שו"ת רדב"ז/א'תל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'תל

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'תל   רדב"ז
 [סימן אלף וארבע מאות ושלושים - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן נז]

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(נז) שאלת ממני אודיעך דעתי מאי שנא בר"ה שכתב הרמב"ם ז"ל מצות עשה לשמוע קול שופר וביה"כ של יובל כתב מצות עשה לתקוע בשופר בעשרה בתשרי בשנת היובל והא ילפי מהדדי בג"ש:

תשובה תניא בפ' י"ט שחל שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות אלא שביובל תוקעין בין בב"ד שקדשו את החודש ובין בב"ד שלא קדשו בו את החודש וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע ובר"ה לא היו תוקעים אלא בב"ד שקדשו בו את החדש ואין כל יחיד ויחיד חייב לתקוע פשטא דהא מתניתין משמע דביוה"כ כל יחיד ויחיד חייב לתקוע ולא נפיק בשמיעה וכן נראה מלשון הרב ז"ל פ"י מהלכות שמיטה ויובל וז"ל מצות עשה לתקוע בשופר בעשרה בתשרי בשנת היובל ומצוה זו מסורה לב"ד תחילה וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע שנאמר תעבירו שופר וגו' ותוקעים בשופר תשע כדרך שתוקעים בר"ה ומעבירין שופר בכל גבול ישראל שופר של יובל ור"ה אחד הוא לכל דבר ואחד ר"ה ואחד יובל לתקיעות אלא שביובל בין בב"ד שקדשו בו את החדש בין בב"ד שלא קדשו בו את החדש וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע כל זמן שב"ד יושבים ושלא בפני ב"ד ובר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעים אלא בב"ד שקדשו בו את החדש ואין כל יחיד ויחיד תוקע אלא בפני ב"ד ע"כ ומדפלגינהו הרב בתרתי משמע דתרי מילי איכא בין ר"ה ליוה"כ לענין היחיד דאלו יובל דעלמא כל יחיד ויחיד חייב לתקוע ובר"ה אין כל יחיד ויחיד חייב לתקוע אלא לשמוע. ותו דאם חל היובל להיות בשבת כל יחיד ויחיד חייב לתקוע בין בפני ב"ד בין שלא בפני ב"ד כל זמן שב"ד יושבין ובר"ה שחל להיות בשבת אין היחיד רשאי לתקוע אלא בפני ב"ד הא למדת כי המצוה ביובל בתקיעה ובר"ה בשמיעה ולפיכך כתב הרב ז"ל כן ואיפשר דילפינן לה מקראי דבר"ה כתיב יום תרועה יהיה לכם ומשמע יהיה לכם מ"מ בין על ידי תקיעה בין ע"י שמיעה והתוקע בעצמו בשמיעה הוא דנפיק אבל ביוה"כ כתיב תעבירו שופר והעברת שופר תרועה משמע שצריך לתקוע ממש ולא נתקבלה הג"ש אלא לענין התקיעות והברכות כדמשמע פשטא דמתניתין ואפי' אם תרצה לפרש דביוה"כ נמי נפיק בשמיעה מ"מ עיקר המצוה בתקיעה ובר"ה עיקר המצוה בשמיעה והיינו שתיקנו נוסח הברכה לשמוע קול שופר ואיפשר כי ביובל היו מברכין לתקוע בשופר הילכך יפה כיון הרב ז"ל שכתב בר"ה לשמוע וביה"כ לתקוע:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון