שו"ת רדב"ז/א'תמו
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות וארבעים וששה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן עג]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(עג) שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' גזלה ואבידה המשחקים בקוביא כיצד וכו' הרי זה גזל מדבריהם משמע דפסק כרמי בר חמא דאמר טעמא דמתני' דפרק זה בורר משום דאסמכתא היא ואסמכתא לא קניא ורב ששת אמר כל כה"ג לאו אסמכתא היא אלא לפי שאין עסוקין בישובו של עולם ואמרינן מאי בינייהו איכא בינייהו דגמר אומנותא אחריתי ומשמע דהלכתא כרב ששת דהא ריב"ל ור"י קיימי כותיה. והרב בעצמו כתב פ"י מהלכות עדות וז"ל וכן משחק בקוביא והוא שלא תהיה [לו] אומנות אלא הוא הואיל ואינו עוסק ביישובו של עולם הרי זה בחזקת שאוכל מן הקוביא שהוא גזל ע"כ ומשמע דפסק כרב ששת:
תשובה קושטא הוא דכל האחרונים כתבו דלא הוי אסמכתא אלא כעין המשליש את שטרו או כגון אם אוביר ולא איעביד אשלם אלפא זוזי אבל משחק בקוביא לא הוי גזל ואינו פסול לעדות מטעם גזלן אלא מפני שאינו עוסק בישובו של עולם ופרש"י ז"ל אינן בקיאין בטיב דינין ומשא ומתן אינם יראי חטא ע"כ. וטעמא דבין לרב ששת דאמר דר"י לפרש דבריו דת"ק אתא ולא פליגי וכן היא סברת ריב"ל ור"י בין לרמי בר חמא דסבר דפליגי רבנן ור"י הא אמרינן בהדיא בגמרא א"ר אבהו א"ר אלעזר הלכה כר"י ורבי יהודה אית ליה דטעמא משום דאין עסוקים בישובו של עולם דקתני אמר ר"י אימתי בזמן שאין להם אומנות אלא הוא אבל יש להם אומנות שלא הוא כשרין וא"כ ס"ל דאסמכתא קניא דאי לא קניא אפילו יש להם אומנות אחרת פסולים משום גזל ומשמע דכל משחק בקוביא לא הוי אסמכתא וקני וא"כ מנא להו לתוספות לחלק בין היכא דמניחין המעות ע"ג הדף להיכא דאין מניחין וצריך לתרץ משום דאמרינן בפרק שואל אדם גבי מתניתין מפיס אדם עם בניו ובני ביתו וכו' ודבר זה אפי' בחול אסור משום קוביא משמע בהדיא דאיכא קוביא דאסירא ומשום הכי אמרו דהתם איירי בשלא הניח ע"ג הדף אבל סוגיא דפרק [זה] בורר מיירי בשהניח ע"ג הדף לפי שהדף והמקום קנוי לאותו שירויח אבל הרמב"ם אינו מחלק בין מניח ללא מניח בכולהו ס"ל דהוי גזל דרבנן והיינו הך דשבת דאמרינן ודבר זה אפי' בחול אסור משום קוביא זהו מה שכתב בהלכות גזלה ואבדה אבל ס"ל דלא סגי האי טעמא למפסליה לעדות לפי שהוא סובר דכיון דמדעתיה יהיב ליה ואגב דאי מרויח שקיל גמר ומקני ליה לגמרי וכיון שהוא סובר דבהיתירא קא עביד לית לן למיפסליה אלא מטעמא שאינו עוסק בישובו של עולם כדאמרינן בזה בורר ולגבי הא מלתא פסקינן הלכתא כר' יהודה לרמי בר חמא דסבר דפליגי רבנן עליה דר' יהודה אבל לגבי מאי דאמר רב ששת כל כה"ג לאו אסמכתא היא לא פסקינן כותיה אלא בכל גוונא הוי אסמכתא וזהו שכתב בפ"י דהלכות עדות וכן משחק בקוביא והוא שלא תהיה לו אומנות אלא הוא וכו' וקשיא ליה ז"ל מה טעם לומר מפני שאינו עוסק בישובו של עולם שיהיה פסול לעדות כיון שאינו נפסל מטעם גזל דמורה היתירא וטעמו של רש"י לא ניחא ליה דנהי שאינו יודע בדיני משא ומתן לא בשביל זה יהיה פסול לעדות ורש"י דחק וכתב ואינם יראי חטא וזו מנין לא ומשום הכי ארכבה הרמב"ם ז"ל אתרי רכשי ואמר הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם הרי זה בחזקת שאוכל מן הקוביא ויודע שהוא גזל. קצרו של דבר פוסק כרמי בר חמא דקוביא הוי אסמכתא משום דההיא דשבת אתיא כותיה ופסיק כטעמא דמתניתין דזה בורר לענין עדות כרב ששת דריב"ל ור' יוחנן ור' אבהו דפסק כר' יהודה קיימי כותיה וליכא לפרושי דרב ששת אתי לאוסופי אטעמא דרמי בר חמא ואמר דלא סגי בטעמא דאסמכתא למפסליה לעדות אלא עם טעמא דאין עסוקין בישובו של עולם ונמצא פוסק כרב ששת בכולא מלתא חדא דאם איתא דמודה רב ששת דהוי אסמכתא לענין דהוי גזל אבל לענין פסול עדות לא הויא אסמכתא הכי הו"ל למימר נהי דהוי אסמכתא מ"מ לא מפסיל לעדות בהכי אלא מדקאמר כל כה"ג לא הוי אסמכתא משמע דפליג עליה בעיקר דינא דאסמכתא. ותו מאי בעי תלמודא מאי בינייהו וקאמר איכא בינייהו דגמר אומנותא אחריתי אם הוא ת"ח ויודע דאסמכתא לא קניא אפי' לרב ששת מפסיל ואם כן הו"ל למימר דגמר אומנות אחריתי ולא הוי ת"ח לרב דימי מפסיל לרב ששת לא מפסיל דמצי למימר לא ידענא דאסמכתא לא קניא אבל ת"ח דידע דאסמכתא לא קניא והוי גזל מפסיל אפי' אית ליה אומנות אחריתי דהא גזלן הוא. ותו דאם איתא דאיכא סברא דאמוראי דלא סגי בטעמא דאסמכתא למפסליה לעדות מאי דוחקיה דרמי בר חמא לומר דפליגי רבנן עליה דרב יהודה וחולק על רב ששת וריב"ל ור' יוחנן דאמרו דכל מקום שאמר ר' יהודה אימתי בא לפרש דברי חכמים ובהא איכא לתרוצי דסבר כר' אבהו דאמר הלכה כר' יהודה והלכה מכלל דפליגי הילכך הנכון הוא מה שכתבנו למעלה דלענין אסמכתא פסק כרמי בר חמא משום הך דשבת. ולענין עדות פסק כר' ששת דקאי ריב"ל ור' יוחנן ור' אבהו כותיה. ותו לא מידי. והנלע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |