שו"ת רדב"ז/א'תכט
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ועשרים ותשעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן נו]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(נו) עוד שאלת על מה שכתב הרמב"ם ז"ל ריש פ"ק מהל' ק"ש וז"ל ואחריה והיה אם שמוע שיש בה צווי על זכירת שאר כל המצות ואח"כ פרשת ציצית שגם היא יש בה צווי על כל המצות וק"ל עלה דלא נקיט ז"ל לא טעמא דמתניתין שזה נוהג בין ביום ובין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום ולא טעמא דברייתא שזה יש בה ללמוד ולעשות ויאמר אין בה אלא לעשות בלבד ונקיט ז"ל טעמא אחרינא שלא הוזכר כלל ומתוך קושיא זו אמרת דלא יהיב ז"ל טעמא לקדימה אלא יהיב טעמא למה קבעוה בק"ש ונקיט חד טעמא מהנך דאתמרו עלה בסוף פ"ק ושביק אחריני דלא חש להאריך ואיברא דאין זו כוונת רבינו ז"ל דנקיט לישנא דמתניתין ויהיב טעמא למה נקבעה בק"ש וגם אתה מודה שלא אמרת זה אלא מתוך הדוחק ואלו דקדקת בלשון הרב ז"ל כראוי לכמותך לא דחקת עצמך בזה שהוא ז"ל כתב שיש בה צווי על זכירת שאר כל המצות ואחר כך פרשת ציצית שגם היא יש בה צווי על כל המצות ולא כתב שאר וכוונת הרב ז"ל כי בפרשת והיה אם שמוע יש בה מעין פרשה ראשונה דהיינו אהבתו ותלמודו עם צווי על זכירת כל המצות מה שאין כן בפרשת ציצית שאעפ"י שיש בה צווי על זכירת כל המצות אין בה אהבתו ותלמודו דרך פרט והשתא נקיט טעמא הכי ומקדימין פ' שמע מפני שיש בה יחוד ה' ואהבתו ותלמודו ואחריה והיה אם שמוע שאעפ"י שאין בה יחודו יש בה אהבתו ותלמודו כמו פרשה ראשונה וזכרון שאר מצות מלבד אותם שיש גם בפרשה ראשונה דאיתנהו נמי בפרשה שנייה והיינו טעמיה דתנא דברייתא דקתני והיה אם שמוע לויאמר שזה יש בה ללמוד ולעשות וזה אין בה אלא לעשות בלבד ועיין עלה דאנא דלאי לך חספא ואת תשכח מרגניתא שלא היתה כוונת הרב ז"ל לתת טעם לקביעות הפרשיות כאשר חשבת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |