שו"ת רדב"ז/א'תמז
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות וארבעים ושבעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן עד]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(עד) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פרק ה' מהלכות נזקי ממון וז"ל וכן התנה שמת מצוה קונה את מקומו ונקבר במקום שימצא בו והוא שלא יהיה מוטל על המצר ולא בתוך תחום המדינה אבל אם נמצא על המצר או בתוך התחום מוליכו לבית הקברות. ובפ"ח מהלכות טומאת מת כתב וז"ל מצאו על המצר מסלקו לצדדין שדה בור וכו' וקשו הני לישני אהדדי:
תשובה בהלכות טומאת מת איירי לענין טומאה וכתב כי בהסתלקו לצדדין סגי בהכי ואינו צריך לטרוח יותר כגון שאין בעל השדה מקפיד ובנזקי ממון איירי לענין תקנות עזרא וכתב שאם מצאו על המצר ונתן לפנותו משם מפני שהוא מזיק את הרבים אינו מסלקו לצדדין אם בעלי השדות מקפידין אלא מטפל בו ומביאו לבית הקברות כיון שלא קנה מקומו שהרי הוא מוטל על המצר ומזיק את הרבים וזה נ"ל פשוט. הנלע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |