות וי"ט וכו' ומדקא משוה להו וקאמר וכן משמע דכי היכי דבלילה איכא איסורא בהנחתן כן גם בשבתות וי"ט והוה מצינא לפרושי דלעולם ס"ל כת"ק דר"ג דשבת זמן תפלין הוא ומה שאסר להניח אותם הוא דילמא מפסקא ליה רצועה ואתו לאיתויינהו ד"א בר"ה ואפילו בבית אסור אליבא דרב דאית ליה דכל שאסרו חכמים לצאת לר"ה אסרו ג"כ לצאת בחצר. וזה הפי' אינו נכון כלל חדא דהא כמה פסקו הלכתא כרב פפי דס"ל דלא אסרו אלא לצאת בו לר"ה ובמבוי אבל בחצר מותר. ותו דאפילו לרב ע"כ לא קאמר אלא בשאר כלים דלא ממשמש בהו אבל בתפילין דבכל שעתא צריך למשמש בהו מדכר דכיר ולא נפיק בהו. ודכוותה אמר שמואל יוצא אדם בתפלין סמוך לחשיכה מ"ט כיון דאמר רבה בר אבוה חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה הילכך מדכר דכיר להו ותו דכתב בפי' המשנה (ביו"ט) ולפיכך מותר לשלוח תפילין ביו"ט ואע"פ שאסור ללובשן בשבת ויו"ט כמו שנתבאר בסוף עירובין ע"כ. וכיון דתלי לה הרב כהאי סוגיא משמע מדינא הוא ולא משום גזרה אלא נ"ל דלעולם כר"ג ס"ל לענין דשבת לאו זמן תפילין הוא אבל במה דשרי ר"ג להכניסן שני זוגות לא פסיק כוותיה אלא כסברת דמאן דפריך אי הכי זוג אחת (נמי) אין טפי לא ומאי דמשני רב שמואל בר יצחק דמקום יש בראש וכן בזרוע להניח שני זוגות תפילין נראה לו דוחק ולפיכך לא פסק כר"ג והלכתא כוותיה בטעמא ולא בדינא. וא"ת לימא דתרווייהו ס"ל שבת לאו זמן תפילין הוא ובהכי פליג ת"ק זוג אחת התירו טפי לא התירו ור"ג ס"ל תרי נמי מותר. וי"ל דאורחיה דתלמודא לאוקמי פלוגתא דתנאי כפלוגתא דתנאי אחריני והיינו דמהדר תלמודא לאשכוחי תנא דס"ל דשבת זמן תפילין הוא ודוק:
ולענין (הוא) [הא] דנקט קרא ימים ולא לילות כר' יוסי הגלילי ונקיט קרא והיו לאות כר' עקיבא י"ל (דאיהו נקיט כולא) [דאי הוה נקיט כולו כר"י הגלילי] הוה משמע דמאן דמנח תפילין בשבתות וי"ט לוקה דהא מחד קרא נפקי וכ"ת הכי נמי ליתא חדא דר' אלעזר ור"י דקיימי כוותיה דר' יוסי לא אמרו אלא במניח תפילין בלילה אבל המניח תפילין בשבת אע"ג דאיכא איסורא לדעת הרב מ"מ לית בה לא עשה למר ולא לאו למר ומש"ה מייתי לה הרב ז"ל מקרא דוהיו לאות דליכא התם לא לאו ולא עשה ואפילו תימא דס"ל לר' יוסי הגלילי דהמניח תפלין בשבת או ביו"ט איכא עשה למר או לאו למר אנן כר"ע אית לן למיפסק דהלכתא כר' עקיבא מחבירו דאנן לא פסקינן כוותיה בימים ולא לילות אלא משום דר"א ור"י איירו אליביה. ואפשר לומר דאפילו לר' יוסי הגלילי המניח תפילין בשבתות וי"ט אין בהם עשה ולא לאו כיון דאתי לי' מימים מקצת ימים והוי דרשא כל דהו ולא דמי לימים ולא לילות דהוי דרשא גמורה אע"ג דהוי אסמכתא כדכתיבנא לעיל ואעפ"כ לא רצה הרב ז"ל להביא ראיה אלא מוהיו לאות על ידכה שהוא מבורר טפי א"נ משום דהוה ראיה בטעמא כדכתיב והיו לאות יצאו שבתות וי"ט שהן עצמן אות וכל המוסיף גורע וכדכתיבנא לעיל. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |