שו"ת רדב"ז/א'תלא
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושלושים ואחד - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן נח]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(נח) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות ברכות פ"ז וז"ל לא ישלח אדם לחבירו חבית יין ושמן צף על פיה שמא ישלח לו אדם חבית שכולה שמן וידמה שהוא יין ושמן הוא שעל פניה בלבד וזימן אורחים ויתבייש ע"כ ונראה שהוא זימן אורחים לשתות יין ובגמרא משמע איפכא שזימן אורחים לסעודה והוא היה צריך לשמן:
תשובה איברא הוא דהכי איתא בגמרא פרק גיד הנשה בברייתא לא ישלח אדם לחברו חבית יין ושמן צף על פיה ומעשה באחד ששיגר לחבירו חבית של יין ושמן צף על פיה והלך וזימן אורחים ונכנס ומצאה שהיא של יין וחנק עצמו ומת ופרש"י ז"ל כסבור שהכל שמן ומזמן עליו אורחים ובטוח היה שיש לו שמן הרבה לצורכם ע"כ משמע להדיא כי לשמן היה צריך ונמצאו בספרים רבים בזה שתי נוסחאות לא ישלח אדם לחבירו חבית יין ושמן צף על פיה שמא ישלח לו אדם חבית שכולה יין ושמן הוא שעל פניה בלבד ויזמן אורחים ויתבייש ע"כ ולפי נוסחא זו יתיישב הענין כדמשמע בגמרא דלשמן היה צריך אלא שקשה מצד הלשון כי לא היה צריך לומר שמא ישלח לו אדם וכו' הכי הוה ליה למימר לא ישלח וכו' משום שידמה שכולה שמן ויזמן עליה אורחים וכו'. ויש ליישב נוסחא זו לא ישלח אדם לחבירו חבית של יין ושמן צף על פיה אעפ"י שהודיעו שהיא של יין שמא ישלח לו אדם אחר חבית שכולה יין סתם וידמה שהוא שמן כיון שלא הודיעו שהוא יין כמו שעשה חבירו ושמן הוא שעל פניה בלבד ויזמן אורחים ויתבייש. ונוסחא זו נ"ל היותר נכונה בלשון רבינו לפי שהיא מסכמת עם פשט הברייתא. וא"ת וכי אורחא דמלתא לזמן אורחים על השמן יש לומר דדרכם היה לטבל פת בשמן וזה היה רוב מאכלם וכן המנהג היום ברוב עיירות בא"י א"נ היה צריך שמן לתקן המאכל והראשון נראה עקר וכן משמע מתוך פרש"י ז"ל כסבור שהכל שמן ומזמן עליו אורחים משמע שעל השמן בעצמו היה מזמין אורחים. ותו דלתקן המאכל דבר מעט מן השמן היה מספיק ולא בשביל כך היה חונק עצמו. ולפי הנוסח אשר בא בשאלה יש לישב דקושטא הוא דעובדא דברייתא בשמן היה ולשמן היה צריך אבל קשה ליה ז"ל דאורחיה דעלמא לזמן על היין ולא על השמן ולפיכך למד ז"ל מדין הברייתא בשמן לדידן ביין וכתב לא ישלח אדם וכו' שמא ישלח לו אדם אחר חבית שכולה שמן והוא ידמה שכולה יין ואינו אלא שמן הוא שעל פניה בלבד כאשר שלח לו חבירו ויזמן אורחים על היין ויתבייש ולמדנו ז"ל כי בשני דרכים איפשר יבא לידי בושה בין אם צריך לשמן או ליין כי מי שהוא צריך לשמן ידמה שהוא שמן ומי שהוא צריך ליין ידמה שהוא יין והשמן על פיה ואינו כן אלא כולה שמן ויתבייש. הנלע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |